אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של עיני, אשכנזי וברלוסקוני

השביתה המופרכת אבל המוצדקת החזירה את עיני לכותרות, הרמטכ"ל לשעבר הסתדר באזרחות וברלוסקוני עומד לתלות את המפתחות

10.11.2011, 10:45 | כתבי כלכליסט

המבורגר בהיגיון של עם אחר

 

הם מנהלים מקצועיים, הגונים וצנועים. כל מה שביקשו הוא לקחת את תנאי השכר שלהם, שלא השתנו ריאלית מ־1995 ונמוכים משמעותית משל מנהלים בדרג שלהם, ולשפר אותם לרמה שאינה גבוהה במיוחד בסטנדרטים הנהוגים כאן (גם אם מדובר בהכפלת השכר). יאיר וגדעון המבורגר, בעלי השליטה בביטוח הראל, לא העלו על הדעת שהבקשה הצנועה תספוג כזו ביקורת.

יאיר המבורגר , צילום: טל שחר יאיר המבורגר | צילום: טל שחר יאיר המבורגר , צילום: טל שחר

אלא שזאת בדיוק ההוכחה לעומק הפערים בישראל, לכך שיש כאן שני עמים שחושבים אחרת לגמרי: מה שנראה טבעי להמבורגרים הוא בלתי נתפס, ממש דמיוני, בעבור רוב השכירים. רבים מאוד מהעובדים לא זכו לשום שיפור בתנאי השכר שלהם זה שנים, מעטים הישראלים ששכרם צמוד למדד, ונדיר ממש למצוא שכירים שזוכים להכפלת שכר בפעימה אחת. גם אם הבקשה של ההמבורגרים מוצדקת, לפי ההיגיון של המנהלים ובעלי ההון, הם לא יכולים לצפות שהציבור גם יבין אותה.

(גלית חמי)

עיני טועה מסיבה מוצדקת

 

מזמן לא היתה כאן שביתה כל כך מופרכת על עניין כל כך צודק. העסקת עובדי קבלן היתה סידור נוח לכולם - המעסיקים חסכו כסף וקיבלו "גמישות ניהולית" (שם מכובס ליכולת לפטר עובדים בכל רגע), וההסתדרות לא איבדה את הכוח במקומות העבודה החזקים. כולם עצמו עין, ועובדי הקבלן נהפכו לעבדים מודרניים. עכשיו ברור שהסדרת מעמדם היא צעד מוצדק והכרחי. אלא שלא זה היה השיקול בהשבתת המשק השבוע. עיני, שהוכתר בעבר כאיש החזק ביותר במשק, כמעט נשכח בחודשים האחרונים. המחאה החברתית דילגה מעליו, הפיצול במפלגת העבודה החליש את כוחו, וחצי שנה לפני הבחירות בהסתדרות הוא לא יכול להרשות לעצמו להיעלם מהכותרות. אז הוא נזכר בעובדי הקבלן, הכריז על שביתה ובלבו הודה לשופטת נילי ארד שריסנה אותו. את הכותרות הוא הרי כבר קיבל, אז למה להרגיז את הציבור בשביתה אמיתית.

(גבי קסלר)

 

 ברלוסקוני הולך על הפתוס

 

סילביו ברלוסקוני , צילום: בלומברג סילביו ברלוסקוני | צילום: בלומברג סילביו ברלוסקוני , צילום: בלומברג

"אני רוצה להביט בעיניים של כל אלה שיעזו לבגוד בי", אמר השבוע ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני, כשהחל להרגיש אתכס כהונתו הנצחי מתנדנד ואת להבות משבר החוב האירופי מגיעות לנעליו המשובחות. הפוליטיקאי עם הפנים המהודקות ביותר באירופה התחיל להפנים ששום ניתוח פלסטי לא יצליח לתקן את עיוות החוב של איטליה, שתפח בימיו ל־1.9 טריליון יורו, ושגם הון אישי של 11 מיליארד דולר לא יעזור לו הפעם. "אם אני צריך למות, אמות בפרלמנט", המשיך להתפייט שלשום, ערב הצבעה שבסופה התברר כי אין לו הרוב הדרוש להמשך כהונתו. הדיבורים על מותו, כך נראה, לא היו מוקדמים מדי.

(תמר טוניק)

אשכנזי ואיפה הדוגמה האישית?

 

הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי מצא לעצמו השבוע אחלה ג'וב - יו"ר חברת חיפושי הנפט שמן. בכך הצטרף לשני ביטחוניסטים בכירים שכבר נכנסו לתחום, האלוף במיל' גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, ומאיר דגן, לשעבר ראש המוסד והיום יו"ר גוליבר אנרג'י. אשכנזי יזכה לשכר של 100 אלף שקל בחודש על 75% משרה, ובעיקר יקבל חבילת אופציות שמנמנה, במחיר ההנפקה. השווי של האופציות האלה כרגע הוא אפסי, אבל אחרי ההנפקה הוא עשוי לטפס למיליוני שקלים. אשכנזי נודע בדוגמה האישית שנתן לחיילים שלו, אבל לא בטוח שהוא מקיים את הכלל הזה גם באזרחות: הקשר בין התגמול שלו לביצועים של החברה רופף למדי. הוא קיבל חבילת תגמול נדיבה כבר עכשיו, עוד לפני שהראה איזושהי יכולת ביצוע במגרש הכל כך מסובך של שותפויות הגז והנפט. כל מה שהוא צריך לעשות הוא לשכנע משקיעים להשקיע בשמן ולקוות לרוח גבית של אווירה חיובית בשווקים; מכאן הדרך לטיול נוסף על היאכטה קצרה מתמיד.

(גולן פרידנפלד)

הכדורסלניות מפסידות, כמו כולנו

 

אני מעריך מאוד את שי דורון, אחת משחקניות הכדורסל הטובות ביותר שצמחו כאן. כשהיא אמרה השבוע שארבע שחקניות זרות בכל קבוצה הן מתכון בטוח לייבוש השחקניות הישראליות על הספסל ולפגיעה בחיבור שבין הקהל לקבוצה, מצאתי את עצמי מהנהן בהסכמה. אבל אז קראתי שאורנה אוסטפלד טוענת שאין מספיק שחקניות ישראליות כדי לקיים את הליגה במתכונת שהשחקניות דורשות. קשה לקבוע איפה הצדק, אבל בטוח שאם השורה התחתונה היא ביטול ליגת העל, כולם מפסידים - אוסטפלד, דורון, דור העתיד ואנחנו, הצופים. באנגלית קוראים לזה lose lose situation.

(עומרי כהן)

ניסן צריך להחזיר ת'מפתחות

יצחק ניסן יצחק ניסן יצחק ניסן

גורלו הפלילי של יצחק ניסן מצוי כעת בידיו של פקיד שומה רמלה - הוא זה שיכריע אם התנהלותו של מנכ"ל התעשייה האווירית היא אמנם העלמת מס שיטתית, ואם היא תסתיים בהעמדה לדין. "כלכליסט" חשף השבוע כי באוצר בודקים חשש שבמשך ארבע וחצי שנים דיווח ניסן דיווח כוזב שלפיו הוא נוסע ברכב פשוט, וזאת כדי להשתמט מתשלומי מס בהיקף של קרוב ל־200 אלף שקל. אבל העניין הפלילי פה הוא רק היבט אחד של הפרשה. כי התעשייה האווירית היא הרי החברה הממשלתית הגדולה בישראל, עם כ־15 אלף עובדים, אג״ח ואינספור פרשיות של חריגות שכר לבכירים. כך שבלי קשר להיבט הפלילי, ניסן צריך להחזיר את המפתחות. לא את אלה של הרכב הכפול, את אלה של החברה.

(גולן חזני)

ערוץ 10: כן, צריך אותו

 

הדיון המייגע על חובותיו התופחים של ערוץ 10 למדינה והאיום העונתי על עצם קיומו הרעוע ובלה־בלה־בלה חזרו השבוע לחיינו כמו דז'ה וו של אופיר אקוניס מחופש לכרמל שאמה. ובאמת - באמת! - נמאס כבר לדוש ולדשדש בעניין זה, כי כבר מזמן זה לא פאן פאן פאן, אם לצטט את דמות המופת של יצירת המופת האחרונה שלו. ואף על פי כן, אני מבקש לחזור לשאלה הבסיסית, המהותית, מתחת להררי הספינים והברבורים: האם ערוץ 10, על חסרונותיו וחובותיו, נחוץ לדמוקרטיה הישראלית הרעועה? זו השאלה שכל מחוקק, כל רגולטור, כל טייקון וכל אזרח צריכים לשאול את עצמם. לדעת כותב זה, ערוץ 10 חיוני. אם ייסגר - קולו הייחודי יחסר מאוד. כן, להציל.

(יואל אסתרון)

תגיות