בדיקת "כלכליסט": מוסדות הדת בישראל עדיין מובילים בקבלת כספי עיזבונות

הנמען מספר אחת של ועדת העיזבונות של מדינת ישראל מוסיף להיות מוסדות הדת. מבדיקת "כלכליסט" לשנת 2011 עולה כי כ־300 מבין 850 ההקצבות שהעבירה הוועדה התגלגלו לכוללים, ישיבות, עמותות תורניות ומוסדות נוספים, זאת על אף שחלק החרדים באוכלוסייה עומד על פחות מ־10%.

ברשימת העיזבונות המיועדים - ירושות למדינה שאותן ביקשו הנפטרים לצוות לתחום ספציפי - מככבים ב־2011 עשרות סעיפים כמו שיקום שכונות ובניית בית יתומים. באותה רשימה מופיעים שני נושאי דת בלבד: אחד הנפטרים הוריש כ־300 אלף שקל ל"בניית בית מקדש שלישי", ואחר הותיר כ־3 מיליון שקל למען "הבנה דתית בין יהודים לנוצרים".

לאן הולך הכסף? לחץ כאן

מניתוח "כלכליסט" עולה כי הוועדה הפנתה כ־6.5 מיליון שקל לכ־140 מוסדות דת עבור נושאים בעלי אופי תורני, אך מלבד זאת העבירה הוועדה מיליוני שקלים נוספים למוסדות חרדיים רבים תחת נושאי רווחה וחינוך. סך כל ההקצבה למוסדות דת: כ־17 מיליון שקל לכ־300 מוסדות. בסך הכל חילקה הוועדה כ־75 מיליון שקל לכ־850 מוסדות, והעבירה כ־20 מיליון שקל נוספים למשרד הביטחון.

נושאים תורניים מסווגים תחת חינוך ורווחה

בעשר השנים האחרונות הורישו אלפי אנשים מכל העולם סכום של יותר ממיליארד שקל מעיזבונם לטובת מדינת ישראל. המדינה - דרך האפוטרופוס הכללי וועדה ציבורית - משמשת כנאמן ומעבירה את התרומות למוסדות. הגוף אמור לפעול לפי שיקולים ציבוריים ולחלק כספים על בסיס קריטריונים שוויוניים.

בעבר ועדת שרים קבעה את גורל כספים אלה, אולם כדי לנתק את הנושא מהפוליטיקאים, הוחלט ב־1990 להקים ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס, שתנתב את הכספים בדגש על מטרות שיש בהן "תרומה לחברה, לקהילה ולמדינה".

מה שמפליא הוא שהשנה נמצאים עשרות נושאים תורניים גם כן תחת תרומות שסווגו כחינוך ורווחה. דוגמה מתחום החינוך: 40 אלף שקל הועברו לישיבת משכן יעקב בחיפה על שם ח"כ יעקב כץ, לצורך שיפוץ השירותים והתקנת ברזייה לנטילת ידיים ומזגן. מתחום הרווחה: 23 אלף שקל הועברו לעמותת "תורת חסד בארץ ישראל" באשדוד למען "הדפסת חומר עיוני בתחום ייעוץ נישואים והנחיית הורים לשיפור יחסי הזוגיות".

בין התרומות הישירות של הוועדה לנושאי דת השנה: 30 אלף שקל למכון '"אור יקרות" עבור "הוצאת ספרות תורנית בנושא נישואים מותרים ואסורים", 40 אלף שקל להרחבת אתר האינטרנט של מדרשת "ייעוד" בירושלים, 34 אלף שקל להקמת פרגולה לבית כנסת "נצח ישראל" בגדרה, 21 אלף שקל למכון מאיר ללימודי יהדות בירושלים לצורך שדרוג אתר האינטרנט כדי לשדר שיעורים באנגלית ובספרדית, 30 אלף שקל למרכז היכרויות לציבור הדתי ישפה בירושלים כדי לטפל ב"קהילה רווקית", 60 אלף שקל לפרויקט פיתוח פתרונות טכנולוגיים להפעלה חשמלית על פי ההלכה, וסעיפים רבים נוספים.

יצוין כי במקביל לא מעט תרומות הופנו לעידוד השתלבות חרדים במעגל העבודה, העצמת נשים, נושאי מורשת, טיפול במוגבלויות ועוד.

השנה גם הותיר אחד הנפטרים עיזבון למטרה לא שגרתית: הקטנת החוב הלאומי של מדינת ישראל. השנה נתרמו מהעיזבון לא פחות מ־1.5 מיליון שקל לאפיק זה, אך מדובר בסכום זניח מול החוב של מדינת ישראל, שעומד על 607 מיליארד שקל, כאשר 30 מיליארד מתוכו מיועדים לתשלומי ריבית. למרות זאת, מדובר בתרומה השוויונית ביותר האפשרית לפי כל אמת מידה. זאת משום שכלל אזרחי המדינה ייהנו מהכספים שיתפנו מחוב ממשלתי ומתשלומי ריבית מוקטנים.

בארה"ב, אגב, נהוג זה שנים מנגנון תרומות פרטי להפחתת החוב הלאומי: כל אזרח יכול לתרום כסף או רכוש לממשלה, תחת הבטחה כי הסכום יוקצה אך ורק להפחתת החוב. ב־2011 תרמו האמריקאים לנושא כ־3 מיליון דולר.

"הם לא מקבלים יותר בגלל שהם מוסדות דתיים"

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "הטענה שלפיה הוועדה חילקה למוסדות דת יותר כספים אינה נכונה".

השופט בדימוס ויו"ר ועדת העיזבונות לשעבר נתן עמית, הגיב ל"כלכליסט": "נראה שמוסדות חרדיים מקבלים יותר, אך הם לא מקבלים יותר מפני שהם מוסדות דתיים. הם מאורגנים ויודעים את המלאכה. זה מגזר שבו למרבה הצער לא עובדים, ויש שם המון משפחות מרובות ילדים. המצב שלהם קשה מאוד והם זקוקים לעזרה. מטבע הדברים, הם גם מאורגנים יפה ויש מאכערים שיודעים את העבודה. אני גאה בעבודת הוועדה, תרמנו גם סכומי עתק לפיתוח הנגב ולהתפלת מים בערבה, לשתילת עצים, לבתי חולים ועוד. בכל שנה היתה עלינו ביקורת, יותר מעל כל מקום אחר".

יו"ר הוועדה לשעבר השופט נתן עמית: "מפני שהמגזר הזה לא עובד, המצב שלו קשה מאוד. יש המון משפחות מרובות ילדים והמגזר הזה זקוק לעזרה"

איך מקבלים כסף מוועדת העיזבונות?

ועדת העיזבונות אמורה לחלק כסף שנתרם למדינה ולא יועד לשימוש ספציפי. המבקר כבר בחן את פעילותה

ועדת העיזבונות פועלת באופן עצמאי וכפופה מינהלית למנכ"ל משרד המשפטים. בראשות הוועדה עומדת כיום השופטת בדימוס תחיה שפירא, שהחליפה ביוני האחרון את השופט בדימוס נתן עמית. לפי הנוהל, ישנן כ־15 קטגוריות תמיכה, ובהן תחומים כמו קידום השלום ודו־קיום, זכויות אדם, חינוך ועוד. מדי שנה מפרסמת הוועדה הציבורית הודעות לציבור הקוראות לבקש הקצבה לתחומים השונים, וחברי הוועדה מחליטים למי להעניק וכמה להעניק, על סמך אופי הבקשות ולפי המלצות של משרדי הממשלה. הוועדה פועלת לפי נוהל שאמור "לקדם מינהל תקין, למען שוויון בין מקבלי ההקצבות ולמניעת פגיעה בטוהר המידות".

קיימים סייגים לפניות: כל מוסד רשאי להגיש בקשה אחת עבור פרויקט אחד. כמו כן, הוועדה פוסלת מוסדות שמצויים בגירעון העולה על 50% ממחזור ההכנסות השנתי שלהם, ומוסדות עם מחזור גבוה מ־100 אלף שקל.

ההרשמה לעיזבונות 2012 כבר נסגרה. הודעה לבקשת כספים מעיזבונות לשנת 2013 תפורסם בדצמבר. ניתן יהיה להפנות בקשות לוועדה עד לפברואר 2012, ככל הנראה.

בתחילת העשור נקשרו לוועדה כמה שערוריות בנושא חלוקת הכספים, ומבקר המדינה פרסם דו"ח שבו האשים את חברי הוועדה בניגודי עניינים. בשנים האחרונות פועלת הוועדה בשקט יחסי.

ב־2010 חילקה הוועדה 65 מיליון שקל ל־800 גופים. 23 מיליון שקל מתוכם הועברו ל־300 מוסדות בעלי אופי דתי. כמו כן נמצא כי גופים חרדיים רבים זוכים במקביל למענקי ענק מהמדינה. כך, למשל, ישיבת הר שלום קיבלה מהוועדה כ־10,000 שקל ל"ריהוט חדש", ובמקביל קיבלה כ־400 אלף שקל ממשרד החינוך.