אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח חמור של לינדנשטראוס: מספר משרות האמון במשרד רה"מ גדל פי 6 ב-15 שנים צלם: משה מילנר

דו"ח חמור של לינדנשטראוס: מספר משרות האמון במשרד רה"מ גדל פי 6 ב-15 שנים

לפי דו"ח מבקר המדינה, משרד רה"מ נתן פטור ממכר למשרות בניגוד לנהלים, מינה עובדים שלא עמדו בתנאי סף, והועסקו עובדים במשרות שאין קשר בינם ובין תיאור התפקיד שלהם. לשכת רה"מ: בתקופתנו דווקא קוצץ מספר משרות האמון

01.11.2011, 16:01 | תומר אביטל

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, פירסם היום (ג') דו"ח ביקורת חמור במיוחד על העסקת עובדים במשרות אמון במשרד ראש הממשלה ועל בכירי הלשכה כיום.

לפי הדו"ח, מספר משרות האמון במשרד ראש הממשלה גדל פי 6 במהלך 15 האחרונות "בלא שנעשה תהליך יסודי של בירור הצרכים וקיום הליכי אישור מתאימים כנדרש בהוראות הדין". ליקויים נוספים שאותרו כוללים מתן פטור ממכרז למשרות בניגוד לנהלים, מינוי עובדים, לרבות מנהל הלשכה גיל שפר, שלא עמדו בתנאי הסף, חריגות שכר, והעסקת עובדים במשרות שאין קשר בינם ובין תיאור התפקיד שלהם. כל זה - במשרדו של בכיר מקבל ההחלטות בישראל.

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס , צילום: אלכס קולומויסקי מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס | צילום: אלכס קולומויסקי מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס , צילום: אלכס קולומויסקי
"השירות הציבורי בישראל מושתת על סגל עובדים, שאינו מתחלף כל אימת שמתחלף השר הממונה. עובדים אלה אמורים להתמנות לתפקידיהם בהליך בחירה פומבי ותחרותי המושתת על עקרון השוויון", מובהר בדו"ח. אולם לפי הממצאים, במשרד רה"מ העדיפו עם השנים יותר ויותר מינויים אישיים שלא דורשים מכרז. כך, במועד הביקורת הועסקו 53 משרות אמון של עוזרים ויועצים במשרד ראש הממשלה. זאת בניגוד ל-9 בלבד בתקופתו של שמעון פרס (96'). לפי הדו"ח, רק בעשר משרות האמון של עוזרים ויועצים מתוך 48 התקיימו דרישות הדין למתן פטור מחובת המכרז.

חריגה בשכר

בין השאר מצא המבקר כי עוזריו של מנכ"ל המשרד (לשעבר איל גבאי) שובצו בכלל בתקן של יועצים במשרות אמון של רה"מ ואחד שימש בפועל כראש האגף הכלכלי במשרד. זאת למרות שכפי שמזכיר המבקר לפי תקשי"ר (תקנון שירות המדינה) "עובדי לשכת מנכ"ל לא ישולבו בהיררכיה הניהולית של המשרד, וחל עליהם איסור ליתן הוראות והנחיות לדרג המקצועי במשרד".

בנוסף, בינואר 2011 חרג שכרם של כל אחד משלושת העובדים שהועסקו בפועל כעוזרים למנכ"ל, ביותר מ-50% מתקרת השכר המרבית שקבעה הנציבות לעובדים במשרות אמון למנכ"ל. משרד רה"מ הגיב כי "היקפן ומורכבותם של המשימות המוטלות על מנכ"ל משרד ראש הממשלה משפיע במישרין על בחירת עוזריו, ומוביל לצורך בגיוס עובדים מנוסים ובשלים יותר מאלו המכהנים כעוזרי מנכ"ל ברוב משרדי הממשלה". כמו כן, חשפו לינדנשטראוס ועובדיו כי הסדר שכר העובדים במשרות אמון שנקבע בין הנציבות והמשרד נעשה בעל פה ולא תואם מראש עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר כנדרש.

אייל גבאי, צילום: צביקה טישלר אייל גבאי | צילום: צביקה טישלר אייל גבאי, צילום: צביקה טישלר

במחלקות רבות במשרד נמצאו ליקויי כח אדם נוספים. במועצה הלאומית לכלכלה נקלטו ב-2007 כלכלנים – אנשי מקצוע - במשרות אמון בלי שניתן היתר לפטור אותן ממכרז. "ההסדר פגע למעשה בעֶקרון השוויון ובחובה לקיים הליך תחרותי ופומבי לאיוש המשרות", נכתב. עוד נמצא כי בהחלטת ועדת השירות שדנה במשרות במועצה לא נדונה העסקת ראש המועצה בפטור ממכרז.

המשרד המליץ כי מועמד לכהונה במשרה זו יתייצב בוועדה לאישור מינויים שתבחן את התאמתו לתפקיד. באגף כלכלה, שבין השאר מייעץ ומלווה סוגיות כלכליות ותקציביות העומדות על הפרק עד קבלת ההחלטות והביצוע, מבין ששת עובדים, שלושה שובצו במשרות אמון של רה"מ: מנהל האגף - במשרת אמון כאמור כיועץ מקצועי למנכ"ל; מרכז ורכזת לשכה בכירה.

גדל מספר עובדי המזכירות

עוד עולה כי בין 95' ל 2005 גדל היקף עובדי מזכירות במשרות אמון של ראש הממשלה משלוש ל-13. אך רק שישה הועסקו בתפקידי מזכירוּת בלשכת רה"מ עצמה. "השימוש במשרות אמון שנועדו לעובדי מזכירוּת בלשכת רה"מ שלא על פי תכליתן – חמור". במשרד הגיבו כי השימוש "אינו במקומו" והודיע כי יסדירו את העניין.

ואם זה לא מספיק, מסתבר כי ב-21 תיאורי תפקידים מתוך 30 שנבדקו, לא נמצאה כלל התאמה בין התיאור לתפקיד שמילא העובד. כך למשל, האחראי על התיאום עם הכנסת משמש למעשה כדובר. משנה לראש הסגל שאמור להשתתף בוועדות ולתאם את פעולות ועדת המנכ"לים לעניין האזרחים הערבים, מתפקד כיועץ תקשורת בכיר לרה"מ, ויועצת מקצועית שאמורה לסייע בעיצוב דעת קהל מטפלת בענייניו האישיים של רה"מ.

"בשיטת האיוש המתוארת לעיל יש התעלמות מן ההכרח שתיאור התפקיד והגדרתו ישקפו את התפקיד שממלא נושא המשרה בפועל. במצב זה אף לא ניתן לבדוק אם כל המשרות המאוישות אכן נחוצות". המבקר אף מציין שיועץ לרה"מ לענייני דרוזים לשעבר אישר כי לא היה קשר לתפקיד שמילא בפועל, אלא סייע במינוי נושאי תפקידים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.

בהמשך מספר המבקר כי בעלי תפקידים במשרד בכלל טענו שאותו יועץ תיפקד כיועץ פוליטי. הוא הגיב, לדברי המבקר, כי "ייתכן שהיועצים האחרים קיבלו את הרושם שהוא יועץ פוליטי משום שפניות בנושאים פוליטיים המתקבלות במשרד רה"מ הועברו למפלגה באמצעותו ומאחר שבתחילת הקדנציה של הממשלה הוא טיפל בנושאים אשר התחיל לטפל בהם כשהיה היועץ הפוליטי של מר נתניהו בזמן שהלה כיהן כראש האופוזיציה".

"מן ההכרח לשמור על גמישות"

המבקר אף מתח ביקורת על כך שהמועמדים לתפקיד ראש לשכת רה"מ, כיום נתן אשל, לא הועמדו לפני ועדה לבחינת מינויים. זאת אף כי הדבר "ראוי", בדומה למשרות בכירות אחרות. מרה"מ נמסר כי "בתפקיד זה נמצא העובד הקרוב ביותר לרה"מ ואיש אמונו המובהק, ומן ההכרח לשמור על הגמישות המלאה הניתנת לראש הממשלה בבחירתו".

חמור מכך, הביקורת העלתה כי חלק מאנשי משרדו של נתניהו כלל לא עומדים בתנאי הסף. יועץ רה"מ לפניות הציבור, והיועצת להתיישבות אינם בעלי תואר אקדמי. גיל שפר מונה לתפקיד מנהל הלשכה בדצמבר 2010 אף שאין לו תואר אקדמי כפי שקובעים תנאי הסף. משרד רה"מ השיב בעניין זה כי העובד הוא "בכיר ומנוסה, בעל ניסיון מקצועי עשיר וניסיון רלוונטי ורב לתפקידו".

לבסוף מסביר המבקר כי בין משרד רה"מ לנציבות נערכת התכתבות בנושא סיווגן מחדש של משרות האמון שבתקן המשרד. במשרד רה"מ מציעים כי ימונו בתקן משרות אמון מקצועי. "במתווה הפתרון שהוצע, המבוסס על מיסוד סוג חדש של משרות (משרות האמון המקצועיות), יש משום חריגה של ממש מעקרונות היסוד למינוי עובדים בשירות המדינה - הזדמנות הוגנת ושוויונית לכל מועמד בהליך איתור פומבי, והפרדה ברורה - ככל שניתן - בין עובדים במשרות אמון אישיות ובין עובדים מקצועיים מן המניין".

המבקר סיכם כי "יש לבחון באופן זהיר ודקדקני את הפתרון המוצע תוך מתן הדעת גם לפוטנציאל הפגיעה באופיו של השירות הממשלתי".

כך או כך, שני הישגים כבר רשם לינדנשטראוס. לדברי המבקר, לאחר קבלת טיוטת הביקורת הודיע משרד רה"מ כי בראשית מרץ 2011 פרסם אגף משאבי אנוש "נוהל קליטת עובד במשרות אמון של ראש הממשלה" הקובע מה הן הפעולות שאותן צריך לנקוט אגף משאבי אנוש לפני קליטת עובד במשרת אמון. בד בבד, בעקבות הביקורת הודיע משרד ראש הממשלה על הקמת ועדה ציבורית מקצועית לבחינת מבנה המשרד, לרבות העסקת העובדים במשרות אמון.

"מאז כניסתו של נתניהו לתפקיד קוצץ מספר משרות האמון"

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מתייחס לשנים 1995-2010, תקופה שבה כיהנו שבע ממשלות וחמישה ראשי ממשלה. בעוד בממשלות הקודמות גדל מספר משרות האמון, הרי שמאז כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קוצץ מספר משרות האמון בשישה תקנים, זאת על אף הגידול המשמעותי בהיקף העבודה".

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) הגיב באומרו כי הדו"ח חושף "תופעה מדאיגה של 'מינויים אישיים' כמסווה של תעשיית גו'בים, ממשלות ישראל ב-15 השנים האחרונות הפכו את שירות המדינה למכרה של מינויי מקורבים, והכל בחסות נציב שירות המדינה הקודם, שמואל הולנדר. עכשיו ניתן להבין מדוע החזיקו אותו 14 שנה בתפקידו. מי שמאפשר תעשיית ג'ובים למקורבים הוא נכס אמיתי לכל מי שרוצה לעקוף את עקרון השיויון וחוק המכרזים".

נציב שירות המדינה בתקופה אליה התייחס הדו"ח, שמואל הולנדר, הגיב כי "אני מסתייג מרוב הממצאים העקרוניים של הביקורת. הביקורת נכנסה לתחומים מובהקים של מדיניות ותפיסת עולם מקצועית וקובעת קביעות שלא היו מקובלות מאז הקמת המדינה ועד היום".

שמואל הולנדר , צילום: עטא עוויסאת שמואל הולנדר | צילום: עטא עוויסאת שמואל הולנדר , צילום: עטא עוויסאת

לדבריו, "משרד ראש הממשלה היה, מיום הקמתו, ייחודי בכך שאין בו כמעט אגפים מקצועיים רגילים כמקובל במשרדי הממשלה האחרים. הגרעין הקשה של המשרד סובב סביב ראש הממשלה ומשרת את צרכיו המקצועיים בתחומי עבודתו השונים.אין מקום לכפות על ראש ממשלה לעבוד, בתפקידים רגישים, עם עובדים שמונו על ידי ראש ממשלה אחר בעל מדיניות שונה. כל ראש ממשלה, עם היבחרו לתפקיד, בונה את לשכתו על פי סדרי העדיפויות שנראים לו, ועל פי פרמטרים אלה הוא ממנה את נושאי משרות האמון, לרבות קביעת דרישות הסף למשרות. התערבות בסמכותו זו, כפי שדורשת למעשה הביקורת, מהווה פגיעה קשה ביכולת המשילות של ראש הממשלה שגם כך מוגבלת למדי.

"מספר משרות האמון של ראש הממשלה הוא נושא מובהק של מדיניות ושיקול דעת של הדרגים המקצועיים שאישרו את המשרות, לרבות אגף התקציבים במשרד האוצר", אמר הולנדר. "אין זה מתפקידה של הביקורת ואין לה מנדט להתערב בכך. הגידול הרב במשימות ובצרכים חייב גידול במספר המשרות כפי שגדלו יחידות רבות אחרות במשרדי הממשלה, לרבות משרד מבקר המדינה עצמו. גם המבקר עצמו מינה לתפקידים רגישים במשרדו בעלי אופי ביצועי מובהק, עובדים במשרות אמון (למשל היועץ למלחמה בשחיתות), זאת בסתירה לעמדה שמציגה הביקורת כאשר מדובר במשרות האמון במשרד ראש הממשלה".

הוועדה הציבורית לנושא שבראשה עומד יוסי קוצ'יק, צפויה להגיש את מסקנותיה עד לסוף השנה.

במשרד ראש הממשלה הדגישו בנוסף, כי "לגבי היועץ הפוליטי, במטרה להסדיר ולטפל בסוגייה שלא טופלה במשך שנים רבות, הנחתה נציבות שירות המדינה להימנע לעת הזו מעריכת שינויים בתיאורי התפקיד הכתובים ולהמתין עד לסיומה של עבודת המטה, כאשר בינתיים שובצו העובדים על תיאורי תפקיד קיימים, אשר היה ידוע היטב לנציבות שהם בלתי מעודכנים".

לגבי ראש הלשכה נמסר, "גם הנציבות סברה כי משרת ראש הלשכה אינה טעונה בדיקה של ועדת המינויים, והמועמדים למשרה זו מאז ומעולם לא נתבקשו לעבור בדיקה של ועדת המינויים".

לגבי מנהל הלשכה נמסר בתגובה "הוא נבחר בזכות ניסיונו הנצבר לאורך שנים בסקטור הפרטי ויותר מעשור הציבורי בתפקיד ניהולי בכיר. משבחר ראש הממשלה בעובד מסויים, ומצא אותו מתאים לדרישות התפקיד כפי שראה אותן לנכון, לאחר שהתרשם מנסיונו וכישוריו, די בכך על פי דין לקליטתו של העובד במשרה, ואין כל בסיס לטענה בדבר אי עמידה בתנאי סף".

עוד נמסר כי, "בדוח מבקר המדינה לא הוזכרו שמותיהם של העובדים, ולא בכדי, ויש לצפות כי אמצעי התקשורת ינהגו באותה זהירות. הביקורת מתייחסת לסוגיה מערכתית, ולהתנהלות משרד ראש הממשלה מזה 15 שנה לפחות, כאשר אין כל ספק שבהתנהלותם של העובדים הספציפיים המכהנים כעת לא נפל כל פגם. אזכור העובדים בשמותיהם בכתבות בנושא, ללא כל יסוד שבדין, עלולה לעלות כדי הוצאות דיבה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות