ראיון "כלכליסט": "תוכנית הצנע של ממשלת בריטניה היא טעות גמורה"

דבר אחד אפשר להגיד על שר האוצר של בריטניה, ג'ורג' אוסבורן: הוא עקבי. שיא של 17 שנה בשיעור האבטלה וחשש ממיתון לא עצרו את התוכנית שלו לקצץ מהתקציב כ־130 מיליון ליש"ט בתוך חמש שנים. ככל הנראה, גם נתוני הצמיחה שפורסמו אתמול (ר' מסגרת) לא ישנו דבר. היעד המרכזי של השר אוסבורן כיום הוא הפחתת הגירעון, כדי להכין את בריטניה למציאות הכלכלית החדשה.

ביום שני האחרון הושק דו"ח שכותרתו "תוכנית חלופית: כלכלה טובה לחברה טובה". המסמך, שחובר על ידי קומפס, ארגון שמאל בריטי, זכה לתמיכה מרשימה של כ־100 כלכלנים מהאוניברסיטאות המובילות בבריטניה, מאוקספורד וקיימברידג' ועד לונדון סקול אוף אקונומיקס. הפרופסורים לכלכלה חתמו על מכתב שפורסם בעיתון "אובזרבר": "כעת ברור שתוכנית א' אינה עובדת", כתבו הכלכלנים. "אנחנו קוראים לממשלה לאמץ צעדי חירום הגיוניים לתוכנית חלופית שתוכל להציל משרות במהירות, וליצור חדשות".

המומחים קוראים לביטול הקיצוצים שנקבעו במסגרת צעדי הצנע ולגיבוש "ניו דיל ירוק" (הסדר חדש) שייצור משרות בתחום הסביבתי. "התוכנית הנוכחית היא טעות שרק תלך ותסתבך", אומר ל"כלכליסט" פרופ' אבנר עופר מאוניברסיטת אוקספורד, שחתם על המכתב. "נקודת המוצא היא של היעדר צמיחה. במצב של צמיחה אין בעיה לשלם את החוב, מפני שהצמיחה גורמת לכך שההכנסה עולה מהר יותר ממה שעולה לך לשלם את החוב. אם אין צמיחה, אז במקום שכוח הקנייה יושקע בהעסקת עובדים, בפיתוח אמצעי ייצור ובאספקת שירותים, כוח הקנייה עובר לנושים, שהם נושים כי הם לא רוצים להוציא את הכסף".

לדברי עופר, להעברת כוח הקנייה לנושים יש מחיר חברתי גדול מאוד, כיוון שהיא יוצרת לחץ על מדינת הרווחה ומגדילה את שיעור האבטלה. בעקבות המשבר הכלכלי, משפחות רבות יותר נזקקות לשירותי הרווחה בבריטניה, ודווקא בהם מתבצעים קיצוצים: "מדינת הרווחה היא יצרנית בהרבה ממדים", מסביר עופר. "מערכת החינוך היא יצרנית ולמערכת הבריאות יש היבטים יצרניים. הביטחון הסוציאלי הוא גם כן חלק ממערכת תמריצים שפותרת בעיה שהמערכת הפיננסית לא יכולה לפתור. ההנחה שאפשר להפריט את הביטחון הסוציאלי מוטעית לדעתי".

פרופ' עופר סבור גם שבעשור הקרוב לא תהיה צמיחה משמעותית במדינות המערב, בגלל העלייה במחירי הדלק. לדבריו, ניתן לזקוף חלק גדול מהצמיחה הכלכלית לזכות ניצול משאבי טבע כמו נפט, ואם לא יימצאו מקורות אנרגיה חלופיים, גם הכלכלה תסבול. "לא נראה את הצמיחה שהורגלנו לה. לא נחזור ל־%3", הוא אומר.

ממליצים על מס "רובין הוד"

המלצות נוספות של מסמך "התוכנית החלופית" כוללות הטלת מס "רובין הוד", מס זעיר של 0.05% על כל עסקה בין מוסדות פיננסיים שיתרום לצמצום הפערים בין עשירים לעניים, וגבייה של 70 מיליארד ליש"ט בשנה בכספי מסים שלא שולמו.

יאן טופורובסקי, פרופ' לכלכלה ולפיננסים מ־SOAS, שחתום גם הוא על המכתב, סבור שהמצב הנוכחי הוא שילוב טראגי של חולשה פוליטית מצד הממשלה וקריאה לא נכונה של השווקים הפיננסיים: "הממשלה היא בראש ובראשונה חסרת ניסיון, ומאמינה שמדיניות זו נחוצה כדי למנוע מהשווקים להידרדר למשבר שהתרחש ביוון ובאירלנד. זה מצער, מפני שזה נובע מחוסר הבנה של האופן שבו השווקים הפיננסיים עובדים ומהאופן שבו צריך לשלוט בהם כדי שישרתו את מערכת החוב", הוא אומר.

לדבריו, "הדרך היחידה להפחתת החוב היא על ידי צמיחה כלכלית. במצב הנוכחי, אם תגרום לדפלציה כדי ליצור עודף, הכלכלה תתכווץ, אפילו לפני שהספקת ליצור עודף. זו הדילמה של הממשלה הנוכחית וזה מה שהופך את האסטרטגיה שלהם לבלתי אפשרית".

גם לבריטים קשה לקנות בית

פרופ' עופר הוא מומחה להיסטוריה כלכלית שנולד וגדל בישראל, והוא מזהה דמיון בין השיח הכלכלי שמתנהל היום לבין זה בתקופת השפל הגדול. "מצד אחד היו אלה שאמרו שהמדינה היא כמו משק הבית, ושצריך לאזן את התקציבים ואי אפשר להגדיל את החובות. מצד שני, כמובן, זו התקופה שבה קיינס פרסם את הספר הגדול שלו (קיינס היה כלכלן בריטי שדגל בהשקעה ממשלתית ליצירת צמיחה בתקופת מיתון - י"ב). מי שלא יודע היסטוריה לא יודע עד כמה עמוקים השורשים של הגישה הזו, שלפיה בתקופת משבר צריך להמריץ את הכלכלה".

עופר התייחס גם למחאה החברתית בישראל ולדו"ח ועדת טרכטנברג. "העלאת המס לעשירים היא צעד בכיוון הנכון. האלטרנטיבה היא ההנחה שבעלי ההון לא ישקיעו אם לא ייתנו להם תמריצים, אבל לדעתי התשואה על הנכסים מראה שכבר יש להם יותר מדי כסף. יש נזילות רבה מדי במערכת.

לדבריו, "יש גם בעיה חברתית. אחת התוצאות של עודף נזילות היא עלייה של מחירי הדיור מעבר להישג ידם של אנשים רגילים. באנגליה למשל, כ־80% ממשקי הבית החדשים לא יכולים לחלום על קניית בית. דיור זה צורך אנושי בסיסי, ולמערכת שלא מסוגלת לספק את זה יש בעיה".