הנישה תנצח את המיתון

ביל סימונס, כתב הספורט הבכיר בארצות הברית, סיפק פעם טיפ חינם למעריץ ששאל אותו כיצד הוא יוכל לפרוץ בעצמו בעולם כתיבת הספורט. "תחפש נושא מעניין שאין עליו בלוג, ותכתוב עליו בלוג". "ואם אני מוצא משהו שאני לא מבין בו?", שאל המעריץ. "זה לא משנה. תלמד להבין בו. הנישה - זה מה שחשוב", ענה לו סימונס. והוא צודק לגמרי. כי אין מה לעשות, בעולם תחרותי צפוף כל כך, שיווק ומיתוג הם חזות הכל, וכל אחד חייב למצוא את הנישה שהוא יוכל לפרוץ דרכה. וכך אפילו ערים נאלצות לשווק את עצמן. נתניה, למשל, מנסה בכוח (ובהצלחה עממית לא מבוטלת) למתג עצמה כ"עיר הספורט". כפר סבא, ואין לי מידע פנימי על זה אלא רק תחושה, נכנסה לנישה של סלוני כלות. אבל כל אלה גרעינים לעומת מה שמקומות שונים בעולם עושים. למשל - להביא מירוץ פורמולה 1.

מלא עבודה לסופ"ש

אירוח אירוע שכזה הוא אחת הפרוצדורות הארוכות, הקשות והיקרות שעיר יכולה להערים על עצמה. מבחינת אירוע ספורטיבי, מדובר בהפקה שרק אירועי ענק כמו משחקים אולימפיים, מונדיאל או אליפויות יבשתיות בכדורגל נחשבים לגדולים ולתובעניים ממנה. אף שמדובר בסוף שבוע אחד.

זה מתחיל בהתאמת מסלול - בין אם שרטוט מסלול ברחובות העיר ובין אם מציאת מתקן בקרבת מקום או הקמת מתקן חדש. האופציה הראשונה מצריכה היערכות מצד כל הגורמים המתפעלים של העיר, ולמרות היותה הזולה ביותר, היא עולה לרוב בסביבות ה־20 מיליון דולר. השנייה כרוכה בתשלום שכירות בסכומי עתק. השלישית - שכוללת כמובן את האפשרות לרווח עתידי - עולה כמה מאות מיליוני דולרים.

אחר כך נשארת עוד עבודה רבה על תשתיות (תחבורה ציבורית, שדות תעופה, חדרי אירוח), ולבסוף שיווק וקידום עניינים מול אנשי הפורמולה 1 כדי לשכנע אותם שהעיר שלך היא היעד המתאים להתרחבות הבאה של הסבב. אמנם הלו"ז של הסבב כלל השנה 20 מירוצים - יותר מכל עונה אחרת אי פעם - אבל מספר המירוצים מוגבל ובכל מקרה לא יעלה על 22 בעתיד הקרוב, ולא מעט מקומות ברחבי העולם ששים להצטרף למשפחה הזו, שמשאירה ירושות יפות בכל מקום שהיא עוברת בו.

מושל ניו ג'רזי מכריז על המירוץ בעירו | צילום: איי אף פי

מה אוסטין מה?

החשודים המיידיים ברשימת הערים המבקשות הם מקומות שנהנים מצמיחה כלכלית בשנים האחרונות אבל צריכים שיפור תדמיתי - כזה שיהפוך אותן למוקד תיירותי אמיתי ומשמעותי או לחלק אמיתי במשפחת הערים הנחשבות בעולם. להלן הערים שהצטרפו לפורמולה 1 מאז 1999 (לפי סדר כרונולוגי): קואלה לומפור (מלזיה), בחריין, שנגחאי, איסטנבול, סינגפור, אבו דאבי, יאונגאם (דרום קוריאה) וניו דלהי. ב־2014 יצטרפו סוצ'י שברוסיה, ואולי גם מוסקבה. הכיוון ברור, וזה לא הכיוון שפט שופ בויז שרו עליו.

אלא שבאוטוסטרדה החד־כיוונית הזו דוהרת לה, בכיוון ההפוך, עיר אחת, אאוטסיידרית לגמרי ולחלוטין לא קשורה. בשנה הבאה הפורמולה 1 תחזור לארצות הברית, לראשונה מאז נטשה את המסלול באינדיאנפוליס לפני ארבע שנים, כדי להקים לתחייה את הגרנד פרי של ארה"ב - באוסטין, טקסס.

אוסטין כל כך חריגה ברשימת הערים שהוזכרו קודם, שקשה לדמיין מקום שונה יותר. לא מדובר בעיר נוצצת, מתעשרת חדשה או באחת שזקוקה ליחסי ציבור טובים. אוסטין נחשבת לאחת הערים האהובות והאיכותיות בארה"ב. עם כמעט 800 אלף תושבים היא מצליחה לקטוף פרסים ומחמאות בקצב באמת מסחרר. היא נבחרה לעיר "הכי פחות לחוצה" על ידי המגזין "פורבס", שגם דירג אותה במקום השלישי בארה"ב ברשימת הערים הכי מאושרות. היא זוכה באופן קבוע בתארים כגון "העיר הכי ירוקה באמריקה", וגם בדירוגים של בריאות התושבים, פעילות ספורטיבית וביטחון אישי היא תמיד בטופ.

מערכת החינוך באוסטין, שהיא בירת טקסס - המדינה הכי גדולה בארה"ב - מובילה, התחבורה הציבורית מצוינת, המסעדות מעולות, המלונות נהדרים, היא שופעת מוסדות אקדמיים והיופי הכללי של העיר והאזור כולו מושך מבקרים מכל רחבי ארה"ב. היא זכתה לשלל כותרות חיוביות הודות לסדרת הדרמה המעולה "אורות יום שישי" שצולמה בה בין 2006 ל-2010 (הקאסט של הסדרה לא הפסיק להלל את העיר בראיונות שונים), היא מארחת פסטיבלי סרטים ומוזיקה מהמובילים, האיכותיים והנחשבים בעולם, ובעשור האחרון המוטו שלה הוא פשוט: "שמור על אוסטין מוזרה". מוטו שהתחיל במטרה לעזור לקדם בתי עסק מקומיים קטנים ונשאר פשוט כי ככה התושבים שלה אוהבים לראות את עצמם. ובצדק.

תכירו בנו!

אז מה לעזאזל היא צריכה מירוץ פורמולה 1? ועוד כזה שהוקם עבורו מסלול מיוחד בפאתי העיר בעלות של יותר מ־250 מיליון דולר? ובכן, בדיוק מאותה סיבה שדחפה את כל הערים האחרות לסבב בשנים האחרונות: כדי לכפר על רגשי נחיתות.

אוסטין חולקת את טקסס עם דאלאס, יוסטון וסן אנטוניו, והן כולן ערים מפורסמות ממנה - וכולן מפורסמות ממנה בעיקר בשל סיבה אחת: ספורט. אוסטין מצטיינת בספורט ברמת המכללות, אבל אף קבוצה מקצוענית בארה"ב לא מגדירה את אוסטין כביתה. אפילו טקסס ריינג'רס מהבייסבול לקחה את השם שלה מהמדינה שאוסטין היא בירתה, ומשחקת בארלינגטון, היכן שממוקם גם האצטדיון המפואר ביותר בארה"ב - הקאובויז סטדיום החדש. של דאלאס קאובויז.

את הצורך של אוסטין בהכרה אפשר היה לזהות מההודעות לעיתונות שבישרו על הצטרפותה לפורמולה, בחוזה לעשר שנים - הן כולן היו מלאות ברשימות ההישגים של העיר (שחלקם הוזכרו קודם). ראש העיר והמארגנים דיברו בעיקר על העובדה שעכשיו כולם יידעו איזו עיר שווה זו אוסטין.

יוצאים מהמיתון

אבל החגיגה של אוסטין לא תימשך יותר מדי זמן. בעצם, עונה אחת בדיוק. כי כבר ב־2013 תבוא למסיבה שלה ילדה גדולה יותר - לאחרונה הודלפו ידיעות שניו ג'רזי תארח מסלול רחובות החל מ־2013, כשהמצלמות שיעקבו אחרי המכוניות יקלטו את נהר ההדסון ובסקיי ליין המפורסם של מנהטן. וכך, לראשונה מאז 1984, סבב הפורמולה 1 יכלול שני מירוצים בארה"ב.

מנהלי הפורמולה 1, שברחו מארה"ב רגע לפני המשבר הכלכלי, יחזרו לשם בדיוק בזמן כדי לקצור עוד רווחים. בין אם זה על חשבון רגשי הנחיתות של עיר אחת ובין אם על חשבון הצורך של אחרת להראות שהיא עדיין רלבנטית - זה ממש לא משנה. גם זה שהן לא ממש מבינות בנושא (מירוצי מכוניות) לא משנה. הערים הללו זיהו נישה, והן יעשו הכל כדי להתמקם בה. מיתוג, כבר אמרנו, הוא מעל הכל.