גברים בעבודה: עוצרי נשימה

בריכת רמב"ם בגבעתיים היתה הבריכה הציבורית הראשונה בארץ. ותיקי העיר מספרים על קפה של אחר הצהריים בבריכה כשנופה של כל תל אביב מונח על כף היד, ועל היותה של הבריכה מקום מפגש נחשב ביותר לסלבס של שנות השלושים. ברבות השנים הועם זוהרה של הבריכה אבל אנו, דרדקי גבעתיים, עדיין העברנו במימיה אינספור ימים ושבועות של לימודי שחייה ושעשועי קיץ, כשממעל רועם קולו של אברם המציל המיתולוגי.

אחת התחרויות החביבות עלינו היתה תחרות עצירת הנשימה. כשממעל תלוי שעון הבריכה הענק, לגמנו אוויר מלוא הריאות, העפנו מבט אחרון במחוג השניות והכנסנו ראש למים. השניות נקפו והלחץ בריאות הלך וגבר, ובשבריר השנייה האחרון פרצנו אל פני המים תוך גמיעת אוויר בנשימות ארוכות וקולניות ומבט אינסטינקטיבי במחוג שקבע את גודל ההישג הספורטיבי. הטובים שבינינו הצליחו לעצור נשימתם למשך כדקה וחגגו את ניצחונם בקרטיב לימון.

צלילה אנוכית. השיא נשבר באוקטובר

דקה של עצירת נשימה היא רק החימום של החימום עבור אלו העוסקים בענף הצלילה הנקרא Freediving (צלילה חופשית). הטובים שבהם מסוגלים לעצור את נשימתם למשך כשבע דקות! עשרות מהצוללנים הללו יגיעו ב־12 בנובמבר ל־Kailua Kuna שבהוואי, כדי לברר מי מהם יצליח לא רק לעצור את הנשימה לזמן הארוך ביותר, אלא גם לצלול בקו אנכי לעומקים שבהם החושך שולט והכחול עמוק עמוק.

תחרויות ה־Freediving מאורגנות על ידי שתי התאחדויות עולמיות: ה־AIDA וה־CMAS, העורכות סבבי צלילות על פני כל הגלובוס בהתאם לעונות השנה, ומקפידות על לוקיישנים מסעירי דמיון כמו איי בהאמה, איי סיישל או המלדיבים. חוף סירונית בנתניה איננו ברשימה, אם תהיתם.

הענף נחלק לשתי קטגוריות בסיסיות: צלילה אנכית בעזרת סנפירים, וצלילה בלעדיהם. בחלק מהצלילות הצולל נעזר בכבל כדי למשוך עצמו למעמקים (ואם יישאר בחיים, גם בחזרה למעלה) וצלילות אחרות הן חופשיות לחלוטין, ללא עזרה. כל צולל מצויד במד עומק ובמשקולות שעליו לשאת על גופו כל זמן הצלילה.

124 מטר. זהו השיא העולמי לעומק צלילה ב־Freediving נכון לעכשיו. הוא נקבע שנת  באיי בהאמה בשנת 2010 בידי גיבור בשם הרברט ניטש. היכולת לעצור נשימה לפרקי זמן ארוכים כל כך היא תכונה מולדת אבל גם אותה אפשר לשפר באמצעות אימון.

כדי להביא את הגוף למצב של תפקוד "נורמלי" בתנאים שבהם השרירים צורחים מחוסר חמצן, עוברים מתחרי הענף המסוכן הזה אימונים הכוללים תרגילי מדיטציה, הכנות פסיכולוגיות והרפיה, בנוסף על תרגול ניצול מרבי של החמצן בגוף על ידי שימוש בתנועות אטיות וארוכות. האימונים, הנערכים בבריכות, כוללים גם סבבי הליכות של כדקה וחצי מתחת למים. בכל אימון כזה הולכים הצוללים על קרקעית הבריכה כשני ק"מ במצטבר.

בסוף, אמר פעם איש חכם, מתרגלים לכל דבר. עבור האנשים הללו חמצן הוא כנראה ממש מותרות.