אנגרי בירדס - הגרסה הארגונית

תחום אפליקציות המובייל חווה בשנים האחרונות פריחה וגידול בהיקפים חסרי תקדים. התחום הזה, כמו עולם המובייל כולו, קיבל האצה משמעותית מאז שהתוודענו למכשירי האייפון והאייפד של חברת אפל ולמכשירים נוספים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, כאשר המשותף לכל אלו הוא יכולת עיבוד מתקדמת, עושר פונקציונאלי רב יחד עם מסכי מגע ועיצוב אלגנטי ואופנתי.

מספר המכשירים החכמים והטאבלטים שנרכשים מדי שנה נמצא בעלייה חדה ומתמדת, עד כדי כך שאחד הסקרים שפורסמו לאחרונה בנושא מציין כי ישנם כיום יותר טלפונים ניידים בשימוש מאשר מברשות שיניים.

המציאות בה לאנשים כה רבים יש מכשירי טלפון חכמים מהווה מהפכה של ממש באופן שבו הם מתקשרים זה עם זה ומבצעים אינטראקציות, מחליפים מידע או צורכים בידור ופנאי. מכשירים אלו, שנקראים עדיין "טלפונים", כבר מזמן לא משמשים רק לשיחות טלפוניות. אלו למעשה מחשבים לכל דבר ועניין, שמכילים פונקציות מתקדמות ומפעילים אפליקציות ייעודיות.

תחום האפליקציות למגוון המכשירים ומערכות ההפעלה מתפתח ומתרחב כתוצאה ישירה מגידול מספר המכשירים והמשתמשים בשוק. המשתמשים עצמם למדו במהרה לאתר ולהוריד אפליקציות ייעודיות למגוון רחב של שימושים ולהכיר את התועלות של תכונות מובנות נוספות דוגמת מצלמה מובנית, GPS ועוד.

מגמה זו מחלחלת גם ל-Enterprises. ארגונים ותאגידים עסקיים מבינים כיום שהעובדה שלעובדים שלהם או לגורם עסקי חיצוני שעובד מולם יש מכשיר טלפון חכם או טאבלט יכולה להוות יתרון עסקי שימושי, ולאפשר ייעול תהליכים ארגוניים, מתן מידע עדכני ומלא בזמן אמת, טיפול מהיר בכל סיטואציה ועוד.

עם זאת, בעוד שהעובד מצפה לקבל את חוויית המשתמש המוכרת לו מעולם המובייל הפרטי, קרי הורדת אפליקציות וגרסאות ישירות אל המכשיר שלו באופן מהיר ונוח, הרי שלארגון יש צרכים נוספים שחייבים לתת עליהם את הדעת. להלן שלושת ההיבטים המרכזיים שמייחדים מובייל ארגוני – Enterprise Mobility:

1. התאמת האפליקציות והמכשירים: על הארגון להתייחס לשאלה - האם האפליקציה המדוברת תותאם עבור מכשיר נייד עם מערכת הפעלה מסוימת או תוכל לפעול בכל סביבה? התשובה לכך תלויה כמובן במגוון פרמטרים שיש לשקול בכל מקרה לגופו, כגון: הפונקציונאליות הצפויה של האפליקציה, רמת האינטרגציה של האפליקציה עם מערכת ההפעלה במכשיר הקצה, אופי הפעילות הנדרשת (Online או Offline) ועוד.

עם זאת לשאלה זו ישנה גם השלכות על מדיניות הארגון בתחום זה, קרי – האם הארגון בכלל ערוך לחלק לכל המשתמשים מכשיר נייד מדגם אחיד? אם כן, האם יש לו הכלים והיכולת לקבוע מה המכשיר המתאים ביותר עבור צרכיו? לאיזה טווח זמן ניתן (אם בכלל) לתכנן את ההצטיידות הזו ומתי הארגון יידרש לשוב ולרכוש מכשירים חדשים?

2. אבטחת המידע: מאחר ואין מדובר פה ב-Angry Birds, אלא באפליקציה עסקית, הרי שעל המכשיר עצמו יהיה מידע עסקי רגיש והוא אף יתחבר באופן תדיר אל מערכות הליבה הארגוניות. על הארגון להיערך מבעוד מועד עם פתרונות להצפנת המידע שנמצא על גבי המכשיר עצמו וכן להגדיר נהלים וכלים ייעודים במידה והמכשיר נגנב, נשכח במקום כלשהו או אבד. הפתרון המיושם צריך אף לקיים ארכיטקטורה שתאפשר מחד מעבר של נתונים אל מערכות הליבה ומהן אל המכשיר, ומאידך תמנע תקשורת ישירה בין המכשיר למערכות הללו.

3. "כאב הראש" של המנמ"ר: היבט זה מתחלק לשני חלקים עיקריים: החלק הראשון הוא הצורך של אפליקציית המובייל הארגוני באינטגרציה מול מגוון של מקורות מידע מסוגים שונים ובהם מערכות ארגוניות (CRM ,ERP וכד'), בסיסי נתונים ואף מקורות מידע שאינם נמצאים פיזית בארגון כגון מערכות ענן או אתרים המספקים Web Services שהארגון מנוי עליהם.

החלק השני נוגע לאחידות וסטנדרטיזציה של כלי הפיתוח לסביבת המובייל. על הארגון להבין כי ייצור של פתרונות מובייל ארגוני אינה פעילות אד-הוק מקומית, אלא מגמה שתלך ותתרחב בשנים הקרובות. לפיכך, חשוב לייצר סביבת פיתוח אחידה ומרכזית לכל נושא המובייל שתאפשר חיבור ואינטגרציה מול כל מקורות המידע השונים, תוך יכולת לנצל השקעות שכבר בוצעו בתחום זה לטובת אפליקציות עתידיות וכן תחזוקה לאורך זמן של כל האפליקציות לכל אוכלוסיות המשתמשים עם אותם הכלים ועם אותם הכישורים.

תחום המובייל הארגוני הופך להיות הנושא החם בשנים הקרובות, אך חשוב לזכור שלארגון, בניגוד למשתמש מובייל פרטי, ישנם היבטים נוספים בתחום זה וכי כל ארגון, ללא קשר לתחום עיסוקו, חייב לקחת נושאים אלו בחשבון ולהיערך להם בהתאם.

הכותב הוא מנהל פתרונות מובייל, סאפ ישראל