שיטות רומן: כך פילס האוליגרך אברמוביץ' את דרכו לעושר

השגת הקלות מס באמצעות העסקת עובדים בעלי מוגבלויות וביצוע מכירות לסירוגין בין חברות שונות שבבעלותו הן שתיים מהטקטיקות שהשתמש בהן האוליגרך רומן אברמוביץ' – בעלי מועדון הכדורגל צ'לסי – על מנת להפוך את עצמו מאיש עשיר לאיש מאוד עשיר – כך לפי עדותו שלו, מדווח "האינדיפנדנט".

מהעדות עלו פרטים מעברו של האוליגרך. בין היתר נודע כי נהג בבנטלי כבר בגיל 29, העסיק כאמור אנשים בעלי מוגבלויות וזכה בשל כך להקלות מס, וכן הואשם בביצוע מחירי העברה על ידי מכירת נפט לחברה פרטית וקנייתה במחיר הגבוה פי כמה וכמה.

לפי הדיווח, בית המשפט בבריטניה האזין לאברמוביץ' מספר כיצד הוא העסיק חברה הנקראת VALMET על מנת להקים רשת "מסובכת ושקופה" של חברות וקרנות מחוץ לבריטניה, שבהן הוא השתמש כדי להזרים אליהן הון רב מחברת סיבנפט, שאותה הוא רכש תמורת 100 מיליון דולר ב-1995 בסיועו של בוריס ברזובסקי, ומכר ב-2005 תמורת 13 מיליארד דולר.

בעת המכירה ברזובסקי ואברמוביץ' כבר לא היו בקשר, וכעת תובע ברזובסקי את האוליגרך במטרה לקבל את מה שהוא רואה כנתח שלו ב-13 מיליארד הדולר, לאחר שלטענתו אברמוביץ' הכריח אותו למכור את מניותיו בחברה תמורת מחיר לא ידוע.

עוד האזין בית המשפט בבריטניה כיצד אברמוביץ' מספר איך הוא רכש נפט ברוסיה תמורת כ-10 דולרים לחבית ומכר אותו הלאה לפי המחיר בשוק של 17 דולר. הוא גם סחר בסחורה רוסית מתוצרת החברות שלו עם מדינות שלהן מדיניות מס מיטיבה במיוחד מול רוסיה, וניצל את משרתו הממשלתית כמושל במחוז צ'וקוטה על מנת להשיג לעצמו עוד הקלות והטבות מס.

להגנתו טוען אברמוביץ' כי סיבנפט לא הפכה רווחית עד 2001, וכי הוא כבר העביר כמה תשלומים נכבדים לידיו של ברזובסקי אפילו שהאחרון כבר לא החזיק במניות השליטה כפי שהוא טוען שהחזיק. הבעיה היא שקיים דיווח מועט מאוד באשר להעברת התשלומים הללו, מה שמותיר את הדיון קשה להכרעה.

"שיטות לא מוסריות"

עדות זו ממשיכה את עדותו של אברמוביץ' בימים האחרונים. בין היתר הודה אברמוביץ' כי השתמש בשיטות עסקיות שהיו נהוגות בתחילת שנות ה-90' ברוסיה "אך לא היו מוסריות במיוחד". הוא התייחס לתקופה שהעסק שלו התקדם מייצור ברווזי צעצוע מפלסטיק לאימפריית נפט ומתכות.

לורנס רבינוביץ, עורך דינו של ברזובסקי, בחר להתמקד בתשאול בביוגרפיה המוקדמת של אברמוביץ'. הוא שאל אותו אם הוא אי פעם זייף מסמך. "אם שינוי תאריכים לאחור של מסמכים מוגדר לא אתי, אז ניתן להאשים אותנו בכך", ענה אברמוביץ'. "ההתנהלות הזו הייתה שכיחה ברוסיה, וגם אנחנו פעלנו כך, כמה מסמכים נחתמו יומיים לפני הזמן".

לא ברור מה תהיה מידת השפעתה של תשובה זו על המקרה, שמתבסס ברובו על הסכמים בעל פה שהתקבלו על יאכטות יוקרתיות, אתרי סקי או שדות תעופה לפני 16 שנה.