יומן וול סטריט: הפנים של המחאה

מימי פייר־ג'ונסון (49) סיפרה בסוף השבוע לג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס, הבנק הגדול בארה"ב: "מדי לילה אני שוכבת ערה במיטה ומתפללת שלא תיקח ממני את הבית שלי".

דיימון לא היה שם כדי להקשיב - אבל במקומו היו שם מאות מפגינים נלהבים שהריעו לג'ונסון הנרגשת, בשעה שהיא קראה את המכתב שכתבה לדיימון. היא גם הזמינה את דיימון לסייר איתה בשכונה שלה, דרום־מזרח קווינס - מהשכונות בעלות הכמות הגבוהה ביותר של עיקולי בתים בארה"ב. “אני בטוחה שלו היית מגיע לדרום־מזרח קווינס והיית רואה את ההרס, את הבתים הריקים עם המדשאות המלוכלכות והחלונות המסורגים, היית רואה את הדברים אחרת", אמרה ג'ונסון לדיימון.

מימי פייר ג'ונסון | צילום: טלי שמיר

ג'ונסון ושאר המפגינים הגיעו לבניין בנק צ'ייס במנהטן (ובדרך לבנקים גדולים נוספים) כדי לחלק כ־6,000 מכתבים שנאספו באתר occupytheboardroom - “לכבוש את חדר המנהלים" - עוד אחת ממאות היוזמות של מחאת "כיבוש וול סטריט".

המחאה, שעם מארגניה נמנה גם הבמאי הדוקומנטרי מייקל מור, נועדה לספר ליושבים בחלונות הגבוהים על צרותיו הכלכליות של האדם הקטן ברחוב, באמצעות מכתבים אישיים.

זו לא הפעם הראשונה שבה ג'ונסון כותבת לדיימון ולצ'ייס. ב־2007 היא היתה מתווכת נדל"ן ובעלת בית גאה, אבל אז הגיע המשבר. "בעלי ואני איבדנו המשרה שלנו, הוא הלך ללמוד ואני נשארתי בבית עם התינוק", היא אומרת ל"כלכליסט". בלי הכנסה, התקשו מימי ובעלה לעמוד בתשלומי המשכנתה. לפני שנתיים היא הגישה לראשונה בקשה להתאמת משכנתה (כלומר פריסת תשלומים חדשה בהתאם למצב בשוק). מאז היא ממשיכה לבקש. "בדיוק אתמול קיבלתי מהם עוד מכתב", היא מספרת, "הם כתבו משהו כמו: 'תודה על פנייתך, אנחנו בודקים את הנושא'. אני לא יודעת כמה מכתבים כאלה כבר קיבלתי מהם, הפסקתי לספור. יש לי ארבעה קלסרים מלאים בתכתובות".

***

היא לא מדברת רק בשם עצמה, אלא בשם מיליוני בעלי בתים אמריקאים שסכנת עיקול מרחפת מעליהם מאז התנפצות בועת הנדל”ן (יותר מ־3.5 מיליון אזרחים אמריקאים כבר נמצאים בשלב זה או אחר של הליכי עיקול). היא פעילה בארגון NYCC למען צדק חברתי־כלכלי בניו יורק, שהתומך בכיבוש וול סטריט ויזם לאחרונה קמפיין שמפעיל לחץ על צ'ייס להגדיל את מכסת המשכנתאות המותאמות, כדי לעזור לאנשים להישאר בבתיהם.

"מה שאני עושה עכשיו זה בעיקר להסתובב ולספר את סיפורי", היא אומרת, "כי אנשים רבים במצבי מתביישים. הבנקים גורמים לך להרגיש שאתה לא בסדר. הם שולחים מכתבים מטרידים ומפחידים, מסרבים לקבל תשלומים ומשדלים אנשים למכור. הרבה אנשים כל כך מפחדים שהם פשוט נעלמים בוקר אחד, נוטשים את הבית".