אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפער בין המאקרו למיקרו צילום: חיים צח

הפער בין המאקרו למיקרו

מרצה ביום, מהפכן בלילה: פרופ' יוסף זעירא, מראשי ועדת המומחים האלטרנטיבית של ראשי המחאה, יוצא נגד ההאשמות המופנות כלפי כלכלנים, כאילו סייעו לעצב סדר יום ציבורי שלא מתחשב בצרכים חברתיים

31.10.2011, 09:30 | פרופ' יוסף זעירא

מאז 2008 העולם כמרקחה. משבר פיננסי בנקאי המסרב להיעלם והופך למשבר פיננסי ממשלתי, שזה לצד זה תורמים למיתון עולמי ממושך וכואב. כל אלה קשורים לתהליכים עמוקים יותר הנמשכים כבר 30 שנה של הצטמצמות המעורבות הציבורית בכלכלה. במקביל נמשכת התרחבות הפערים הכלכליים בין מיעוט מתעשר והולך ובין רוב הנשחק ללא הרף, תהליך הקורה ברבות מארצות המערב. תהליך זה, שהוא פוליטי במידה רבה, לצד המשבר הממושך הולידו תסכול גובר והולך המביא להתפרצויות מחאה במקומות שונים בעולם ולאחרונה אף בישראל. בתוך הסערה הזו ניצבת קהילה קטנה של כלכלנים אקדמאים שאמורים לחקור התפתחויות אלו, ולהכשיר כלכלנים האמורים לסייע לנו להתמודד עם קשיים אלו. כיצד עמדנו באתגרים הכבדים האלה? נושא זה כמובן רחב מאוד ולא אוכל להקיף את כולו, לכן אציג רק כמה נקודות שיכולות להיות פתיחה לדיון בנושא.

חוזרים לאקדמיה 2011 רומנטיקנים חסרי תקנה רק אחד מכל חמישה סטודנטים בוחר את תחום הלימוד על פי השכר העתידי - הרוב עושים זאת על פי העניין. סקר "כלכליסט" בשיתוף מכון מדגם מציג: הסטודנט הממוצע חולם על עניין במקצוע, אבל יוצא להפגין בכיכר ליתר ביטחון אביעד לוי, 19 תגובותלכתבה המלאה

טענה מקובלת בארץ ובעולם גורסת כי חלק גדול מן השינויים במדיניות הכלכלית־חברתית בכיוון של צמצום המעורבות הציבורית הם תוצאה של השפעת הכלכלנים האקדמאים ותלמידיהם הגודשים את משרדי הממשלה. השמות שמעלים לרוב בהקשר זה הם מילטון פרידמן והמונטריסטים, נערי פטנקין ונערי האוצר בישראל. אלה טוענים כי אנו הכלכלנים יצרנו שיח כלכלי שאינו מביא בחשבון את הצרכים החברתיים, וכתוצאה מכך הצלחנו להשפיע על סדר היום הציבורי. לעניות דעתי זו טענה מוטעית.

אין תשובה מוסכמת

שינויים חברתיים בהיקף כה גדול לא יכולים להיות מונעים על ידי קומץ אנשי מקצוע. הקיצוצים הפכו למדיניות בישראל היות שראשי הממשלה רצו בהם. יש מספיק בעלי הון מקורבים הלוחשים באוזני הפוליטיקאים כי הם רוצים לשלם פחות מסים - ולא משום שפקיד זה או אחר הציע זאת. תהליכים אלה הם עמוקים ומורכבים, ותלויים בין השאר בגלובליזציה ובמעבר המעמד הגבוה לפרברים עשירים תוך שחיקת הסולידריות החברתית. כל מי שמאשים בכך קומץ אנשי מקצוע עושה את מלאכתו קלה מדי, ואינו מבין את עומק השינוי שעבר העולם ב־30 השנים האחרונות. נכון, הרבה כלכלנים תמכו במדיניות הקיצוצים, אך לא הם אחראים לה. למרות זאת, חייבים להודות כי התמודדות הכלכלנים עם זרמי עומק אלה לא היתה מספקת, וזו לשון המעטה.

מדע הכלכלה עוסק בניסיון להבין את התופעות הכלכליות. הוא מנסה להבין תופעות בסיסיות כמו סחר בין אנשים, תוצאות סחר זה וכן את קיומם של בנקים וכסף. מדע הכלכלה מנסה להתמודד גם עם סוגיות עדכניות יותר, דוגמת מקורות הצמיחה הכלכלית שעובר העולם ב־200 השנים האחרונות, קיומן המקביל של ארצות עשירות וארצות עניות, הגורמים למשברים כלכליים והגבולות שבין המגזר הפרטי למגזר הציבורי. מחקר זה אינו פשוט. הוא כרוך בניסיונות לבנות תיאוריות המסבירות תופעות אלו ובניסיונות לבדוק את תקפותן האמפירית של התיאוריות. שני ניסיונות אלה קשים לאור העובדה שאין אפשרות לבודד משתנים ולבצע ניסויים אמיתיים בכלכלה, כמו בשאר מדעי החברה.

במדע הכלכלה אין אפשרות אלא לסמוך על הניסיון ההיסטורי המצטבר, שאינו תמיד עשיר או גלוי. כתוצאה מכך אין לנו תשובות מוסכמות לרוב הסוגיות שתיארתי לעיל והמחקר סביבן גועש. זה לא דבר רע. זה מעיד על כך שאיננו מטייחים דברים. אלא שפה אנו נתקלים בבעיה הראשונה. לא תמיד אנו מבהירים זאת כלפי חוץ, לציבור ולתלמידינו - ובמיוחד לתלמידי התואר הראשון. אלה לומדים ידע חלקי ובסיסי שנתון לערעור מדעי מתמיד, כדרכו של מדע, אך הוא מוצג פעמים רבות לתלמידים ולציבור כידע מוחלט. מדוע יש רבים הנוהגים כך? אין לי הסבר כי לא חקרתי זאת, אך יש לי השערות. אחת מהן היא שכלכלנים רוצים להשפיע, רוצים להיראות כמי שבידם המפתח להבנת הכאוס הכלכלי, והפיתוי גדול.

סתיו שפיר, דפני ליף ורגב קונטס. כלכלה היא מדע, אך הוא אינו מדויק, צילום: אריאל בשור סתיו שפיר, דפני ליף ורגב קונטס. כלכלה היא מדע, אך הוא אינו מדויק | צילום: אריאל בשור סתיו שפיר, דפני ליף ורגב קונטס. כלכלה היא מדע, אך הוא אינו מדויק, צילום: אריאל בשור

כלכלה היא מדע המנסה להבין את ההתנהגות הכלכלית של פרטים ושל חברות אנושיות גדולות וקטנות. זהו אינו מדע מדויק, אך הוא משתמש בכלים מתמטיים המסייעים לנתח תופעות מסוימות. אנו מדמים בני אדם למכונות המבצעות מקסימיזציה כדי לראות אם דימוי זה יכול להבהיר סוגיות שונות בהתנהגותם. זהו כלי עזר מחקרי בלבד, אך ברמת לימודי הבוגר בכלכלה מבינים זאת רוב התלמידים כפשוטו. הם חושבים שכך צריך לנהוג, ושהכלכלה מלמדת אותנו שצריך לעשות מקסימיזציה. לצערנו מורים רבים מעודדים צורת חשיבה כזו, אף שהיא חשיבה לא מדעית בעליל.

מדען לא יכול לחקור תופעה שעליה הוא גם משפיע. תלמידים יכולים ללמוד לכל היותר איך עושים מקסימיזציה, אך של מה? והאם תמיד מקסימיזציה היא ההתנהגות הראויה? אלו שאלות ערכיות ולא מקצועיות. לא תמיד אנו מצליחים ללמד את התלמידים להבחין ביניהן.

ניסיונות הפחדה

בעיה נוספת העולה מלימודי הכלכלה היא שהמודל הכלכלי שאותו לומד התלמיד בלימודי הבוגר הוא מודל צר מדי. אנו מדמים את בני האדם כממקסמים את תועלתם, כשזו תלויה אך ורק בצריכתם האישית. אך בני האדם אינם אגואיסטים גמורים. הם דואגים לא רק לעצמם או למשפחתם אלא גם לחבריהם, לבני עירם, לבני עמם ואפילו לאנושות כולה. ברור שלשם ליבון בעיות כלכליות רבות די במודל שבו האדם דואג לצריכתו בלבד. אולם ברגע שאנו עוסקים בהחלטות רחבות יותר, כמו קביעת מדיניות חברתית, מודל הפרט האגואיסט הופך להיות לא נכון. לכך יש משמעות גם לגבי הדיונים הציבוריים כיום. כאשר מפחידים אותנו כי בעלי ההון ימשכו השקעותיהם מישראל אם יעלו את שיעורי המס שהם משלמים, יש בכך לא רק אי־הבנה כלכלית, אלא גם אי־הבנה אנושית. גם לבעלי ההון חשוב גורלה של החברה הישראלית.

המודל שאותו אנו מנתחים הוא צר מדי במובן נוסף: אנו חושבים על בני אדם הממקסמים את התועלת שלהם מצריכה, ולכן המשתנה העיקרי בעיניהם הוא הכנסתם. אך בני אדם עובדים לא רק עבור הכנסה. חשוב להם גם האתגר שבעבודה, יחסיהם עם חבריהם והתחושה שהם תורמים משהו. פעמים רבות מתעלמים מכך. לדוגמה, כלכלנים בישראל בדקו במחקרים רבים כיצד תמריצים כספיים למורים יכולים לשפר את תפקודם, הנמדד בציוני תלמידיהם. מחקרים אלו, שסייעו לממשלה בגיבוש הרפורמות במערכת החינוך בשנים האחרונות, התעלמו לחלוטין מסוגיות חשובות, כמו מה קורה לחדר המורים כאשר הסולידריות מוחלפת בתחרות בין המורים.

הצעת פתרון אחת

רבים מתלמידינו לא חשים שאנו מכשירים אותם מספיק לעבודה מעשית, וזה המקום להציע תיקון אפשרי. אני מציע שכל מחלקה לכלכלה תפתח קורס סדנה לייעוץ ציבורי בשאלות הקשורות בכלכלה, כמו חיסכון פנסיוני ודיור. הסטודנטים ישתתפו במתן ייעוץ תוך הנחיה צמודה של מרצה. הסדנה תפנה לפרטים ולמשפחות בציבור הרחב, ובייחוד לבעלי הכנסות נמוכות. פעילות כזו תיתן לתלמידים ניסיון מעשי, אך גם תעמיק את מודעותם למצוקות החברתיות. מי ייתן ואלו מהם שיעבדו בעתיד בשירות הציבורי, יזכרו לקח זה.

פרופ' זעירא עמד בראש הצוות הכלכלי של ועדת המומחים האלטרנטיבית בראשות פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
אכן כלכלה אינה מדע מדוייק
וכמובן יש לשייך אותה יחד עם סוציולוגיה,אבל כול המדעים הכוללים תגובות אנושיות אינם מדוייקים ועדין הם מקדמים את ההבנה שלנו לגבי תהליכים פסיכולוגים חברתיים וכלכלים הרבה יותר מכול שיטה אחרת שנבחנה עד היום. לכן את הבוז של מגיב 4 הייתי משאיר לשיטות אשר לא עוברות בחינה מחדש וניסיון לשיפור.
רועי , נפטון  |  01.11.11
5.
"קומץ אנשי מקצוע" - חוזר פעמיים. מעניין למה. ומיד אחכ - "כלכלנים רוצים להשפיע"
זה הסאבטקסט של זעירא: זה לא אשמת הכלכלנים, מדובר על קומץ אנשי מקצוע טכניים גרידא, שחיים בעולם של מודלים משתנים.. אבל.. מעוניינים לשלוט ולהשפיע ! וכאן טמון הכלב. מי אישר את תכנית ויסקונסין ? מי פיקח עליה ? אגף החשכ"ל במשרד האוצר (היה אז זליכה). רואי חשבון, תקציבאים, משפטנים, וכלכלנים. זה "קומץ אנשי מקצוע" ? הרי כולנו ידענו שהתכנית תכשל. אפילו הצעתו לשלב במהלך התואר סדנת ייעוץ לפנסיה היא הצעת מגוחכת - של כלכלן מנותק. כל סמסטר קורס במדעי המדינה או מדעי החברה היה פותר את כל הבעיה. כן, יש קורסים על ניהול משאבי אנוש - אבל הם טכניים לחלוטין ומתמקדים במיקסום תועלת וניהול ארגוני. אין דבר כזה כלכלן שלא מבין קודם כל את נפש האדם ומהות החברה. וקורסים כאלה צריך לשלב בתואר. לא סתם מחקרים שזוכים בפרס נובל בכלכלה עוסקים, לדוגמא, בפסיכולוגיה מאחורי תורת המשחקים. כיצד בני אדם מתנהלים. כיצד חברה מתנהלת - כלכלנים לא יודעים את זה. 0% אינטלגנציה רגשית. כאן טמון הכשל. לא בסדנה, לא בקומץ אנשי מקצוע 'תמימים', ולא בשאר התירוצים.
א.ד. , ישראל  |  01.11.11
3.
זעירא מתחסד, ומתחמק מהאמת
זעירא מכיר היטב את המוניטריזם של פרידמן. לכן, ברור לו לגמרי מה הם המקורות האמיתיים למשברים בישראל (כמו גם במדינות רבות נוספות בעולם). מה לעשות שפרופ' זעירא הוא חלק מהשיטה, או חלק מהמעטים שמרוויחים מהשיטה. גם אני הייתי תלמיד של זעירא. אם הייתי עומד מולו עכשיו, הייתי שואל אותו למי הוא נאמן. ואם הוא היה עונה שהוא נאמן לחברה הישראלית, הייתי שואל אותו למה הוא שותק כמו דג אל מול המדיניות של אנשים מהתחום שלו שלא עובדים במשרד האוצר. מדיניות שממררת את חיי הישראלים העובדים פה בישראל. מדיניות שהופכת את השכר שלך בשקלים לכלום. מדיניות שמשרתת את אלה שצורכים יותר מכולם.
רם  |  31.10.11
2.
תלמיד של פרופ זעירא
זעירא לימד אותי קורס במקרו בשנה ב' ללימודי כלכלה באונב' העברית עוד כשהיה ד"ר . הוא היה מרצה מרתק וכיף היה ללמוד ממנו . בתור כלכלן , רו"ח וגם משפטן אני יכול להעיד שבאויברסיטה לא מלמדים להטיל ספק . ספק בכל מה שמלמדים אותנו וזה עיקר הבעיה . מיקרו ומקרו נלמדים כפי שלומדים את התורה - וכך יוצאים כלכלים צעירים ואינטיליגנטים לעבוד במשרדי הממשלה (ובעיקר באוצר ) ומכיוון שנסיון החיים שלהם יחסית דל , הם מסתמכים על לימודי הכלכלה שלהם שבהם לימדו אותם לא לפקפק באמיתות המוצגות באמצעות תאוריות די פשטניות . כך יוצא שהדמויות המשפיעות ביותר על חיי הכלכלה במדינה ניזונים מחלק מאוד קטן מהידע הכלכלי שנצבר, חושבים שהם יודעים את כל מה שנחוץ לדעת וגורמים נזקים עצומים .
א.ש , מרכז  |  31.10.11
לכל התגובות