שיא הרגש

בתחילת ההפקה של תיאטרון הקאמרי ל"קברט" עולה לבמה מנחה הקברט, הג'וקר הפרובוקטיבי שמוביל את הסיפור והיחיד שמודע לסכנה הקרבה, בגילומו המהפנט והווירטואוזי של איתי טיראן. הג'וקר פותח את החלק הראשון, שבו השואו המרהיב הוא המרכיב העיקרי. בחלק השני מגיעים הרגעים שהפכו את "קברט" לאחד ממחזות הזמר המוצלחים בעולם.

שני סיפורי אהבה מתרחשים במקביל בברלין של שנות השלושים, רגע לפני עליית הנאצים. המתירנות, הנהנתנות, המיניות וחיי הלילה התוססים עומדים מול האסון הכלכלי שפקד את גרמניה בין שתי מלחמות עולם. קליף, סופר אמריקאי צעיר, מגיע לעיר לחפש השראה לרומן הבא שלו. הוא פוגש בסאלי, זמרת במועדון קיט קאט, ונרקם ביניהם רומן בלתי אפשרי. במקביל מתפתח סיפור אהבה בין בעלת הפנסיון שבו גר קליף לבעל חנות יהודי.

איתי טיראן בתפקיד מנחה הקברט. הופעה וירטואוזית

זהו סיפור של הכחשה והתעלמות מהעתיד שמתדפק על הדלת. המחזמר נפתח בתמונות מברלין ההרוסה של אמצע שנות הארבעים ורק אז מחזיר את הקהל לשנים היפות, ומחדד את הניגוד בין מה שמתרחש במועדונים לחורבן שמתהווה בחוץ, ונבנה בחוכמה באמצעות הבימוי הנפלא של ניצן.

אקי אבני משכנע בתפקיד הסופר, מיק קם וגדי יגיל מקסימים כזוג המבוגר שאהבתם הופכת חסרת סיכוי, עירית קפלן משעשעת בתפקיד הזנזונת ואורי רביץ מצוין כארנסט, לימים חבר במפלגה הנאצית. אולה שור סלקטר נפלאה, מרגשת ומצמררת בשירתה כסאלי. היא מגיעה לשיא בשיר הקברט, כשהיא עומדת לבד על הבמה, פוצחת במונולוג קורע לב. זהו רגע תיאטרלי מפעים, שבו השואו מפנה מקום לרגש.

האמצעים הנוספים שהופכים את קברט לאירוע תיאטרוני הם הכוריאוגרפיה הנועזת, התרגום הנפלא, הניהול המוזיקלי המוצלח והתפאורה המורכבת מקטעי וידיאו־ארט תקופתיים המוקרנים ברקע, וקטעי עיתונות מתחלפים המשמשים כקירות הפנסיון, ומזכירה לקהל לאורך כל ההצגה את ההקשר התקופתי והעתיד המהדהד ברקע. וכמו ששרים בהצגה, בואו לקברט.

שחקנים: אולה שור סלקטר, איתי טיראן, אקי אבני, מיקי קם, גדי יגיל, עירית קפלן, אורי רביץ, יובל זמיר ועוד.

כוריאוגרפיה: חביאר דה פרוטוס

תרגום: אלי ביז'אווי

ניהול מוזיקלי: יוסי בן נון

תלבושות: אורנה סמורגונסקי

תפאורה: רוני תורן