אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קבוצת אריסון: "יש לרכז את הטיפול בקבוצות הגדולות, לא במי שמחזיק בבנקים"

קבוצת אריסון: "יש לרכז את הטיפול בקבוצות הגדולות, לא במי שמחזיק בבנקים"

ועדת הריכוזיות חשפה את הפרוטוקולים שלה, בהתאם להחלטת המדינה לאחר שהנושא נידון בבג"ץ. מוזי ורטהיים לוועדה: "נזקי ועדת הריכוזיות יהיו כבדים מאוד למשק, והתחרות לצרכן לא תצא נשכרת"

08.11.2011, 16:49 | הדר קנה, נעמה סיקולר וניר צליק

עשרות מבכירי המשק הופיעו בפני ועדת הריכוזיות במהלך פעילותה. היום (ג') חשפה הוועדה את הפרוטוקולים שלה, בהתאם להחלטת המדינה לאחר פניה של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ.

הבכירים הציגו את עמדותיהם בפני הוועדה, כאשר אחד הבולטים שבהם היה מוזי ורטהיים, מבעלי השליטה בחברה המרכזית למשקאות ובבנק מזרחי, ששלל את הצורך בהפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות, אחת המסקנות המרכזיות של ועדת הריכוזיות.

מוזי ורטהיים, צילום: צביקה טישלר מוזי ורטהיים | צילום: צביקה טישלר מוזי ורטהיים, צילום: צביקה טישלר

"יהיה זה משגה לחולל מהפכה כלכלית ולגרום אילוצים קשים במכירת נכסים בין אם ריאליים או פיננסיים", ציין ורטהיים בנייר העמדה שהגיש לוועדה. עוד מוסיף ורטהיים כי "בהשוואה בין אנשי עסקים המחזיקים בנכסים 'ריאליים' לבין אלה המחזיקים בנכסים "פיננסיים", נוטה היום הרגולטור לטובת הפיננסיירים ה'טהורים' ובעיקר לטובת הפיננסיירים הפועלים בעיקר מחוץ לישראל. זאת בעוד שלדעתו של ורטהיים, דווקא לאנשי העסקים בעלי הנכסים הריאלים, תהיה נכונות גבוהה יותר להכניס את היד לכיס במצבי קיצון משום ששמו הטוב בישראל חשוב לו. לסיכום, מוסיף ורטהיים כי "נזקי הרפורמה יהיו כבדים מאוד למשק והתחרות לצרכן לא תצא נשכרת במאומה".

אריסון השקעות: "לרכז את הטיפול מול הקבוצות הגדולות" 

"אם קיים חשש לצבירת כוח פוליטי וחברתי הרי שיש לרכז את הטיפול בנושא אל מול הקבוצות הגדולות, ולא אל מול קבוצות השולטות בבנקים ובתאגידים ריאליים", כך כותב מנחם פרלמן, בשם קבוצת אריסון השקעות, בנייר העמדה שהגיש לוועדת הריכוזיות.

פרלמן מעלה מספר טענות בשם קבוצת אריסון - שהבעלים שלה שרי אריסון היא בעלת השליטה בבנק הפועלים. אחת המרכזיות שבהן נוגעת לחשש המדינה מהתעצמות של גורם אחד באמצעות שליטה על מספר חברות עד לכדי השגת כוח חברתי ופוליטי. כאן מפנה פרלמן לקבוצות אחרות במשק באמצעות טבלה המרכזת נתונים של 10 הקבוצות הגדולות בישראל במונחי נתח שוק בהם: סמי עופר, אי.די. בי, תשובה, אלוביץ', בינו, אריסון ועוד. פרלמן מראה כי שלושת הקבוצות הראשונות בדירוג הם דווקא כאלה שלא מחזיקות בבנקים, (סמי עופר, אי.די.בי ותשובה) לעומת אריסון שכן מחזיקה בבנק.

טענה מרכזית אחרת שואבת את השראתה מהעולם. לטענתו: "אין מדינה בעולם שאוסרת על אדם שהינו בעל שליטה בתאגידים ריאליים. כך, גם בישראל, בנויה הרגולציה הרלוונטית מספר רבדים אף היא אינה אוסרת באופן גורף על החזקות משותפות מסוג זה".

פרלמן טוען כי הרגולציה בישראל נותנת מענה מקיף ויסודי לבעיית הסיכון המערכתי ולכן לא צריך לשנותו. פרלמן טוען בנייר העמדה: "מעולם לא קרס בנק בישראל עקב חשיפה לתאגיד ריאלי בבעלות זהה". הוא ממשיך ומציין שחל שיפור במבנה הרגולטורי בישראל ולכן אין הצדקה לשינוי בו.

טענה משמעותית נוספת מדברת דווקא על הסיכונים בהפרדת בעלות. לדברי פרלמן ארבע מחמש הקבוצות הבנקאיות בישראל מוחזקות על ידי קבוצות עסקיות שבבעלותן לפחות תאגיד ריאלי משמעותי אחד. הפרדת הבעלות תחייב מכירת נכסים משמעותיים בטווח קצר. פרלמן מזהיר: "מכירה כפויה של גרעיני שליטה יכולה להוביל לירידה בשווי השוק של הון הבנקים ועלולה לגרום לתגובת שרשרת שתוצאותיה התממשות הסיכון המערכתי אותו נועד המהלך למנוע".

בנוסף, מזהיר פרלמן כי המכירה המהירה תוביל להיעדרם של גורמים מקומיים שיכלו להתמודד על השליטה ולכן ימכרו גרעיני השליטה לגופים זרים והמשמעות תהיה "ירידה ביכולת הפיקוח והשליטה של בנק ישראל".

סרוסי: "לא טריוויאלי בכלל למצוא קונה לבנק"

יאיר סרוסי, צילום: סיון פרג יאיר סרוסי | צילום: סיון פרג' יאיר סרוסי, צילום: סיון פרג

יאיר סרוסי,  יו"ר בנק הפועלים, אמר לוועדה כי "פעם היו משפחות של בנקאים והן הולכות ונעלמות מן העולם. הן היו הבעלים האוריגינליים של בנקים ורצו תשואות יחסיות נמוכות לפי מודלים בנקאיים. היום אני לא רואה סיבה כלכלית דווקא להחזיק בבנק".

סרוסי טען בפני הוועדה כי למרות התפיסה הרווחות, אין נהירה של משקיעים שרוצים לקנות בנקים בישראל: "אני הייתי מעורב בנסיונות בזמנו למכור את דיסקונט שמונה פעמים, אני זוכר את הסיבובים השונים. זה לא היה טריוויאלי בכלל למצוא קונה חדש לבנק. גם היום אני לא רואה איזו נהירה לקנות בנקים בישראל".

אי.די.בי: "בניגוד לריכוזיות ענפית, השפעת הריכוזיות המשקית לא הוכחה"

"אין כל קשר בין רמת הריכוזיות לבין רמת התחרותיות", כתבה אי.די.בי לוועדה. בהסתמך על עבודה שערכה עבורה חברת הייעוץ מקינזי, הכוללת השוואה בין המצב בישראל למצב במדינות אחרות, טוענת הקבוצה שבשליטת נוחי דנקנר כי "הריכוזיות המשקית בישראל הנה ממוצעת בהשוואה לעולם ונמצאת בתהליך מתמיד של ירידה".

באי.די.בי טוענים גם כי "בניגוד לריכוזיות ענפית, שהשפעתה האפשרית על התחרותיות ידועה ולכן מפוקחת, השפעתה הכלכלית של הריכוזיות המשקית מעולם לא הוכחה... הריכוזיות המשקית אינה מטופלת על ידי רגולציה באף מדינה בעולם".

אי.די.בי מסיימת באזהרה: "האווירה הציבורית שנוצרה במשק גורמת ליזמים ולקבוצות עסקיות מובילות להעתיק את משאביהם ההוניים והניהוליים לחו"ל במקום לבצע השקעות משמעותיות בישראל. אנו סבורים כי על ממשלת ישראל לעודד את המגזר העסקי להשקיע בישראל".

אלי יונס: "גרעיני שליטה הם בעלי השפעה חיובית על התנהלותן של חברות"

"מה טוב יותר, מישהו שמתגלגל ל־20% אחזקה ודרך זה לוקח אחריות על חברה, והגמישות שלו ביציאה מהחברה היא כמעט אפס, או מצב שבו בחברה הזאת אין בעלים בכלל?", את השאלה הזו העלה אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, בדיונים המקדמיים של ועדת הריכוזיות. לדברי יונס, מצב של גרעיני שליטה בחברות עדיף על אחזקה מבוזרת. "גרעיני שליטה הם בעלי השפעה חיובית על התנהלותן של חברות, במיוחד בבנקים. גרעיני שליטה שניתן לזהות אותם, שאפשר להטיל עליהם אחריות, שאפשר להבין מה הם עושים, שהאינטרסים יהיו על השולחן".

יונס טען שבישראל יש פירמידת שליטה אחת או שתיים, ומזהיר לא להתבלבל בין ההשפעה העסקית להשפעה הפוליטית האפשרית של הפירמידה. "מי שיש לו שליטה על הרבה חברות אולי יכול להשפיע על גורמים לא עסקיים בכל מיני דרכים, אבל זה לא רלבנטי לחלוטין לשאלה מהי ההשפעה העסקית שלו בשוק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
גופי הלחץ השולטים על כלל המשק ועל החברה הינם החרדים והדתים
הדתים והחרדים הצליחו להקים אוטונמיות במגוון תחומים: כלכליות (באמצעות עמותות , גופי דת הפטורים ממס) עירוניות ישובים מערכות חינוך עצמאים. גישתם הינה שלכם שלנו שלנו שלנו. מאות אלפי דתים וחרדים מתפרנסים מהמערכות הלאומיות הציוניות אבל לתוך המיסגרות שלהם אין דריסת רגל לאלה שלא מהמחנה שלהם: לחילונים ערבים נוצרים.. אין להם כל נקיפות מצפון אלא להיפך שלא לשלם מיסים, מע"מ ולסחוט את הביטוח לאומי את גופי הסעד את העיריות החילוניות את מערכות הבריות. מטרתם אחת ויחדיה - כמו של החאמס - מדינת הלכה!
רב רפורמי  |  08.11.11
לכל התגובות