תקשורת הספורט מעדיפה דמעות על פני זיעה
אירוני שכאשר חרב ההשבתה מונפת מעל הליגה, היא זוכה בהתעניינות תקשורתית מאסיבית
בנסיבות מצערות, היקף הסיקור של כדורסל הנשים בישראל זוכה לאחרונה לעדנה - כלי התקשורת מדווחים חדשות לבקרים, בלהט ובהרחבה שלא נראו במקומותינו זה זמן רב, אודות המחלוקת המתחוללת בענף - זו המאיימת להשבית את הפעילות בליגת העל ולכפות עליה "טיים אאוט" ארוך ומצער.
מדובר במשבר בין נציגות ארגון השחקניות, אלו מבקשות להבטיח את מקומן בהרכבי הקבוצות, לבין מנהלת הליגה ואיגוד הכדורסל אשר דבקים בהוראת השעה שהתפרסמה כ"החלטת 4 הזרות".
גם אוהדי הספורט הוותיקים שבינינו יתקשו ודאי להעלות בזיכרונם אירוע או הישג ספורטיבי נשי שעוררו התעניינות תקשורתית וציבורית כה רבה, כזו שזוכה לה הסכסוך הנוכחי. טלנובלה על הפרקט.
אינני ממעיטה, כמובן, בחשיבותה של המחלוקת הנוכחית, שהמשכה עלול להוות מכה אנושה לספורט הנשים בישראל, אך קשה להתנער מהתחושה שהפעילות השוטפת בענף, לרבות הישגים משמעותיים - וכאלו יש למכביר - אינה זוכה לסיקור תקשורתי כה נלהב.
אירוני שכאשר חרב ההשבתה מונפת מעל הליגה, היא זוכה בהתעניינות תקשורתית מאסיבית. ואולי זו טבעה של התקשורת בישראל - עיסוק אינטנסיבי בסכסוכים, דרמות ואינטריגות מחד, והתייחסות אגבית, שולית, לעשייה ספורטיבית ממשית, עניינית, מנגד. ככה זה אצלנו - מחפשים את ערוץ "ויוה" גם בערוץ הספורט. עוסקים יותר בפסק הזמן, משעוסקים במשחק על הפרקט.
יש להניח כי בקרוב תימצא פשרה. ארגון השחקניות, מנהלת הליגה ואיגוד הכדורסל יישרו את ההדורים והליגה תחדש את פעילותה ותתנהל כסדרה. אולם אז גם יוסטו במהירות זרקורי ההתעניינות התקשורתית והציבורית, וכדורסל הנשים ישוב למקומו הטבעי והזניח - בצילי השיח הספורטיבי בישראל. זהו עוול של ממש.
החל בכדורסל וכדורגל, עבור בטניס ושיט וכלה בסיף וטאקוונדו - היכן שיש ספורט, ישנן נשים. הן מתאמנות, מזיעות, מתברגות ליותר ויותר ענפים, גם לכאלו שבאופן מסורתי נתפשים כגבריים, עושות חיל, קוצרות הישגים, גורפות מדליות ושוברות שיאים.
הן ראויות לחשיפה. הן ראויות להתעניינות שלנו. לסיקור תקשורתי הולם, שוויוני, פרופורציוני - כזה שיכניס אותן לבתיהן ולתודעתן של מאות אלפי ילדות ונערות שעשויות לשאוב מהן השראה. ילדות ונערות שכלל לא מעלות על דעתן לעסוק בספורט, מעבר לחוגי הזומבה והפילאטיס במכוני הכושר.
ספורט הנשים בישראל זכאי לכותרות גם בימים כתיקונם, ולא רק כאשר מתעוררות מחלוקות. התקשורת אינה רק משקפת את המציאות, אלא נוטלת חלק בעיצובה - בהיעדר ביטוי תקשורתי מספק לעיסוק נשי בספורט, עיסוק כזה יצטייר כאיזוטריה ותו לא.
ספורט הנשים בישראל אינו זוכה למקום הראוי לו בשיח הציבורי, משום שכלי התקשורת מתעניינים בדמעות יותר משהם מתעניינים בזיעה.
הכותבת היא יו"ר "אתנה" - המועצה הציבורית לקידום נערות ונשים בספורט
3 תגובות לכתיבת תגובה