לא למס עיזבון, כן למס עושר

בלהט הוויכוח הציבורי אודות הדרכים להגברת השוויון בחברה הישראלית, שהועצם בעקבות המחאה החברתית, עלתה הדרישה החדשה-ישנה להטיל מס עיזבון.

לכאורה, אין מס צודק ממנו. הוא נועד לקזז, ולו במעט, את הנצחת העושר העובר בירושה מדור לדור, ללא מאמץ מיוחד, וגורם בכך למיסוד פערים חברתיים ניכרים. המס קיים מזה שנים רבות במתוקנות שבמדינות הקפיטליסטיות, כולל ארה"ב, אנגליה וצרפת.

כאמור, הכל לכאורה. כשבאים לבדוק את המצב בפועל מגלים עד כמה, בתנאים המיוחדים של ישראל, מדובר במס בלתי צודק ובלתי מוסרי, אך בעיקר בלתי מעשי לגבייה, כשמנגד יש חלופות טובות יותר.

ראשית, אין הצדקה מוסרית למסות רכוש שנרכש בכספים שבגינם כבר שולמו המסים הרגילים, כדוגמת מס הכנסה, מס רווחי הון, מס שבח ומע"מ. זו גם הפרת ההתחייבויות של ישראל כלפי עולים חדשים ותושבים חוזרים, אשר מגיעים לכאן מתוך ידיעה ברורה שלא קיים בה מס עיזבון. למי שלא יודע, ישראל מציעה לעולים חדשים ולתושבים חוזרים שורה של הטבות מס ותמריצים כדי שהללו ייבנו כאן, במדינת היהודים, את ביתם, יגדלו את ילדיהם בסביבה ישראלית וכן, גם יעבירו לכאן את הונם ורכושם. הטלת מס עיזבון, בשיעור שמוצע, יביא בהכרח ל"הענשת" העולים החדשים והתושבים החוזרים וישית עליהם מס הגבוה מזה הנהוג אפילו בארה"ב, שם מוטל מס עיזבון על ירושות שמעל עשרה מיליון דולר.

שנית, יוזמי הרעיון מתעלמים מההשלכות המעשיות שיש למס זה. בעקבות הטלת מס עיזבון תתפתח בארץ פרקטיקה של תכנוני מס. רבים ימצאו שיטות משפטיות, חוקיות ומתוחכמות של תכנוני מס ארוכי טווח, יבצעו העברות רכוש ויקימו נאמנויות ומבנים משפטיים מורכבים, שיחסכו מיורשיהם את תשלום מס העיזבון.

מה בכל זאת אפשר לעשות נוכח הצורך הצודק והאמיתי לפתח בארץ מערכת חברתית-כלכלית שוויונית יותר? הפתרון טמון במה שמכונה מס עושר - Wealth Tax - אשר כמותו מוטל במדינות שונות במערב.

מס זה, בשווי של 1-2.5%, יוטל על הון כספי ורכוש אחר בשווי של יותר מסף מסויים, כדוגמה 20-30 מיליון שקל. בקביעת רף מסוג זה אנו מבטיחים כי הוא יוטל רק על משפחות עשירות באופן מובהק ולא על המוני בית ישראל. יחד עם זאת, שיעורו הנמוך יחסית לא יהווה תמריץ להתחמקות מצד בעלי ההון.

יש היגיון רב במס זה משום שהוא נוח ליישום וצודק מבחינה מוסרית. ראוי לציין, כי הטלת מס עושר יכולה להוות תחליף ראוי לתוכנית הקיימת להעלות את המס על ריבית, דיבידנד ורווח הון. העלאת מס כזאת עשוייה לפגוע גם בשכבות הבינוניות והשכבות החלשות, אשר זקוקות להכנסה הפנויה הנוצרת מרווחים כאלה.

מס זה - כך אני מציע - יוטל על כלל האוכלוסייה, לכל רוחב הקו, ויחייב דיווח כללי. אני מכיר את כל הטענות על חוסר האפשרות ליישם בארץ את שיטת הדיווח הכללי, ואני דוחה אותן בשתי ידיים. בעידן הטכנולוגי הנוכחי לא מדובר על משימה בלתי אפשרית וגם לא על עומס יתר שיוטל על גובי המס.

לסיכום, מס עיזבון הוא כלי לא יעיל במאבק לצדק חברתי, בעוד מס עושר בשילוב עם חובת דיווח כללית של כל האוכלוסיה הוא כלי צודק ויעיל, אשר עשוי להביא לצמצום הפערים הכלכליים בישראל, המאיימים על הרקמה החברתית בישראל.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בנאמנויות, עזבונות ובנקאות פרטית בינלאומית, עורך הספר "Trusts in Prime Jurisdiction 3rd Edition"