האקרים נגד קפיטליזם וצנזורה

קשה לדבר על אנונימוס כעל ארגון. חבריו מעדיפים תדמית אנרכיסטית, ומקפידים לשמור על אנונימיות. חבר שנחשף נפלט מאנונימוס, והחוק הראשון, בהשראת הסרט "מועדון קרב", הוא תמיד "אל תדבר על אנונימוס".

לצד האנונימיות, חומרי היסוד של אנונימוס הם הומור חריף ואידאולוגיה. הקבוצה נולדה בתוכנת הצ'ט ההיסטורית IRC, ומשם התגלגלה לפורום 4Chan. זה היה אתר לגולשים אנונימיים, שנמחק בכל יום מחדש. חובבי ההומור התכנסו שם כדי להריץ תמונות מצחיקות, אבל עם הזמן גיבשו אג'נדה פוליטית נגד קפיטליזם דורסני ונגד צנזורה מצד גופים חזקים. מאז מיצבו עצמם כקבוצת ההאקרים הגדולה בעולם, שמקפידה לפעול רק באמצעות תוכנות שהשימוש הרגיל בהן נחשב לגיטימי

.

הפעולה המתואמת הראשונה של הקבוצה בוצעה בתחילת 2008, נגד תנועת הסיינטולוגיה ובעיקר מדיניות הצנזורה שלה. זו היתה רק תחילת הפעולות האנונימיות נגד ארגונים רבי כוח - ממשלות, גופי ביון, תאגידי ענק. בין השאר, הותקפו האתרים של ויזה ומסטרקארד כשהחברות מנעו העברת תרומות לויקיליקס, הותקפו אתרי האינטרנט של ממשלת אוסטרליה בתגובה על העברת חוקי צנזורה חמורים, וחובלו אתרים של ה־CIA ורשת הנתונים של יצרנית המטוסים לוקהיד מרטין. הפעולה הנודעת ביותר של האנונימיים נרשמה באפריל השנה, כשפרצו למאגר הנתונים של סוני וגנבו את פרטיהם של 100 מיליון משתמשים בתגובה להחלטה של סוני לרדוף האקר שהסביר כיצד לפרוץ לפלייסטיישן 3.

תוכנית עבודה סדורה, בקיצור, אין שם. הקבוצה משתנה כל הזמן, וחיכוכים פנימיים תמיד היו בה. הסכסוכים האלה כבר דלפו לרשת, כשחלק מהחברים הפרו את הכלל ודיברו על אנונימוס. היה ברור שהכללים צריכים להשתנות, ומעצרם של אנשי הקבוצה בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה זירז את השינוי. אנונימוס מנסה למצוא כרגע דרכי פעולה נוספות לפריצת אתרים, ובין השאר היתה רוח חיה בתנועת המחאה Occupy Wall Street. אנשי אנונימוס בנו תשתית תקשורת בין מרכזי המחאה השונים בניו יורק ויצרו אפליקציית טוויטר שמעודדת את המפגינים לא להיגרר לאלימות. עם קצב השינויים בקבוצה הזאת, קשה לדעת לאן היא עוד תלך מכאן.