מניע פרסונלי פסול

המאבק על דמותו של בית המשפט העליון הניח בצנרת החקיקה שתי הצעות שנתפרו לגופם של שני אישים: השופט אשר גרוניס וראש לשכת עורכי הדין דורון ברזילי.

הראשונה, נועדה לעקוף את המגבלה לפיה ימונה לנשיא ביהמ"ש העליון רק מי שיתרת כהונתו היא לפחות שלוש שנים. לגרוניס, לאחר פרישת הנשיאה דורית ביניש, יחסרו כשישה שבועות למניין שלוש השנים. אבל, נמצאו חברי כנסת שהחליטו לתקן למענו את החוק ולהעמיד את היתרה הדרושה לשנתיים בלבד.

ההצעה השנייה נועדה להבטיח אוטומטית את בחירתו של ראש הלשכה לוועדה לבחירת שופטים. הצעה זו נועדה לקדם את הסיכוי שמועצת הלשכה תבחר שני נציגי אופוזיציה לוועדה.

שתי הצעות החוק נולדו בגוש האידיאולוגי של הימין הדתי-לאומי הרואה בגרוניס וברזילי כלים חיוניים במאבקו לעיצוב מחודש של בית המשפט העליון. זאת לנוכח בחירתם הצפויה של ארבעה שופטים חדשים (ואולי חמישה, אם השופט יורם דנציגר לא ישוב לכס השיפוט).

אלא שחקיקה "פרטית" מנוגדת לעקרונות בסיסיים של שלטון החוק. פרופ' אמנון רובינשטיין וברק מדינה כותבים בספרם "המשפט החוקתי של מדינת ישראל": "חקיקה 'פרטית', המכוונת לאנשים מסויימים – בין אם הם נמנים במפורש בשמותיהם ובין אם מדובר בהגדרה שהיא כללית למראית עין בלבד, אך מכוונת לאנשים מסוימים – עומדת בסתירה לעקרון שלטון החוק... חיוב מקבלי ההחלטות לקבוע אמות מידה כלליות מקטין את החשש מפני התנכלות לפרטים מסוימים או העדפה בלתי מוצדקת של אחרים, מונע שרירות ומגביר את ההגינות השלטונית ואת אמון הציבור בשלטון".

בג"ץ התערב מדי פעם בהסדרים כלכליים שהעניקו פטורים לגורמים המנויים בשמם, חילקו "כספים ייחודיים" או לפי קריטריונים שהגדירו קבוצות ידועות מראש. במקרה אחר בוטלה החלטת ועדת הכנסת להשלים זכויות לחברי הכנסת ה-14 שלא השלימו את כהונתם בגלל שהכנסת התפזרה. השופט ריבלין התייחס למשמעות הפרסונאלית-אינדיווידואלית של ההחלטה: "הסממן המעין-אישי הזה של ההחלטה, שעוטה לבוש של החלטה כללית, עשוי להשפיע - יחד עם גורמים אחרים - על עיצוב רף הביקורת השיפוטית, בכך שהוא מכפיף את ההחלטה לבדיקה דווקנית ומצר את מתחם הסבירות בו היא רשאית לדור".

אם "יוזמות ברזילי וגרוניס" יבשילו, מדובר בחקיקה שאינה עומדת בקנה אחד עם עקרונות שלטון החוק והאיסור על חקיקה פרטית. גם אם התכלית ראויה, המניע הפרסונלי צריך לפסול אותם. השאלה היא כמובן איך יכול לעשות זאת בית המשפט העליון כשמדובר ביוזמות הנוגעות לגופו-שלו?