מי משלם 4,000 שקל יותר מדי על פנסיה בכל שנה?

עוד רשימה של חברות גדולות במשק המספקות לעובדיהן תנאים מיטיבים בהסדרי הפנסיה עולה מבדיקת המשך שערך "כלכליסט". החברות הללו מהוות דוגמה נוספת למעסיק שמצליח "לכופף" את חברות הביטוח הגדולות ולגרום להן לחתוך בדמי הניהול שמשלמים העובדים, מה שלא מצליחים לעשות העובדים בעסקים הקטנים, שלהם יש כוח מיקוח קטן הרבה יותר. אך גם בקרב החברות הגדולות יש הבדלים בטיב ההסדר הפנסיוני, וכך משרד רואי חשבון גדול עוקף את ההסדר של ענקית התרופות טבע או של חברת התעופה אל על.

עובדי טבע, המונה בישראל כ־7,000 עובדים, משלמים לקרן מקפת של מגדל דמי ניהול של 2% מההפקדות החודשיות השוטפות ו־0.25% מהצבירה של חסכון הפנסיה. באל על, המונה פחות עובדים מטבע (כ־5,700 עובדים), נהנים מדמי ניהול אטרקטיביים יותר של 1.81% על ההפקדות השוטפות ועוד 0.19% על הצבירה הכוללת. כמה כסף שווים ההבדלים הקטנים בשיעור דמי הניהול? למשל עובד המשתכר כ־10,000 שקל ברוטו בחודש, ושצבר עד היום במשך השנים סכום של מיליון שקל, ישלם 2,334 שקל דמי ניהול פנסיה בשנה אם הוא עובד באל על, ועמיתו בטבע ישלם 2,980 שקל דמי ניהול בשנה - כ־650 שקל יותר.

מתנאים טובים אף יותר נהנים רואי החשבון בחברת סומך חייקין, המונה כאלף עובדים בישראל, כ־15% מכוח האדם של טבע. הנהלת המשרד השיגה לעובדיה דרך קרן הפנסיה הראל גלעד דמי ניהול נמוכים של 4.81% מההפקדות השוטפות ו־0.09% מהצבירה. כך עובד המשרד שחסך כבר מיליון שקל ומרוויח כ־10,000 שקל בחודש ברוטו, ישלם בסוף השנה 2,054 שקל דמי ניהול - כ־900 שקל יותר מעובד מקביל בטבע.

55% מסבסדים 45%

ההבדלים בין החברות הגדולות מלמדים על נכונות המעסיק להילחם עבור תנאי הפנסיה של עובדיו, אך ההבדלים בין ממוצע דמי ניהול הנהוג בחברות הגדולות לעומת החברות הקטנות מלמדים על תופעה של פערים מובנים בשוק הפנסיה. באופן שיטתי עובדים בעסקים קטנים משלמים הרבה יותר דמי ניהול לפנסיה מאשר עמיתיהם בחברות גדולות. בתחילת השבוע חשף "כלכליסט" את פערי הענק בין דמי הניהול, פערים שנופלים על כתפיהם של עובדים בעסקים קטנים, המונים בין עובד אחד ל־50 עובדים. אותם עובדים בעסקים קטנים מהווים 55% מכלל העובדים בתעשייה הישראלית - וממצאי הבדיקה הנוספת מזכירים שוב כי הם מסבסדים את הפנסיה ל־45% העובדים הנותרים.

בין הגופים שנחשפו בתחילת השבוע היו חברות כמו אינטל, שלושת הבנקים הגדולים, בזק ושטראוס. בחברות הענק הללו שילמו העובדים דמי ניהול הנמוכים בכ־50% ולעתים יותר מדמי הניהול שמשלמים העובדים בעסקים הקטנים. עוד נמצא כי עובדי העסקים הקטנים משלמים דמי ניהול המתקרבים לתקרה המותרת בחוק - 6% מההפקדות החודשיות ו־0.5% מהכספים הצבורים. כך, למשל, נחשף כי בחברת בזק העובדים זוכים לתנאי פנסיה מדהימים במקפת, עם דמי ניהול של 4% על ההפקדות השוטפות וללא דמי ניהול על הכספים הצבורים.

הייטקיסטים משלמים יותר

אז איפה עומדים עובדי העסקים הקטנים מול רואי החשבון של סומך חייקין והטייסים של אל על? עובד שמשתכר 10,000 שקל בעסק קטן משלם על פי רוב את תקרת דמי הניהול המותרת בחוק, ועל צבירה של מיליון שקל בקרן הוא ישלם דמי ניהול של 6,440 שקל בשנה, פי שלושה מעובד מקביל בסומך. הפער בשקלים מסתכם בכ־4,000 בשנה לטובת עובד המשרד הגדול.

עוד עולה מהבדיקה כי עובדי חברת ההייטק נייס, המונה בישראל כ־1,200 עובדים, בדומה לסומך חייקין, משלמים דמי ניהול גבוהים יחסית של 4.5% מההפקדות ו־0.25% מהצבירה בקרן הפנסיה של הפניקס. הדוגמה הזו מוכיחה שלהנהלה של חלק מהגופים שבדקנו, ולמערך משאבי האנוש שלהם, יש מקום לבדוק מחדש את התנאים שהשיגו עבור עובדיהם בהשוואה לדמי הניהול שמשלמים עובדים בארגונים גדולים אחרים. ייתכן שיש מקום לצאת במכרז פנסיוני חדש שיביא להוזלה נוספת של דמי הניהול עבור העובדים.

"זו תחרות לתועלת הציבור"

אבל לצד היוזמות המקומיות של ההנהלה, תפקיד צמצום הפערים בין עובדים בבתי עסק שונים מוטל על כתפיו של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג.

מהאוצר נמסר בתגובה לפערים שעלו מהבדיקה כי "דמי ניהול שונים לחוסכים שונים, במיוחד לקבוצות גדולות שעלות ניהולן נמוכה, מקובלים בעולם ומשקפים תחרות בין יצרנים לתועלת ציבור החוסכים. עם זאת, אגף שוק ההון בוחן את הנושא לאור תגובות שהתקבלו מהשוק".