קרב מכירות
המכירה של סותביס ניו יורק היתה מוצלחת, אך חלק מהיצירות של מוזיאון ישראל שהוצעו בה לא השיגו את הסכום הצפוי. אכזבה נרשמה גם במכירה של כריסטיס. נראה שבשוק של היום בתי המכירות צריכים להתאמץ יותר
עבודות מאוסף מוזיאון ישראל נמכרו בשבוע שעבר במכירת האמנות האימפרסיוניסטית והמודרנית של סותביס בניו יורק. כספי המכירה נועדו לאפשר קניית יצירות אחרות שחיוניות לאוספי המוזיאון, ובכך לחזק ולהשביח את האוסף. את העבודות שנבחרו למכירה הגדיר המוזיאון כך: "עבודות משניות של אמנים חשובים, שעבודות יותר חשובות שלהם נמצאות באוסף". הראציונל שעמד מאחורי המכירה היה שעבודות אלה יהיו מאוד אטרקטיביות לאספנים פרטיים, שכן מדובר באמנים מוכרים, שקשה למצוא עבודות טובות שלהם בשוק, זאת בנוסף לעובדה שהגיעו מאוסף מוזיאלי. אבל, התמורה לא היתה חד־משמעית. מרבית היצירות, חוץ מזו של פיקאסו, נמכרו בטווח ההערכה המוקדמת, חלקן אף באזור ההערכה הנמוכה.
העבודה היקרה ביותר ברשימה היתה "דרך הישר" של רנה מגריט מ־1966, שנמכרה ב־3,554,500 דולר (הערכה: 2.5–3.5 מיליון דולר); "הלובר, בוקר אביב" של קמיל פיסארו מ־1902 נמכרה ב־1,538,500 דולר (הערכה 1.5–2.5
מיליון דולר); "הקרקס" של מארק שאגאל מ־1979–1981 נמכרה ב־1,538,500 דולר (הערכה 1.5–2.5 מיליון דולר); "נוף" של פיקאסו מ־1965, נמכר ב־1,022,500 דולר (הערכה מוקדמת 500–700 אלף דולר). עבודה של אז'ן בודין מ־1873, שהוערכה בין 500 ל־700 אלף דולר, לא הצליחה להימכר.
בסותביס מגדירים את המכירה כהצלחה. נמכרו בה 81% מהפריטים (ו־87% מהערך הצפוי) בסכום כולל של 199.8 מיליון דולר. נתונים אלו שימחו מאוד את מי שיום קודם נכח במכירת האמנות האימפרסיוניסטית והמודרנית של כריסטיס בניו יורק. שם נמכרו רק 62% מהפריטים (ו־%55 מהערך הצפוי) בסכום כולל של 140.8 מיליון דולר.
העבודה היקרה ביותר במכירה של כריסטיס היתה "Litzlberg am Attersee" של גוסטב קלימט מ־1914–1915, שנמכרה ב־40.4 מיליון דולר (לעומת מחיר התחלתי של 25 מיליון דולר). על פי מגזין "The Art Newspaper", העבודה הושבה לאחרונה ליורשי עמליה רדליך, שהיתה בעלת העבודה לפני שגזלו אותה הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. התרגשות נוספת עוררה העבודה "L’Aubade", של פיקאסו מ־1967, שנמכרה ב־23 מיליון דולר.
עבור כריסטיס היתה זו המכירה המאכזבת ביותר של אמנות אימפרסיוניסטית ומודרנית בשנתיים האחרונות. אמנם בית המכירות ניסה לייצר לפני המכירה עניין רב סביב הפסל "Petite danseuse de quatorze ans" של דגה מ־1879–1881, אך העבודה לא נמכרה. היו כאלה שטענו שהסיבה היתה הערכה גבוהה מדי של בית המכירות, בין 25 ל־35 מיליון דולר. באותה מכירה לא נמכרו גם יצירות של אמנים שבדרך כלל נחשבים לחביבי הקהל, כגון ג'קומטי, פיקאסו ומאטיס.
הגלריסטית דומיניק לוי מציעה במגזין "Art Newspaper The" הסבר הגיוני לכישלון המכירה: "לבתי המכירות יש אחריות גבוהה בכך שהם מצמידים את זמני המכירות שלהם, ולרוע המזל כריסטיס העמידה מכירת מישמש".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה