אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדיקטטור הגדול צילום: אי פי אי

הדיקטטור הגדול

בעיות אלימות, רמת כדורגל ירודה וחשדות לשחיתות לא מפריעים לו להמשיך ולנהל את הכדורגל בארגנטינה. תכירו את חוליו גרונדונה, היו"ר של התאחדות הכדורגל המקומית

07.11.2011, 09:53 | רונן וודלינגר

האיש החזק של הכדורגל הארגנטינאי הוא לא מראדונה וגם לא מסי. חוליו גרונדונה, נשיאה הכל יכול של ההתאחדות הארגנטינית, נבחר בחודש שעבר לקדנציה נוספת בתפקיד — התשיעית במספר. בעיות אלימות, רמת כדורגל ירודה וחשדות בשחיתות לא מפריעים לו להמשיך ולנהל את הכדורגל במדינה.

הדיקטטור הכי וותיק

לאחרונה, עם נפילתו של קדאפי, הפך חוליו גרונדונה, לפחות בעיניו שונאיו הרבים, לדיקטטור הוותיק בעולם. גרונדונה, שב־1979 מונה לראשונה לתפקיד נשיא התאחדות הכדורגל הארגנטינאית, ה־AFA, נבחר בשבוע שעבר בפעם התשיעית לתפקיד, שבו יכהן לפחות עד שנת 2015 – כלומר קדנציה של 36 שנה.

גרונדונה בן ה־80 התחיל את הקריירה שלו בגיל 25, כשהקים מועדון קטן בפרברי בואנוס איירס — ארסנל שמו, ובמשך 20 שנה גם עמד בראשו. משם עבר לכהן במשך שלוש שנים כנשיא מועדון אינדפנדיאנטה, שאותו הוא אוהד. ב־1979, מיד לאחר הזכייה הראשונה של ארגנטינה במונדיאל ותחת שלטון החונטה הצבאית, מונה לעמוד בראש ההתאחדות, משם לא זז עד היום.

סגנון הניהול הרודני שלו ומראה של מאפיונר איטלקי הקנו לו לאורך השנים את הכינויים "דון חוליו" ו"הסנדק". כוכבים זהרו על המגרש ונעלמו, משטרים התחלפו, הליגה המקומית השתנתה וגם הכדורגל, רק גרונדונה הזקן עדיין שם.

אוהד ריבר פלייט. בארגנטינה לא רוצים יותר שדון חוליו ינהל את הכדורגל, צילום: רויטרס אוהד ריבר פלייט. בארגנטינה לא רוצים יותר שדון חוליו ינהל את הכדורגל | צילום: רויטרס אוהד ריבר פלייט. בארגנטינה לא רוצים יותר שדון חוליו ינהל את הכדורגל, צילום: רויטרס

אנטישמי. אלא מה?

במקביל הוא משמש כסגן נשיא בכיר של פיפ"א וכראש הוועדה הפיננסית של הארגון. יודעי דבר טוענים שגם היום, חלומו הגדול הוא להחליף את ספ בלאטר ולהפוך לאיש החזק בעולם הכדורגל. איך לומר בעדינות, קשה למצוא הבדלים מהותיים בין השניים.

אם לא השתכנעתם עד עכשיו, אז הנה עוד סיבה לא לחבב את האיש. ב־2003, בתשובה לשאלה של עיתונאי, אמר גרונדונה כי "יהודים לא נעשים שופטים בליגה הבכירה בארגנטינה בגלל שעולם הכדורגל מחייב עבודה קשה, ויהודים כידוע לא אוהבים לעבוד". מחאות ציבוריות ותביעות משפטיות לא עזרו. גרונדונה טען שלא הובן כהלכה ונשאר בתפקיד. ואגב שופטים, ב־1969 הוא הורחק לשנה אחת מפעילות לאחר שהורשע בתקיפת שופט.

הכדורגל הארגנטינאי סובל מהרבה מחלות: בעיות כלכליות, בריחת שחקנים לאירופה, אלימות, שערוריות שיפוט. לא בכולן אשם גרונדונה. מרביתן היו שם לפניו. הצרה היא שהמחלות האלה ממשיכות להתפשט. טובות הנאה אישיות – כספיות או פוליטיות – באות פעם אחר פעם על חשבון המשחק.

כך לדוגמה הקשרים שלו עם נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר, קשרים שאפשרו להוציא לפועל את תוכנית futbol para todos ("כדורגל עבור כולם"), אשר הביאה להלאמת שידורי הכדורגל במדינה, תוך פגיעה בקבוצת התקשורת שמתנגדת לשלטון הנוכחי. בתמורה להסכמתו של גרונדונה קיבלה ההתאחדות מהמדינה 600 מיליון פסו (כ־220 מיליון דולר) שאמורים ללכת לתקציבי המועדונים וכמובן את תמיכתה הבלתי מעורערת של הנשיאה הפופולרית (ולפי השמועות, גרונדונה גם גזר קופון כספי לא מבוטל).

והקבוצות? הן לכאורה אמורות ליהנות מכל הסיפור, אם כי מוקדם לקבוע עד כמה הוא השפיע לטובה על מצבו העגום של הכדורגל הארגנטינאי. למרות הכל, נשיא ההתאחדות מכחיש כל קשר פוליטי. "מאז שאני בתפקיד, אף שלטון לא התערב בהתאחדות", הצהיר בתחילת החודש.

גרונדונה. בקטע שצולם בהסתר נראה מדבר על "כסף שחור" ומאיים לכאורה על עיתונאים, צילום: אי פי אי גרונדונה. בקטע שצולם בהסתר נראה מדבר על "כסף שחור" ומאיים לכאורה על עיתונאים | צילום: אי פי אי גרונדונה. בקטע שצולם בהסתר נראה מדבר על "כסף שחור" ומאיים לכאורה על עיתונאים, צילום: אי פי אי

95% מהציבור נגדו

אולם גם אם נתעלם מכל זה, ישנו עניין ההישגים של הנבחרת, כלומר המחסור בהישגים. מרבית הארגנטינאים היו מוכנים לסלוח על כל השחיתויות שבעולם תמורת גביע עולמי מוזהב. השנים הראשונות של גרונדונה היו דווקא מוצלחות — עם זכייה נוספת ב־1986 וסגנות ב־1990. אלא שמאז 1993 לא מצליחה הנבחרת הבוגרת לזכות בתואר משמעותי. אם מצרפים לזה את ההחתמה הביזארית של מראדונה כמאמן, את הכישלון של מחליפו, סרחיו באטיסטה ואת העובדה שמאמן אהוד ומצליח כמו קרלוס ביאנצ'י לא ממונה בגלל שנאה אישית מצד גרונדונה. סקרים שנערכו לאחרונה גילו ש־95% מהארגנטינאים לא רוצים שדון חוליו ימשיך בתפקיד. אחוזים דומים הגדירו את התפקוד שלו כגרוע עד גרוע מאוד. לשאלה מהי הבעיה העיקרית של הכדורגל הארגנטינאי, ענו 12% שמדובר בבאראס בראוואס (ארגוני האוהדים האלימים), 24% ציינו את מנהלי המועדונים ואילו 38% קבעו שהצרה היא גרונדונה.

כנראה שהיחידים שאוהבים אותו הם אוהדי קבוצת ארסנל, שם עדיין זוכרים לו חסד נעורים וקראו את אצטדיון הקבוצה על שמו של הזקן. בטח לא הזיקה לכך העובדה שבנו, שבעצמו נקרא חוליו גרונדונה, משמש כנשיא המועדון.

"הוא צולב אותך"

אז איך, עם כזו שנאה, הוא מצליח לשמור על תפקידו? הסוד טמון, כמו תמיד, בשיטת הבחירה. נשיא ה־AFA נבחר על ידי גוף של 49 נציגי קבוצות. כולם עסקנים שחייבים משהו למי שמנהל אותם כבר 32 שנה — תוספת תקציב, שינוי של איזה סעיף בתקנון או פשוט את תפקידם.

כמובן שחלק מהקבוצות גם מרוויחות לפעמים מהשינויים שהוא עושה: חלוקת השנה האזרחית לשתי עונות כדורגל, מהלך שבוצע עוד בשנות השמונים, סייע ליותר קבוצות קטנות לזכות באליפות. שיטת חישוב הנקודות המורכבת נועדה להגן על קבוצות גדולות מפני ירידה לליגה השנייה. אפילו כשהשיטה נכשלה ובתחילת השנה הודחה ריבר פלייט הגדולה לראשונה בתולדותיה מהליגה הראשונה, נחלץ גרונדונה לעזרתה ויצא עם תוכנית הזויה למיזוג שתי הליגות העליונות באופן שיבטל למעשה את ירידתם של התרנגולים.

אולי היתה זו התוכנית הביזארית. אולי היה זה גילו המבוגר של האריה הזקן. כך או כך, בחודשים האחרונים ולראשונה מאז שעלה לשלטון, קמה לגרונדונה אופוזיציה של ממש. אותם ראשי קבוצות, אלה שתמיד פחדו לצאת נגדו בפומבי, החלו לדבר בגנותו. "נפילת מחסום הפחד" קראו לזה ביומון "קלארין". "יש הרבה אנשים שלוקחים ברצינות את הפתגם, שלפיו 'אם אתה מתעמת עם גרונדונה, הוא צולב אותך', אבל לא צריך לחשוש מפניו", הודיע נשיא קבוצת בלגראנו, ונשיא ולס סארספילד אף הודיע שירוץ בעצמו לנשיאות.

הדבר הקרוב ביותר לאלטרנטיבה הגיע מהעיר מנדוסה, שם הצהיר המולטי־מיליונר דניאל וילה על כוונתו להחליף את גרונדונה בתפקיד הנשיא. בדרך להשתלטות על הכדורגל הארגנטינאי הוא עשה את כל מה שצריך: קנה קבוצת כדורגל (אינדפנדיאנטה ריבדביה מהליגה השנייה), התחיל לצאת עם דוגמנית (פמלה דויד) והרבה לדבר על חשיבות השקיפות והמינהל התקין. "אלה שתומכים בגרונדונה הם אלה שמקבלים ממנו הטבות", האשים וילה, שנתפס בעצמו כעסקן אינטרסנטי יותר מאשר אוהב כדורגל אמיתי.

גם האוהדים במדינה, אולי בהשראת המהפכות ברחבי העולם, הבינו שאם הם לא יביאו להדחתו, איש לא יציל להם את הכדורגל. קבוצות פייסבוק שקוראות לסילוקו של גרונדונה ולדמוקרטיזציה של ההתאחדות מושכות עשרות אלפי גולשים.

במקביל, הגיש לפני חודשים אחדים איש העסקים קרלוס אווילה, שהחזיק בעבר בזכויות השידור של הליגה הארגנטינאית, תביעה אישית נגד גרונדונה. בתביעה, שעדיין לא החלה להתברר בבית המשפט, מואשם נשיא ההתאחדות בניהול מושחת ובהלבנת כספים בהיקף של 30 מיליון פסו (11 מיליון דולר). הכספים, לפי ההאשמה, מוחזקים בחשבונות בנק בשוויץ, כלומר לא הרחק ממשרדי פיפ"א.

"שום דבר לא ישתנה"

 

יום הבחירות עצמו היה דרמטי במיוחד. בערב שלפני הציג עורך דינו של אווילה קטע שצולם במצלמה נסתרת ובו נראה גרונדונה קושר את עצמו לכאורה להעברה של "כסף שחור" ואף מאיים על עיתונאים כי הוא יכול "להרוג אותם". שלא במקרה, הקטע שודר באחד מערוצי רשת "אמריקה" שבבעלות דניאל וילה. וילה עצמו ניסה למנוע את קיום הבחירות באמצעים משפטיים ואף הכריז במהלך היום כי הוא הנשיא האמיתי של ההתאחדות, תוך שהוא הציג חתימות של עשרות מועדונים קטנים מהפריפריה שתומכים בו.

אבל כל זה לא עזר ברגע האמת. כיאה לדיקטטור אמיתי עמד גרונדונה לבד לבחירה וזכה ברוב מוחלט של 46 חברי ההנהלה (שלושה החרימו את הישיבה). בסופו של דבר, העסקנים שכחו את הכישלונות של הנבחרת, החשדות הפליליים וההערות האנטישימיות והשאירו את דון חוליו בתפקיד. "אני מקווה ששום דבר לא ישתנה גם בעתיד", הודיע גרונדונה ועוד באותו הערב טס לביקור בשוויץ.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות