אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההסתדרות תשבית מחר את הבנקים, הבורסה והתחבורה הציבורית צילום: עמית שעל

ההסתדרות תשבית מחר את הבנקים, הבורסה והתחבורה הציבורית

פגישה לילית בין יו"ר ההסתדרות לבין הממונה על התקציבים באוצר הסתיימה ללא תוצאות. פורסמה רשימת מקומות העבודה שייכללו בשביתה הצפויה

06.11.2011, 09:58 | מיקי פלד

פגישת יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, והממונה על אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, הסתיימה אמש ללא תוצאות ולא נקבעה פגישה נוספת עד לשביתה המתוכננת מחר (ב') ב-06:00.  ההסתדרות פרסמה את רשימת מקומות העבודה שייכללו בהשבתת המשק הצפויה, בין היתר יושבתו הרשויות המקומיות, הבנקים, הנמלים, התחבורה הציבורית, רשות שדות התעופה (תושבת מ-08:00) ועוד. לצפייה ברשימה המלאה לחצו כאן. 

הפערים בין ההסתדרות לאוצר גדולים, מודים שני הצדדים, ורק פריצת דרך משמעותית יכולה למנוע את ההשבתה. ההסתדרות דורשת העסקה ישירה של מרבית עובדי הקבלן במגזר הציבורי והפרטי, בעוד האוצר מוכן לדון בשיפור תנאי העסקתם בלבד. עד כה, בהסתדרות ניסו לשדר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו דווקא מוכן לקליטה של עובדי קבלן כדי לקנות לו "שקט תעשייתי" במהלך מושב החורף של הכנסת. באוצר, לעומת זאת, סבורים כי גם אם ראש הממשלה אינו מעוניין בהסלמה גם בגזרה החברתית, הוא עדיין אינו תומך בדרישותיו של עיני.

שטייניץ. "שביתה מיותרת", צילום: אלכס קולומויסקי שטייניץ. "שביתה מיותרת" | צילום: אלכס קולומויסקי שטייניץ. "שביתה מיותרת", צילום: אלכס קולומויסקי

ואכן שר האוצר יובל שטייניץ אמר בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2, כי "ראש הממשלה ואני מתואמים לחלוטין". שטייניץ הוסיף כי "זו שביתה מיותרת ואנו עושים מאמצים גדולים כדי שלא נגיע אליה. אכן תנאי העבודה של עובדי הקבלן דרושים שיפור גדול והממשלה הזו מוכנה לכך". אולם שר האוצר אמר גם כי ההעסקה הישירה של עובדי הקבלן שאותה דורש עיני היא "קלקול כלכלי שיחזיר אותנו 30 שנה אחורה".

מטה המאבק החברתי של דפני ליף וסתיו שפיר צפוי היום להודיע על "שביתת העם", אם אכן יתממשו איומי ההסתדרות, ולקרוא לעובדים שאינם שובתים תחת ההסתדרות לא להגיע לעבודה כאות סולידריות עם המאבק החברתי, פתיחת תקציב 2012 והדרישה למדינת רווחה. התאחדות הסטודנטים הארצית אמרה כי גם היא תשבית את הלימודים במקרה של השבתה כללית.

במקביל, ההתנגדות לשביתה עוברת גם למישור המשפטי. הבוקר תגיש ההסתדרות את תשובתה לבית הדין הארצי לעבודה, לאחר שביום שישי פנתה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המייצגת את מרבית המעסיקים במגזר הפרטי, לבית הדין בבקשה להוציא צו מניעה נגד השביתה. גם איגוד לשכות המסחר הודיע כי יבקש בקשה דומה.

"זה לא הכסף, זה העיקרון"

לפי אומדנים גסים של משרד האוצר, עלות קליטתם של 20–10 אלף עובדי הניקיון במגזר הציבורי עשויה להגיע ל־250 מיליון שקל בשנה הראשונה. מדובר בחישוב גס מאוד, אך באוצר אומרים כי בכל מקרה, הכסף אינו הסוגיה העיקרית, אף שהעלות עשויה להגיע ל־700 מיליון שקל בתוך כמה שנים, בשל זחילת השכר, התוספות והטבות הוותק במגזר הציבורי. "זה לא הכסף שמעניין אותנו, כי בסוף השאלות החשובות הן של יכולות ניהול ויכולות להתקשר ולקנות שירותים. אם נקלוט את עובדי הניקיון בעוד כמה שנים נהיה בבעיה כי הם יישארו עובדי מדינה לכל החיים. הדבר האחרון שמשרדי הממשלה צריכים זה לנהל ניקיון", אמר הגורם באוצר.

למעשה, מה שבאוצר היו רוצים זה לראות שיפור בגמישות הניהולית, כלומר בהעברה של יותר כוח לידי המנהלים על חשבון ועדי העובדים. אחד הרעיונות שעלו הוא חתימה של הסכמים קיבוציים לשיפור משמעותי של תנאי השכר של עובדי חברות קבלני השירותים, מה שלדברי אנשים באוצר יוכל להוות גם עידוד למעסיקים פרטיים, ואף למדינה, לגייס עובדים במקום לקנות שירותים.

המוקד - המגזר הציבורי

 

סכסוך העבודה שעליו הכריזה ההסתדרות לפני כשלושה שבועות מאפשר לה להשבית את כל המגזר הציבורי ואת אותם מקומות עבודה במגזר הפרטי שבהם יש ועדי עובדים המיוצגים בה. במגזר הפרטי לא צפויה שביתה, אלא אסיפות הסברה בלבד, לאור היחסים הטובים בין יו"ר ההסתדרות עיני לנשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים - המייצגת את רוב המעסיקים הפרטיים - שרגא ברוש, ובעיקר משום שהמעסיקים הפרטיים כבר נתנו הסכמה עקרונית לקליטה חלקית של עובדי הקבלן.

במגזר הציבורי, לעומת זאת, השביתה תהיה קשה. עם הגופים שעשויים לשבות נמנים משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, הביטוח הלאומי, עובדי מינהל ומשק בבתי החולים ובאוניברסיטאות, מעונות נעמת וויצו ורשת אורט. כמו כן, עשויות להיות שביתות בחברות הממשלתיות, ובהן חברת החשמל, התעשייה האווירית ותעש, וברשויות ממשלתיות כמו רשות שדות התעופה. נוסף על כך, גם אגד ודן כלולות במגזר הציבורי ולכן עשויות לשבות.

היום יחליטו בהסתדרות מה יושבת ומה לא. לפי הערכות בארגון, שביתה כללית לא תוכל להימשך יותר מיומיים־שלושה, בשל הלחץ הציבורי והמשפטי.

גורמים בהסתדרות אמרו כי עיני קיווה שבאוצר יסכימו לפחות לקליטת עובדי הניקיון, דבר שישאיר פתח לשיחות על שאר סוגי עובדי הקבלן - השומרים, המורים והעובדים הסוציאליים בעמותות מטעם משרדי החינוך והרווחה, עובדי מערכות המידע המועסקים במיקור־חוץ ועוד. עובדי החוזים האישיים, המהווים במשרדי הממשלה לבדם כ־6,000 איש, נמצאים גם הם ברשימת הדרישות של ההסתדרות, הדורשת להעביר אותם להעסקה תחת חוזה קיבוצי. אולם לפי הערכות, דרישה זו של ההסתדרות אינה במרכז השיחות.

התקדמות מסוימת הושגה לגבי עובדי קרנות המחקר של בתי החולים, לאחר שהאוצר הסכים לקליטתם החלקית; אך מדובר בכמה מאות עובדים, לעומת עשרות אלפי עובדי קבלן במגזר הציבורי. 

תגיות

26 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

26.
השבתת המשק
ברור שיש לפקח על חברות קבלניות של כח אדם בעיקר אלה הנותנות שרותי בסיס כמו ניקיון ושמירה.כדי שלא יהפכו לסוחרי עבדים [ישלמו הוגן בזמן ואת כל התנאים הסוציאליים] אבל מכאן ועד לקליטת עשרות אלפים כעובדי מדינה זו דרישה מטורפת שנולדה במוח של רודף פרסום וכח כמו עופר עייני. ידוע לכל מוסר העבודה הירוד ביותר של עובדי מדינה קבועים בעיקר כאשר לאחר הקביעות אין יותר סנקציות נגדם [ אל תספרו לי שיש-לכו לעיתונות ובידקו את כל הטירפודים של וועדי עובדים למניעת סנקציות כאלה. מה קשורים אנשי העסקים שיצטרכו להמריא לפגישות עסקיות [ על הי טק-שמעו בהסתדרות?]או מיפעלים שממתינים לשחרור חמרי גלם או יצואנים שהתחייבו ללקוחות בחו''ל או סתם עסקים קטנים שלא ישבתו אבל יחסרו את כל השרותים בגלל שביתה מטורפת והרסנית או גימלאים ואחרים הזקוקים למשרדי הממשלה. חבל חבל חבל על המטורפים שעומדים בראש מערכות והגוררים את ישראל לאבדון. תהיו בריאים ואני אסתלק מכאן בהזדמנות הראשונה.
א. השרוני , מרכז השרון  |  06.11.11
22.
דנמרק-זכות המעסיק להעסיק ולפטר עובדים בכל עת-כנסו
כלכלתה הסוציאל-דמוקרטית של דנמרק מבוססת על מדיניות ה-Flexicurity, המושתתת על מסים גבוהים, מדינת רווחה מפותחת ואיגודים מקצועיים חזקים ניצני מדיניות זו הם בהסכם הידוע כפשרת ספטמבר 1899 של דנמרק (מכונה גם "חוקת שוק העבודה"). המגעים בין המעסיקים לאיגודים מקצועיים הכשירו את הקרקע למדיניות כלכלית של תועלת הדדית (רווחיות וביטחון כלכלי). "חוקה" זו תוקנה ב־1960, וכן שונה שמה ל"ההסכם הבסיסי". הסכם זה הסדיר את חופש ההתאגדות באיגודים מקוצעיים וכן את הפררוגטיבה הניהולית, שבכללה זכות המעסיק להעסיק ולפטר עובדים בכל עת. הטבות מפליגות ואספקת הכשרה לעובדים הן בבסיסה של מדיניות זו, ולכן היא מחייבת מיסוי גבוה. נכון להיום, המיסים הדנים הם הגבוהים בכל מדינות העולם.
סוציאל-דמוקרטיה  |  06.11.11
לכל התגובות