השמאי הממשלתי: היפוך מגמה ברבעון השלישי - ירידה מתונה במחירי הדירות

הנתונים המגיעים ממשרדי הממשלה ממשיכים לדווח על קיפאון בשוק המגורים. על פי נתוני השמאי הממשלתי, טל אלדרוטי, שפורסמו היום (א'), חלה ירידה במחירי הדירות בשיעור של 1.2% בממוצע ארצי ברבעון הנוכחי בהשוואה לרבעון השני השנה. על פי השמאי הממשלתי מדובר בירידה קלה במחירים לצד ירידה משמעותית במספר העסקאות שבוצעו בדירות מגורים.

נתונים אלה מצטרפים לנתוני הבנקים המדווחים על ירידה של 30-40% בהיקף נטילת המשכנתאות ומבהירים את מה שכבר ידוע: רוכשי הדירות יושבים על הגדר וממתינים לירידות מחירים גדולות יותר.

ירידות המחירים המשמעותיות ביותר, על פי השמאי הממשלתי נרשמו בתל אביב בשיעור של 6% בהשוואה לרבעון השני השנה. מחיר דירת 4 חדרים ממוצעת בתל אביב עמד על 2.54 מיליון שקל ברבעון השני, בעוד שברבעון השלישי מחירה ירד ל-2.38 מיליון שקל בממוצע.

אחרי תל אביב צועדות באר שבע ובת ים עם ירידה בשיעור 4%. מחיר דירת 4 חדרים בבאר שבע ברבעון השלישי מגיע לכ-726 אלף שקל, בעוד שבבת ים המחיר עומד על כ-1.44 מיליון שקל בממוצע. באילת נרשמה ירידה של 3% על פי הסקירה ומחיר דירה שעמד על כ-894 אלף שקל ברבעון השני, עומד ברבעון השלישי על כ-865 אלף שקל. גם במודיעין ירידה של 3% כך שברבעון השלישי מחיר דירה ממוצעת עומד על 1.39 מיליון שקל. ברחובות, בה מחיר הדירה הממוצעת עומד ברבעון השלישי על 1.25 מיליון שקל ובנתניה שבה מחיר הדירה הממוצעת עומד על 1.23 מיליון שקל, לא נצפו שינויי מחירים כלל.

בערים מסויימות נרשמו דווקא עליות מחירים: באשקלון על פי הסקירה מדובר בעלייה של 1% בהשוואה לרבעון השני כאשר מחיר הדירה הממוצעת עומד כיום על 823 אלף שקל. באשדוד, חיפה וירושלים נרשמה עלייה של 2% והמחיר הממוצע עומד על 1.4 מיליון שקל, 1.17 מיליון שקל ו1.7 מיליון שקל בהתאמה.

על פי סקירתו של אלדרוטי מלבד השינויים שנצפו בין הערים השונות, בערים מסוימים ניתן היה לראות שינויים מהותיים באזורים שונים בעיר. בולטות בשינויים מסוג זה הן תל אביב וחיפה שבהן נצפה פער בין אזורי יוקרה לאזורים נחותים בעיר. בכפר סבא ומודיעין למשל לא ניתן היה להבחין בשונות באזורי ביקוש שנובעת לטענתו מהומוגניות יחסית של אוכלוסיה בערים אלו.

השמאי הממשלתי מייחס את הירידה להשפעות המגמה החברתית, לחוסר הוודאות בכלכלה העולמית ולצעדים שנקטה הממשלה בתחום הדיור. בנוסף, נרשמה עלייה במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, והוא עומד על כ-18.5 אלף.

משרד השיכון בתגובה: "שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס רואה בירידת המחירים שהציג השמאי הממשלתי תוצאה ישירה של תוכנית השיווקים של המשרד ושל רשות מקרקעי ישראל המיושמת בשנתיים האחרונות. התחלות הבנייה הגיעו לשיא של עשור והקבלנים נותנים הצעות מחיר נמוכות יותר במכרזי המקרקעין. סוף סוף הגענו לתקופה בה הביקוש משתווה להיצע, אם לא יורד ממנו, מה שמביא לירידת המחירים. אנו נמשיך עם מדיניות גלי השיווקים".

שמאי המקרקעין ארז כהן אומר בתגובה לנתוני השמאי הממשלתי כי ירידה מזערית של 1.2% במחירי הדירות אינה מעידה על מגמה אמיתית אלה על עיוות סטטיסטי. "זה נכון שהרבעון השלישי התאפיין במיעוט עסקאות בשוק. דווקא בגלל זה, מבחינה סטטיסטית לא ניתן לקחת מעט עסקאות ולקבוע את המגמה של השוק. בנוסף, אם משווים לרבעון המקביל אשתקד ניתן לראות שהייתה אפילו עלייה של כמעט 7% במחירי הדירות", אמר כהן.