אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איתן רוב: "צריך לתת לנסרדישי להדליק משואה ביום העצמאות" צילום: תומי הרפז

איתן רוב: "צריך לתת לנסרדישי להדליק משואה ביום העצמאות"

רוב, המנהל הראשון של רשות המסים, לא מתגעגע למגזר הציבורי וכועס על יחס המדינה לגוף שעמד בראשו. "המחאה הציפה את חולשת השלטון ויצרה הזדמנות לשינוי"

03.11.2011, 09:07 | ליאור גוטמן והדר קנה

ארבע שנים לאחר שעזב בסערה את רשות המסים, איתן רוב (51) לא מתגעגע לעבודה במגזר הציבורי. מי שנחשד בפרשת רשות המסים בקבלת שוחד אך לא הוגש נגדו כתב אישום בסופו של דבר, מביט בכעס על היחס שלו זוכה כיום רשות המסים מהמדינה. הוא משוכנע שהרשות, שעדיין אוספת את שבריה בעקבות פרשת רשות המסים, רלבנטית עכשיו יותר מתמיד.

"קודם כל, בממשלה חייבים להפנים שרשות המסים זה הגוף הכי חשוב דווקא לאור התוכניות של צדק חברתי ועדת טרכטנברג. רשות המסים היא גוף שהוא 'מאני מייקר' - מפעל ענק שעובדים בו 5,500 עובדים איכותיים מאוד, שאם יכוונו אותו נכון ויקבעו לו מדיניות ויעדים, הוא יכול להביא הרבה מקורות הכנסה".

"חוץ מנתניהו כולם אומרים שצריך לטפל במס העקיף"

 

המחאה החברתית זוכה למחמאות מצד רוב: "קרה דבר נפלא - המחאה הציבורית יצרה הזדמנות לשינוי בכך שהציפה את חולשת השלטון. מי שצריך לחבק את המחאה זה דווקא האוצר, וכמי שבא מהאוצר אני יודע שהיו הרבה דברים שלא טיפלו בהם", הוא אומר.

"עם זאת", הוא מוסיף, "אי אפשר להרים 20 דגלים בו־זמנית, וכאן אני מדבר על טרכטנברג. אני מזהה ארבעה תחומים שהם קריטיים: יוקר המחייה (ריכוזיות), דיור, חינוך (לרבות הגדלת מעגל העבודה) ותחבורה ציבורית". לדעת רוב, השיטה הטובה ביותר לטפל בנושאים אלה ולתקצב אותם כיאות היא לקבוע את מקורות התקציב מראש, להציב תוכנית רב־שנתית ולהשקיע את מרב המאמצים בתחום אחד או שניים, כדי ליצור "מסה קריטית" ברמה התקציבית. "הפוליטיקה תמיד תפזר מעט להרבה, כי בכל מקום שבו יש אנשים, יש אגו".

איתן רוב, מנכ"ל קבוצת ניסקו ארדן לשעבר מנהל רשות המסים, צילום: תומי הרפז איתן רוב, מנכ"ל קבוצת ניסקו ארדן לשעבר מנהל רשות המסים | צילום: תומי הרפז איתן רוב, מנכ"ל קבוצת ניסקו ארדן לשעבר מנהל רשות המסים, צילום: תומי הרפז

אז מה הבעיה הבוערת ביותר על סדר היום הציבורי?

"לדעתי, סוגיית מעונות יום הכי חשובה. קח 6־8 מיליארד ותשקיע שם גם במחיר שלא תרים את כל הדגלים החברתיים. אחרת זה משול לניסיון לטפל בהרבה ולא לעשות כלום".

רוב מותח ביקורת על הממשלה, שזנחה את רפורמת המס, לטענתו. "תראו את הפרופורציה בין מיסוי עקיף לישיר. חוץ מראש הממשלה, כולם בבנק ישראל אומרים שצריך לעשות עם זה משהו, אבל המדינה השתמשה במס העקיף כ'פילר' למילוי מסגרת תקציב".

חלק מראשי המחאה טענו שיש להוריד את רף המע"מ.

"הורדת מע"מ תעלה 4 מיליארד שקל לכל אחוז. קחו את הכסף ותשפכו על חינוך חינם מגיל 3. זה לא אפקטיבי יותר?"

לדברי רוב, המדינה סובלת מבעיית מנהיגות קשה. "זה לא שיווק, זה ביצוע. זו בעיית משילות בלי קשר למי עומד בראש המדינה. כשהתחתנתי קיבלתי מאבא שלי מתנה 40 אלף דולר. זה הספיק לרבע מחיר דירה. היום אם אתן לבן שלי את הסכום זה כלום. מי אחראי לכך? המדינה שיקרה את הקרקע. קחו 10 מיליון שקל, תנו אותם לצעירים ברשות להגנת הצרכן שיפקחו על 100 מוצרי בסיס - אוכל, חיתולים, ויפרסמו ברבים את המחירים. זה עדיף על 30 ועדות".

רוב שימש כמנהל רשות המסים הראשון לאחר איחוד אגפי מס הכנסה עם המכס והמע"מ, והוא זה שחתום על הקמת הרשות והפיכתה לגוף מאוחד. הוא שימש בתפקיד כשנה וחצי בין 2004 לסוף 2005, ופרש. החליפו בתפקיד ג'קי מצא, שהיה חבר קרוב שלו והספיק לשמש בתפקיד כשנה בלבד עד למעצרו בינואר 2007, במה שכונה פרשת רשות המסים. רוב היה בין העצורים הרבים בפרשה, אך החשדות נגדו לא הובילו לכתב אישום. זאת לעומת מצא, שמרצה היום שנה בכלא באשמת הפרת אמונים וסיוע לשוחד.

למרות הזמן שחלף מאז פרישתו, רוב מסרב להתייחס לפרשה. "אני חושב שבהקשר זה נעשה לי עוול כשנעצרתי. אני שמח שהתיק נגדי נסגר, ובצדק רב. החלטתי שאני לא מסתכל אחורה, כי אני לא יכול לשנות את ההיסטוריה. אני מסתכל קדימה ופועל".

חלפו ארבע שנים, והרשות עדיין מתקשה לפעול. מה הבעיה בכל זאת?

"אין הכרה והפנמה של מקבלי ההחלטות, גם בתוך האוצר ובממשלה, לקריטיות של המפעל הזה שנקרא רשות המסים. זה מתבטא בעובדה שאין ראש לרשות המסים (השבוע מונה מנהל זמני לרשות, לאחר שיהודה נסרדישי פרש מכהונה שהוארכה שוב ושוב מפני ששר האוצר לא מצא לו מחליף - ל"ג וה"ק). צריך לתת לנסרדישי להדליק משואה ביום העצמאות. הוא עבד בתנאים בלתי אפשריים של מנהל שכבר פרש וחזר ופרש וחזר. תארו לעצמכם עסק שהוא אולי הגדול בישראל ויש לו הכי הרבה לקוחות במדינה ואין לו ראש שיודעים שהוא נשאר לטווח ארוך, אין לו מדיניות, אין לו מקורות, תוכנית עבודה ויעדים. אם פירמה פרטית היתה מתנהגת כך, היא היתה פושטת רגל.

חיסכון של 30% בעלויות החשמל למדינה

רוב מכהן היום בתפקיד מנכ"ל קבוצת ניסקו ארדן. מדובר בקונצרן שמורכב משלוש חברות ציבוריות (ניסקו תעשיות, ניסקו פרויקטים וניסקו חשמל), ועוסק באספקת ציוד וטכנולוגיה בתחומי החשמל והתקשורת. אבל את עיקר מרצו הוא מקדיש להתייעלות אנרגטית באמצעות חברת אסקו. מדובר בחברה שבה רוב שותף עם האחים רקנאטי (30% רוב, 20% המנכ"ל דן בר־משיח והיתר האחים רקנאטי - אודי, ליאון ויהודית). העיקרון פשוט: אסקו תבנה מודל חיסכון באמצעות החלפת תאורה, מקררים, מזגנים ובקרים, ואף תזרים מכיסה את המימון לביצוע בפועל. את הכסף שנחסך מהורדה חדה של עלויות החשמל לארגון, יחלקו הלקוח ואסקו לתקופה של 20 שנה.

נושא ההתייעלות האנרגטית אינו חדש: ב־2008 התקבלה החלטת ממשלה להגיע לחיסכון של 20% בצריכת החשמל עד 2020, אולם רק לפני כמה חודשים החלה הממשלה להשקיע בנושא, ותקציב של 315 מיליון שקל הוקצה להתייעלות אנרגטית. עיקר הפעולות, כגון החלפת ציוד חשמל, עדיין בחיתוליהן. "יש יעדים שהממשלה שומרת עליהם באדיקות כמו גירעון ויחס חוב־תוצר. למה לא עושים את זה בהתייעלות אנרגטית? מחירי האנרגיה עולים דרמטית, והם ימשיכו לעלות. באמצעות המודל של אסקו אפשר לחסוך הקמת תחנת כוח חדשה, אבל הרגולטור לא נותן". רוב מציין לדוגמה את ההגבלה שקיימת על רשויות מקומיות, שלפיה אסור לחתום על חוזה שירותים לתקופה של יותר משלוש שנים. מדובר בגופים שמחזיקים עשרות ומאות מבני ציבור. "אסקו מסוגלת לחסוך 20%–30% בהוצאות החשמל בגופים גדולים", הוא קובע.

תגיות