אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארבע  דרכים לפתרון בעיית עובדי הקבלן צילום: שאול גולן

ארבע דרכים לפתרון בעיית עובדי הקבלן

איום השביתה הכללית אמנם נהפך בפועל לשביתת אזהרה בת ארבע שעות, אבל משרד האוצר יידרש לשנות את מדיניותו בנושא העסקת עובדי קבלן. כמו בכל הסכסוכים הקודמים, הפתרון ליישוב המחלוקת בין האוצר להסתדרות יעבור דרך פשרה שבה אף צד לא צפוי להיות מרוצה

07.11.2011, 06:50 | מיקי פלד

השביתה הגדולה של ההסתדרות נהפכה הבוקר לשביתת אזהרה בת 4 שעות בלבד, בהוראת בית הדין לעבודה.

במוקד השביתה עומדת דרישת עיני וההסתדרות לשנות את תנאי העסקתם של מאות אלפי עובדי הקבלן במגזר הציבורי והפרטי, ולקבלם כעובדים מן המניין במקומות העבודה. עד כה התנגדו באוצר למהלך זה, והיו מוכנים לדון בשיפור תנאי ההעסקה בלבד -אך לא בשינוי הגורף. אמש, לאחר דיון בין ראשי האוצר וראש הממשלה בנימין נתניהו, נפגשו עיני ושר האוצר יובל שטייניץ בניסיון אחרון לעצור את ההשבתה. בכינוס שנערך אתמול של ועדי ואיגודי ההסתדרות לקראת ההשבתה, אמר עיני כי האדם היחיד שיכול להציל את המו"מ התקוע בינו לבין משרד האוצר הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עצם קיומה של השביתה גם נידון אמש בבית הדין הארצי לעבודה בשעות הערב. הדיון התקיים בעקבות דרישה של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, מרכז השלטון המקומי ואיגוד לשכות המסחר להוציא צו מניעה נגד השביתה.

בהתאחדות הסטודנטים החליטו אתמול להשבית את הלימודים באוניברסיטאות, למעט הטכניון, וחלק גדול מהמכללות במסגרת השביתה הכללית.

אילו פתרונות אפשריים יש לבעיית עובדי הקבלן?

 

הסיכון שעיני לקח על עצמו במאבק הנוכחי גדול יותר מבכל מאבק אחר שהוביל. הגב הציבורי שניתן לו כרגע והאנטגוניזם כלפי משרד האוצר הפוסל העסקה ישירה של עובדי הקבלן -מותירים על השולחן רק שני תרחישי בסיס סבירים: האחד, קליטה כלשהי של עובדי קבלן בהעסקה ישירה; השני, כישלון של עיני במאבק, כשעובדי הקבלן יקבלו לכל היותר שיפור בתנאי ההעסקתם, תוך הבטחה של המדינה לאכיפה טובה יותר של זכויותיהם. עם זאת, כיוון שהדיונים בין ההסתדרות לאוצר עוד לא הגיעו אפילו לשלב המספרים אלא נותרו ברמה העקרונית -כלומר קליטה להעסקה ישירה או לא -ישנם כמה תרחישים אפשריים להסכם העתידי.

פתרון 1: כל עובדי הקבלן נקלטים להעסקה ישירה

 

חוק העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם, הקובע כי לאחר תשעה חודשי עבודה עובד חברת כוח אדם לא יכול להמשיך לעבוד במתכונת זו אצל המעסיק, יורחב לעובדי קבלני שירותים. כך, אם להסתמך על רעיון שעלה בעת החלת חוק העסקת עובדי חברות כוח אדם בסוף 2007, לאחר שנה וחצי יצטרך מזמין השירות להחליט אם לקלוט עובד או לא. במקרה זה, לגופי המגזר הציבורי יהיו שתי אפשרויות: להפסיק את ההתקשרות עם חברת הקבלן לאחר שנה וחצי או לקלוט את העובדים שהגיעו לרף הוותק הנדרש. כך לדוגמה, שומר בכניסה לגן עירוני יועסק באופן ישיר על ידי העירייה לאחר שנה וחצי של עבודה באותו הגן.

רמת סבירות: הסיכוי שבאוצר יסכימו לשינוי כזה היא נמוכה מאוד. גם בהסתדרות מבינים שלא יוכלו להביא לקליטה כה מסיבית של עובדי קבלן.

פתרון 2: תמריצים שליליים להעסקת עובדי קבלן

 

זה למעשה מה שרוצים או מוכנים לו במשרד האוצר. על פי התרחיש הזה ייחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות למדינה, הרשויות המקומיות וחברות הקבלן. במסגרת הסכם זה ייקבע שכר מינימום ענפי גבוה ותוגבר האכיפה למניעת הפרת זכויות עובדים. הגופים הציבוריים יחויבו להכניס הוראה מיוחדת למכרזים למתן שירותים, שלפיה בעל חברת הקבלן יפקיד בקרן מיוחדת את כל שווי הזכויות הסוציאליות של העובדים שלו. נוסף לכך, יתחייבו הגופים הציבוריים שלא להעסיק לתקופה של מספר שנים חברות קבלן שהפרו זכויות עובדים. במקביל, תקודם הצעת חוק שתטיל אחריות פלילית או מינהלית על מנהלים במגזר הציבורי במקרה של הפרת זכויות עובדי הקבלן. מלבד זאת, לא תהיה קליטה של עובדי קבלן להעסקה ישירה.

רמת סבירות: תרחיש שכזה משמעותו כישלון של עופר עיני, ולכן הסבירות שיתממש היא נמוכה יחסית.

פתרון 3: קולטים רק עובדי ניקיון ועמותות מטעם המדינה

 

זהו הפתרון הקל יחסית לשני הצדדים -גם ההסתדרות וגם המדינה. כדי להעסיק עובדי ניקיון כעובדי מדינה אין צורך ביכולת ניהולית מיוחדת, והתקציב הוא לא רב. על פי האוצר, מדובר בכ־250 מיליון שקל לשנה לכ־15 אלף עובדי ניקיון בכלל המגזר הציבורי, אף שסביר להניח כי הסכום קטן יותר. מי שייקלטו גם כן הם עובדי העמותות מטעם המדינה, בעיקר מורים ועובדים סוציאליים. בתרחיש זה עובדי חברות השמירה לא ייקלטו, שכן ניהול השמירה מורכב יותר, במיוחד במוסדות ציבור. הדבר דורש לא רק בניית משמרות ומציאת פתרונות במקרה שבו שומר חולה, אלא גם הדרכה ביטחונית ראשונית ושוטפת וקיום מטווחים. מי שעוד יישארו בחוץ הם 6,000 עובדי החוזים האישיים בשירות המדינה ומקביליהם ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות, וכ־3,000 עובדי המחשוב המועסקים במסגרת של מיקור־חוץ.

רמת סבירות: הסיכוי ליישם תרחיש זה כבסיס לשינויים היא בינונית ומעלה. ההסתדרות תוכל לרשום הישג נאה, גם אם תוך תחושה של החמצה, והאוצר יוכל להגיד ששמר על האפשרות של המדינה להתקשר עם נותני שירותים.

פתרון 4: קולטים עובדי ניקיון ומתחיל מו"מ על גמישות ניהולית

על פי תרחיש זה, האוצר יחזור בו מהוויתור על דרישת הגמישות הניהולית במגזר הציבורי בתמורה לקליטת עובדי הקבלן. בגמישות ניהולית הכוונה להעברת יותר כוח למנהלים על חשבון ועד העובדים. בתמורה לדיון בנושא וכדי ליצור אמון בין הצדדים, יסכים האוצר לקליטה של עובדי ניקיון בעלי ותק של יותר מחמש שנים במשרה מלאה כעובדי מדינה, רשויות מקומיות וכד'. כך, בכל גוף שבו יחתמו על גמישות ניהולית, ייקלטו העובדים של אותו גוף להעסקה ישירה, בין אם מדובר בשומרים או בעובדי מחשוב.

רמת סבירות: אף שתרחיש זה יעשה צדק עם עובדי הקבלן ועם הציבור, הסבירות שלו כרגע היא לא יותר מבינונית־נמוכה. אולם כיוון שמדובר בתרחיש הגיוני ורצוי, ייתכן וכל הצדדים יתעשתו ויגיעו לפתרון המוסכם הזה.

כיצד ישפיע פתרון עתידי במגזר הציבורי על הנעשה במגזר הפרטי?

נציגי המגזר הפרטי, ובראשם נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש, מחכים לראות מה יוכרע במגזר הציבורי. היחסים הטובים בין ברוש לעיני, כמו גם הנכונות העקרונית של המעסיקים הפרטיים לקליטה מסוימת של עובדי הקבלן, מנעו השבתה של המגזר הפרטי -מלבד הבנקים והבורסה.

ההשפעה הצפויה של הסכם כלשהו במגזר הציבורי על המגזר הפרטי היא כמובן נגזרת של תוכן ההסכם. קליטה של עובדי ניקיון ושמירה, הנפוצים גם במגזר הפרטי, לא אמורה להוות בעיה לבעלי החברות, ולמעשה אף עדיפה מאשר הסכם קיבוצי שיעלה את ערך השעה של עובד כזה.

המעסיקים במגזר הפרטי לא אוהבים מצב שבו מתערבים ביכולת שלהם לנהל את העסק, במיוחד בכל הקשור לעלויות השכר. על התערבות בעניין עובדי ניקיון ושמירה יכולים מנהלי החברות הפרטיות להבליג, ולגבי תחומים אחרים הם יוכלו למצוא פתרון או פירצה שיאפשרו להם להמשיך את ההתנהלות הנוכחית. רק על דבר אחד הם יקימו קול צעקה, וזה נושא עובדי המחשוב. אם המדינה תסכים לקלוט עובדי מחשוב, ברוש צפוי לומר "עד כאן, זה לא יחול על המגזר הפרטי". התעשייה לא תיתן לו לומר אחרת.

השתתפו בהכנת הכתבה: ליאור בן דוד ותומר אביטל

תגיות

46 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

45.
לפחות לנושא השכר יש פתרון ממש קל
שייקחו 400 פקחים שתפקידם לבדוק את קבלני כוח האדם ושייתנו להם שיניים: על כל טעות בשכר לטובת המעסיק (ולא חושה מה הסיבה לטעות), העובד יקבל בחודש העוקב סכום כפול מהטעות. מעבר לכך, על טעות ראשונה המעסיק ישלם קנס בגובה משכורת אחת של העובד, על טעות שנייה שתי משכורות וכך הלאה.
ד.ר.  |  07.11.11
44.
נראה מה יצאה מהרעש שעשיתה עיני
חוץ מלנפח את הכרס שלך ולגרום נזק למדינה נראה את התוצאות שלך בנושא עובדי קבלן ובכלל לדעתי צריך לבטל את מוסד שנקרה הסתדרות זה גוף שדואג רק לעצמו ולא יותר כל הפרזיטים של המדינה עובדים בו ללא תועלת רק טלביזיה אלו לא היתה טלבזיה לא הוי יודעים שיש מוסד כזה שניקרא הסתדרות בלי הועדים הגדולים חברת חשמל או הנמל או שדות התעופה תראו לי מי היה תומך בכם לעובדים אין אמון בכם תתעוררו
אהרון , חיפה  |  07.11.11
43.
הפתרון רכישת שרותי נהול על כוח אדם קיים בעסק
הרעיון מאוד פשוט , במקום שהחברה תשלם בגין עובדי קבלן התהליך יתבצע כך א. קליטת כל עודי הקבלן לחברה ב. תשלום לעובדים ישירות ע"י החברה ג. השכרת שירותי ניהול כח אדם - תפקידם לנהל את המאבטחים , עובדי נקיון שקיימית בחברה וע"י כך הורדת נטל הניהול ממנהלי החברה והעברתם לגורם חיצוני ד. החברה משלמת לקבל רק על ניהול העובדים או הספקת חומרים וכד, אך לא על עובדים ה כולם יוצאים נשכרים , החברה , העובדים , וחברות כ"א שיוסבו לחברות ניהול כ"א
קובי פותר הבעיות  |  07.11.11
לכל התגובות