הון אנושי: הכסף מסובב ת'עולם

תיאטרון הקאמרי העלה ביום חמישי את הבכורה של "קברט" במסגרת אירוע ההתרמה השנתי של ויצו למען ילדים ונשים בסיכון. כבר בכניסה קיבל את פניי בלבביות יו"ר המגבית של ויצו ישראל, עו"ד גדעון פישר, והכריז: "נוחי לא יבוא היום". רציתי לומר לו שאל דאגה, נצליח להסתדר בלעדיו, אך פישר המשיך: "במקום זאת הוא שלח צ'ק של 18 אלף שקל, נוסף על ה־50 אלף שהוא כבר תרם". בו במקום שלף פישר צ'ק של אי.די.בי בחתימת דנקנר, כדי להראות לי. שוב רציתי להגיב, ולא הספקתי, כי פישר היה בשוונג: "הוא גם שלח את האשה והבת במקום".

החלטתי להמשיך הלאה, לעמוס שפירא שבדיוק נכנס, יום אחרי שנודע על פרישתו הקרובה מאוד מתפקיד מנכ"ל סלקום. שאלתי את שפירא, שפוקד באופן קבוע ערבים חגיגיים של בכירי המשק, אם אמשיך לראות אותו בכל האירועים או שהוא עומד להפוך לאחד מפשוטי העם. "אל תספיד אותי כל כך מהר", הוא אמר, "הרי לא פרשתי מהעולם העסקי, אתה עוד תופתע". שאלתי אותו אם נכונה השמועה שהוא הולך להיות מנכ"ל משרד האוצר, ושפירא אמר: "זה שטויות. אני לא הולך להיות מנכ"ל, נקודה. אל תאמין לכל מה שאתה קורא בעיתונים, זה לא תמיד נכון".

דני גילרמן, אלי זהר ומודי כידון | צילום: אוראל כהן

לקחתי את העלבון המקצועי והלכתי אל הפרסומאי מודי כידון, שזוגתו שרון הנחתה את הערב בהתנדבות. אתה בא להפגנה בכיכר רבין עוד יומיים, שאלתי, וכידון נראה מופתע: "למה שאני אצעד, מה לי ולזה?". למה לא, שאלתי, והוא אמר, "תראה, אני חושב שצריך להוריד מסים, בעיקר את המסים על הדלק. אם יורידו את המסים על הדלק - הכל יוזל. זה הפתרון, הדלק. ובינתיים מי שסובל מכל המחאה הזאת זה ענף הטלוויזיה ואנחנו, בפרסום".

דני גילרמן, לעומת זאת, אמר שיגיע לכיכר. "אני תומך מאוד במחאה, אבל אני מתנגד לכל הרדיפה של העשירים והאליטות במשק, האחראים על קיומנו כאן. זה מאוד לא נכון לרדוף את העשירים. הם בסופו של דבר יברחו מכאן, ואז לא תהיה עבודה".

עמוס שפירא | צילום: אוראל כהן

עם ג'ניס גילרמן כבר דיברתי על "מעושרות", התוכנית של ערוץ 10 שכולם מדברים עליה, גם בקרב בכירי המשק. "זה פשוט מופע ביזאר, הדבר הזה", אמרה בחיוך נבוך, "צפיתי בזה ולא ידעתי שקיימות נשים כאלה בעולם. תגיד, זה אמיתי או מבוים?". אמרתי לה שברוב עוונותיי יצא לי להיות במקרה על סט הצילומים ושלעניות דעתי הרוב מבוים. מצד שני, הוספתי, אם היו הולכים יותר על הדוקומנטרי התוכנית היתה עוד יותר מדהימה.

שאלתי את רונה דנקנר ולי גרבנאו אם החיים שלהן נראים כמו "מעושרות". "אתה צוחק או מתכוון ברצינות?", שאלה דנקנר, "תראה, זאת גרוטסקה פארודית על חיים של עשירים. והאמת, זה די משעשע".

רגע לפני שכולם נכנסו לאולם לראות את איתי טיראן מתפשט פגשתי את עקיבא מוזס, מנכ"ל כיל. שאלתי אותו על התמלוגים, והוא אמר: "זה בבירור". שאלתי אותו על שיקום ים המלח, והוא אמר: "זה בבירור". בסוף הוא נפתח ואמר: "תדע לך שאני עבדתי במפעלי ים המלח כשהם עוד היו בבעלות המדינה, ואז המדינה הפסידה כסף. היום, כשהם בבעלות משפחת עופר, המדינה מרוויחה הרבה יותר. הבעיה היא שיש לנו דימוי תקשורתי בעייתי, ואתם תמיד יוצאים נגדנו. ניסינו הרבה משרדי יחסי ציבור, ותאמין לי - אין אף משרד יחסי ציבור בארץ שיכול למחוק ממך דימוי שלילי. אתם נהנים לבקר אותנו כל הזמן. וגם תדע לך שאנחנו משלמים אפילו לעובדי קבלן שלנו את המשכורות הכי טובות במשק". רציתי להגיד לו שזה לא הופך אותם לפחות עובדי קבלן, אבל המסך עלה.