ים המלח לא נבחר לאחד משבעת פלאי עולם הטבעיים

קמפיין בהשקעה של מיליונים, צילום עירום המוני של ספנסר טוניק וגם "ציוץ" בטוויטר של בר רפאלי לא עזרו: ים המלח לא נבחר לאחד משבעת פלאי הטבע החדשים (New 7 Wonders of Nature). תוצאות מקדמיות התפרסמו הערב (ו') על ידי קרן שבעת הפלאים החדשים (New7Wonders Foundation). לא נמסר לאיזה מקום הגיע ים המלח בתחרות. לפני שבוע נמסר ממשרד התיירות כי הוא נמצא בעשירייה הראשונה ובמהלך היום היו פרסומים לפיהם הגיע ל-14 המקומות הראשונים מתוך 28.

מי שכן זכו בתואר, לפחות בשלב הספירה הראשונית, הם: יער האמזונס שחולש על תשע מדינות, בהן ברזיל, קולומביה, בוליביה ופרו; מפלי איגואסו בארגנטינה וברזיל; מפרץ הלונג בווייטנאם; איי ג'ג'ו דו בדרום קוריאה; הפארק הלאומי קומודו באינדונזיה; הנהר התת קרקעי פוארטו פרינססה בפיליפינים; והר השולחן בדרום אפריקה.

באתר האינטרנט של הארגון הסבירו הערב כי מדובר בנתונים המתבססים על ספירה ראשונה, "ייתכנו שינויים בין הנתונים הללו, לבין הזוכים הסופיים", נכתב שם. הזוכים הוצגו בסדר אלפביתי ללא קשר לכמות הקולות שלהם זכו. הזוכים הסופיים יוכרזו בתחילת 2012.

קמפיין שהחל ב-2007

קרן שבעת הפלאים החדשים השוויצרית הוקמה ב-2001 על ידי אדם בשם ברנרד וובר, "כדי לאחד את העולם על ידי הוקרת המורשת המשותפת שלנו", כך מוסבר באתר הארגון. הקרן ממומנת על ידי שותפויות עם חברות מסחריות ותרומות. המספר שבע נבחר בגלל רשימת שבעת פלאי תבל של העולם העתיק, כמו גם "בגלל שהוכח שזה מספר הדברים שאדם ממוצע יכול לזכור", הוסבר באתר האינטרנט.

קמפיין שבעת פלאי הטבע החדשים הושק ב-2007, מיד לאחר סיום הקמפיין הראשון של הארגון, שבעת פלאי עולם החדשים שנעשו על ידי אדם. מעל 440 הצעות לאתרי טבע הוגשו על ידי למעלה מ-200 מדינות וטריטוריות, אלו הצטמצמו בהמשך ל-77 ולאחר מכן, ב-2009, פאנל של מומחים המליץ על 28 מועמדים סופיים. ההמלצות התבססו על קריטריונים כמו: יופי יוצא דופן של האתר המוצע, משמעות אקולוגית ומורשת היסטורית.

לרשימה הסופית הגיעו אתרים כמו יער האמזונס; מפל אנחל בוונצואלה; היער השחור בגרמניה; מפרץ פאנדי בקנדה; האי בוטינה באיחוד האמירויות; צוקי מוהר באירלנד; איי גלפגוס באקוודור; גרנד קניון בארה"ב; מפלי איגואסו; הר קילימנג'רו בטנזניה; והאיים המאלדיביים.

ים המלח הגיע אף הוא לרשימת 28 המועמדים הסופיים, כמייצג את ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית יחד. באתר התחרות נכתב עליו: "ים המלח (The Dead Sea) הוא אגם מלוח בין פלסטין וישראל ממערב, וירדן ממזרח. 420 מטר מתחת לפני הים, חופיו הם הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, על קרקע יבשה. עם 30% מליחות, הוא פי 8.6 מלוח יותר מהאוקיינוס".

גורמים שונים בארץ טענו שזכייה בקמפיין הייתה מסייעת להעלאת המודעות לאזור ים המלח מבחינה תיירותית ואולי הייתה מאיצה את פיתוח המקום. בשנים האחרונות האזור עלה לכותרות בעיקר בשל מאבק של המלונאים, ראשי הרשויות, ארגוני הסביבה ושל מפעלי ים המלח מפעילי בריכה מספר 5 באגן הדרומי, האזור התיירותי - בדרישה למצוא פתרון לעליית מפלס המים בבריכה 5, שמאיימת להציף ששה מלונות בתוך כעשור. לפני מספר חודשים המליץ שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, על קציר מלח כפתרון לעליית המפלס וכעת מתקיים משא ומתן לגבי המימון, בעיקר בין משרד האוצר לכיל - בעלת מפעלי ים המלח.

המפלס יורד

מפלס מי הים יורד בהתמדה, כאשר בשנים האחרונות מדובר בירידה של מטר אחד בממוצע בשנה, דבר הגורם להופעת בולענים בקרבת החוף. מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 המפלס ירד בכ-20 מטר, בעקבות התאיידות טבעית, שימוש מוגבר במי הירדן ושימוש תעשייתי במי ים המלח.

בים המלח ישנה תיירות נופש ומרפא המתבססת על מעיינות חמים ומאגרי בוץ עשירים במינרלים. בריכה 5 המלאכותית היא האזור הסמוך למלונות באזור, ובה שוחים, או יותר נכון צפים, המבקרים במקום. על פי נתוני התאחדות המלונות הארצית, באזור הישראלי של ים המלח 15 מלונות שכוללים 4,004 חדרים. בענף זה באזור מועסקים כ-4,000 איש, מרביתם תושבי ערד, דימונה, הפזורה הבדווית ויישובים אחרים בנגב.

בין ינואר לספטמבר 2011 עמדה התפוסה הממוצעת במלונות ים המלח על כ-75%, שנייה רק לתפוסת מלונות תל אביב. בתקופה זו נרשמו 1.7 מיליון לינות במלונות האזור, מהן כ-432 אלף של תיירים וכ-1.26 מיליון של ישראלים. כ-70% מהנופשים במלונות ים המלח הם מבקרים חוזרים, כאשר עבור הישראלים האזור מהווה את מוקד התיירות השני, אחרי אילת.

בחודש מרץ אמר שר התיירות מיסז'ניקוב ל"כלכליסט" על אזור המלונות בים המלח: "היום האזור מת, אף יזם לא מגיע לשם לבנות מלון". האזור לא זכה לפיתוח מסיבי בצדו הישראלי, ונראה שאם היה זוכה בתחרות מי שהייתה נהנית בטווח הקרוב היא בעיקר ירדן, שם ישנו פיתוח מלונאי משמעותי יותר.

בחודש מאי אישרה הממשלה תוכנית לקידום בחירת ים המלח כאחד משבעת פלאי עולם הטבע החדשים, תוך הקצאת 8.75 מיליון שקל עבור קמפיין עולמי, כמחצית מהסכום מתקציב משרד התיירות. אז דובר על צפי למיליארד מצביעים, כאשר ההערכה היא שנדרשים בין 300 ל-400 מיליון הצבעות כדי לקדם את בחירת ים המלח. הצבעה התבצעה דרך אתר האינטרנט של התחרות או באמצעות משלוח מסרונים והסתיימה הבוקר (ו'). משרד התיירות נעזר בנציגויות שלו ברחבי העולם כדי לעודד הצבעה המונית וכן הוקם אתר אינטרנט ייעודי בשמונה שפות, עמדות הצבעה הוצבו ברחבי הארץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים, ראשי ערים ומפורסמים למיניהם, קראו להצביע.

אגב, הקמפיין הבא של הקרן הוא שבעת פלאי הערים החדשות, כאשר מועמדויות ניתן להגיש עד ה-31 בדצמבר. הקמפיין הראשון היה שבעת פלאי עולם החדשים שנעשו על ידי אדם, אלו הוכרזו ב-7 ביולי 2007. הזוכים היו: החומה הסינית, העיר הנבטית הקדומה פטרה בירדן, פירמידת אל קסטיליו בצ'יצ'ן איצה (Chichén Itzá) - אתר ארכיאולוגי של שבט המאיה במקסיקו, פסל ישו הגואל בריו דה ז'נרו, הקולוסאום ברומא, עיר תרבות האינקה מאצ'ו פיצ'ו בפרו ומבנה הטאג' מהאל בהודו.

התחרויות הללו מבוססות על שבעת פלאי תבל של העולם העתיק: מבנים שהוקמו בעת העתיקה באזור הים התיכון והוזכרו בכתבים ההלניסטיים כמקומות שכדאי לבקר בהם. הפלאים היו: הפירמידה הגדולה של גיזה, הגנים התלויים בבבל (עיראק), מקדש ארטמיס באפסוס (טורקיה), פסל זאוס באולימפיה (יוון), המאוזוליאום בהאליקרנאסוס (טורקיה), הקולוסוס מרודוס (יוון) והמגדלור באלכסנדריה (מצרים) - רק הראשון מביניהם נותר עד היום, בעוד השאר חרבו ברעידות אדמה, שריפות וביזה.

"הישג תדמיתי"

ממשרד התיירות נמסרה הערב "תגובה ראשונה" של שר התיירות, מיסז'ניקוב: "למרות שלא זכינו בתואר, בזכות הקמפיין המרשים שהוביל משרד התיירות במשך שנתיים, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם נחשפו לים המלח ולמדינת ישראל והצביעו בעדה. מדובר בהישג תדמיתי אדיר לישראל, שאת פירותיו נראה בשנים הקרובות ואשר יביא להשקעה בשיקומו ופיתוחו של ים המלח".

יוסי פישר, איש תיירות ותיק ונציג הבעלים בקבוצת אי.די.בי. תיירות, הסביר את משמעות אי-הזכייה: "המדינה קיבלה לידיה למשמורת אוצר טבע נדיר. אולי כעת, כאשר המודעות בעולם ובישראל לאוצר זה גדלה, היא תציל את מה שנשאר ממנו. עשרות שנים שאבנו מים מהירדן - מקור המים העיקרי של ים המלח, והפכנו את אזור הים הדרומי לבריכת אידוי תעשייתית ענקית, ובו בזמן בנינו באזור זה את תשתית המלונאות שלנו. אם המדינה לא תפעל באופן מהיר, ייהפך ים המלח תוך דור או שניים לשקע מכוסה במלח ולאסון אקולוגי".

יסמין גיל