יו"ר ועדת חוקה על הצעת הקודקס האזרחי: "נבדוק סעיף סעיף, זה לא ייגמר כל כך מהר"

"הונחה לפנינו הצעה מפורטת ושר המשפטים מצפה שנעביר אותה תוך שבועיים־שלושה. אבל אני יכול לומר שזה לא ייגמר כל כך מהר. אנחנו נעבור סעיף סעיף ונבדוק אותו. ההצעה מעוררת שאלות שאסור לטאטא מתחת לשטיח", כך התייחס אתמול ח"כ דוד רותם, ראש ועדת חוקה של הכנסת, להצעת הקודקס האזרחי, שהגיעה אל שולחן הוועדה לאחר קיפאון עמוק של חמש שנים.

הסעיף שתקע את הקודקס מחלוקת על ירושה בין זוגות חד־מיניים החוק אינו מכיר בזכות של בני זוג מאותו מין להוריש זה לזה את נכסיהם, אלא רק של "איש ואשה". במסגרת הצעת הקודקס ביקשו חברי הוועדה להחליף את תיאור ההרכב הזוגי ל"שניים", אבל חברי הכנסת החרדים התנגדו להצעה משה גורלי, תגובה אחתלכתבה המלאה

לראשונה מאז 2005, קיימה הוועדה דיון בהצעה לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אחד המשתתפים בדיון היה נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, שעמד בראש הוועדה שגיבשה את ההצעה. "המטרה שלנו היתה להסדיר באופן מלא את היחסים בין תחומי המשפט האזרחי, אבל ההצעה לא דומה לקודקסים באירופה", אמר ברק. "הסיבה לכך היא שאינה כוללת הסדרה של הדין הדתי".

ויכוח על צוואות

במהלך הדיון הבהיר שר המשפטים יעקב נאמן כי אינו זוכר שהבטיח להעביר את הצעת החוק "תוך שבועיים־שלושה".

שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, שעמד בראש צוות שעסק בניסוח הפרק הנוגע לירושה בהצעה, הצביע על התפתחויות טכנולוגיות שונות שהשפיעו על עבודת הצוות: "נדרשנו להתייחס לסוגיות שונות, למשל לצוואה שמוקלטת מול מצלמה. התנגדתי לכך, אבל חבריי גברו עליי".

הקודקס האזרחי הוא מפעל רב־שנים, שהחל עוד באמצע שנות השבעים. ברק, שכיהן אז כיועץ המשפטי לממשלה, הטיל על המשנה לו, פרופ' אורי ידין, להתחיל בהכנסת הצעת החוק. ידין הכין טיוטה שהושלמה במשרד המשפטים לאחר פטירתו. הטיוטה שימשה את ועדת הקודיפיקציה שהמשיכה והשלימה את המפעל.

בראש הוועדה עמד ברק בעת שכיהן כשופט ונשיא העליון, ומי שריכזה את עבודת הוועדה היתה עו"ד טנה שפניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. עם חברי הוועדה נמנו הפרופסורים יצחק אנגלרד, דניאל פרידמן, נילי כהן, מנחם מאוטנר, דניאל מור, גבריאלה שלו, יהושע ויסמן, מרדכי ראבילו, איל זמיר וישראל גלעד. ציר מרכזי במעבר מהתיאוריה להצעת חוק היה פרופ' מיגל דויטש, החוקר הראשי של הוועדה.

הפרויקט שבו השתתפו בהתנדבות בכירי האקדמיה החל להתקדם באמצע שנות השמונים. ב־2004 הוא הפך לתזכיר חוק ווביוני השנה עבר בקריאה ראשונה בכנסת. הסיבה: מחלוקת פוליטית ביחס לניסוחו של סעיף אחד הנוגע ליכולת של בני זוג מאותו מין להוריש את נכסיהם זה לזה (ראו מסגרת).

מחלוקת אחרת נגעה לפרק ההתיישנות בהצעה הקובעת כעת כי יש לקצר את תקופת ההתיישנות להגשת תביעות אזרחיות לארבע שנים בלבד, במקום שבע כיום, כדי לחסום עיכובים לא מוצדקים בהגשת תביעות, ומנגד להרחיב את ההכרה בעיכובים מוצדקים.

פרופ' מיגל דויטש, החוקר הראשי של ועדת הקודיפיקציה, מתאר את מטרותיה של ההצעה: "ההצעה אמורה לשפר את הוודאות המשפטית וליצור קוהרנטיות בין הסעיפים השונים, ובמקביל להתאים את הדין הקיים למגמות ההתפתחות המודרנית".

סעיף בולט בהצעה הוא זה המקדש את עקרון תום הלב וקובע כי "בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנהוג בתום לב". סעיף מעניין נוסף שכותרתו "אין חוטא נשכר" קובע כי "בית המשפט רשאי לשלול או להגביל זכות של אדם... בשל כך שההתנהגות צמחה עקב התנהגות של הזכאי הנוגדת חיקוק או הנוגדת את תקנת הציבור".

הדיון בוועדת החוקה

אז מה בעצם השתנה?

ברוב המכריע, כ־85% מהחוקים, לא חלו שינויים משמעותיים. הרוויזיות המרכזיות הוחלו למשל בחוק חוזה קבלנות שהוחלף בשני פרקים העוסקים בחוזה קבלנות ובחוזה שירות.

במקביל תוקנו הוראות הפיצויים שטרם הוסדרו בצורה מפורטת בחקיקה. גם בנושא הנזיקין נדרשה רוויזיה מקיפה, ונכתב פרק חדש שעוסק באחריות בנזיקין ויחליף את פקודת הנזיקין המנדטורית. בדומה נערכו במסגרת הצעת החוק תיקונים מקיפים גם בדיני ירושה והתיישנות.

באופן כללי, ניתן לומר כי הצעת הקודקס האזרחית מונחית מהתפיסה המסורתית, שלפיה חוזה הנעשה בין צדדים שווים הוא הכלל. ההצעה אינה רואה בערכים של שוויון וקידום אוכלוסיות מוחלשות תכליות כלליות הראויות לאימוץ.

עם זאת כוללת ההצעה כמה רפורמות שנועדו לשפר את ההגנה על צדדים חלשים. כך למשל, פרשנות של חוזה לרעת מי שנמצא בעמדת מיקוח עדיפה, או החלת חזקת עושק על עסקאות בין צדדים שיש ביניהם יחסי תלות. תחום חשוב שנעדר מההצעה הוא חוזה העבודה. ניתן לטעון כי חוזה כזה אינו "ממוני", אך עבור רוב אזרחי המדינה, חוזי העבודה שמכוחם הם מועסקים הם המהותיים ביותר לחייהם, ולכן אי־ההתייחסות אליהם בהצעה מטרידה.

סיוט לעורכי הדין

תקופת המעבר וההטמעה של הקודקס תהיה סיוט לעורכי הדין, אלה יתקשו לאתר ולהשוות בין הסעיפים החדשים לקודמים, ליישם את הספרות והפסיקה שמתייחסת אליהם, להבין מה בדיוק שונה ומה לא. מאחר שרובם המכריע של סעיפי החוק לא השתנו, מתעוררת השאלה מדוע נדרשה מהפכה כוללת וכל כך משמעותית במקום להסתפק בתיקונים הדרגתיים, נחוצים.

שרי המשפטים, הקודם והנוכחי, דניאל פרידמן ויעקב נאמן, תומכים בהצעה. פרידמן אף היה חבר בוועדת הקודיפיקציה. למרות המחלוקות של שניהם עם ברק, בעניין הזה הם לצדו. מי שעלול לתקוע מקל בגלגלי ההצעה הוא יו"ר ועדת חוקה דוד רותם, שמתקשה לקבל תכתיבים ממשרד המשפטים, או מ"חבורת אקדמאים" בראשות הנשיא ברק, שגיבשה במסתרים את המבנה המפואר הזה ועתה מצפה ממנו לשמש כחותמת גומי פרלמנטרית.

רותם לא מתכוון להעביר את החוק מחר וגם לא מחרתיים. הוא מתכוון לקיים דיון מפורט, לשמוע בעלי עניין ,וכשמדובר בחוק בן 1,000 סעיפים ספק רב אם התהליך יסתיים בכהונת הכנסת הנוכחית.