תרומתם של סימס וסרגנ'ט לכלכלה

איך זעזועים לא צפויים משפיעים על הצמיחה, האבטלה, הריבית והאינפלציה? איך שינויים צפויים במדיניות הריבית של הבנק המרכזי ושל הוצאות הממשלה משפיעים על הצמיחה, האבטלה והאינפלציה, והאם מדיניות מוניטרית יכולה לייצב את האינפלציה ואת הצמיחה במשק? שאלות אלו העסיקו את תומס סרג'נט (68) וכריסטופר סימס (69), זוכי פרס נובל הטריים בכלכלה ל־2011.

שיפור היכולת לבנות מודלים כלכליים של תחזית

שיטות המחקר שפותחו על ידי שני הכלכלנים האמריקאים הובילו לשיפור היכולת לבנות מודלים כלכליים של תחזית, ולבחון האם מודלים כלכליים תואמים את נתוני העבר. על בסיס השיטות שפיתחו, נוצרו המודלים והשיטות המשמשים את חטיבת המחקר בבנק ישראל בהערכת האינפלציה הצפויה, ניתוח ההשפעה של זעזועים על התוצר והצפי לגבי החלטות הריבית.

תרומתו העיקרית של סימס היא בפיתוח שיטות סטטיסטיות חדשות שאינן תלויות בתיאוריה כלכלית מסוימת, אלא מבוססות על כך שתהליכים כלכליים מאופיינים על ידי נתונים היסטוריים דינמיים וזעזועים שאינם ידועים מראש. דינמיות פירושה שבכל יום, ולכן גם בכל רבעון או שבוע, האירועים הכלכליים (צמיחה, אינפלציה וריבית) תלויים באירועים של אותם משתנים ומשתנים נוספים מהעבר. אי־הוודאות וההפתעות נובעים מזעזועים חיצוניים שלא ניתנים למדידה, אך משפיעים על כל המשתנים המאקרו־כלכליים.

תובנות אלו שינו לחלוטין את הדרך שבה כלכלנים בוחנים את הקשרים בין זעזועים בלתי צפויים למשתנים כלכליים בזמן קצר. באמצעותם נמצא שלמדיניות מוניטרית מרחיבה דרך הורדת ריבית יש השפעה מיידית ולאורך שנתיים על הצמיחה הכלכלית.

השפעה על מדיניות הייצוב בישראל מ־1985

בשנות השבעים החל סרג'נט בבניית שיטות כמותיות למודלים מאקרו־כלכליים, המבוססים על תיאוריה כלכלית דינמית בתנאים של זעזועים לכל המשתנים, אך כשלצרכנים וליצרנים יש ציפיות רציונליות על מצב הכלכלה בעתיד. ציפיות רציונליות פירושן שמשקי הבית והפירמות במשק קובעים את החלטותיהם על סמך היכרות עם התהליכים הדינמיים ההיסטוריים והזעזועים שמאפיינים את המשק. סרג'נט הראה איך ניתן לאמוד כמותית את ההשפעות של שינויי מדיניות קבועים (למשל, שינוי ביעד האינפלציה) או של מדיניות המגיבה לזעזועים, ואיך ניתן למדוד את השפעתם על הפעילות הכלכלית.

במחקר שפרסם ב־1981, סרג'נט הראה איך חובות ענקיים ותקציבים גירעוניים מובילים להיפר־אינפלציה מחד ואיך, מאידך, מדיניות ברורה ואמינה של תקציב מאוזן ללא חוב גדל ומדיניות מוניטרית של אינפלציה נמוכה יכולות לייצב את הכלכלה. למחקר זה היתה השפעה משמעותית על מדיניות הייצוב שננקטה בישראל מ־1985 ואילך.

הכותב שימש כמשנה לנגיד בנק ישראל, והוא דקאן מיועד לביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה