חוקר אחד בשבוע: "אפשר ללמוד מהחיידק איך לנהל שוק גלובלי"

מי אתה: פרופ' אשל בן יעקב (59), פיזיקאי, חוקר היווצרות מבנים ביולוגיים ואיש סגל באוניברסיטת תל־אביב. הוא משמש גם כעמית מחקר באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. את עבודת הדוקטורט שלו השלים באוניברסיטת תל־אביב.

ילדות ביולוגית: "גדלתי במושבה אבן יהודה. הייתי חשוף לטבע ותמיד סקרנו אותי מערכות ביולוגיות. אספתי אז נחשים, עקרבים וציפורים פצועות. גידלתי פטריות, נמלים ושמרים, וערכתי תצפיות באופן עצמאי. בסוף התגלגלתי לפיזיקה ולמתמטיקה כי זה היה לי קל יותר, והבטחתי לעצמי שבבוא היום אעבור לביולוגיה".

מתקרב לחיידק: "המחקר שלי מתמקד בתחום הפיזיקה של מערכות חיות, בהסתכלות על מערכות חיות מנקודת מבט של פיזיקאי. בעבר עבדתי על התארגנות במערכות לא חיות, כמו פתיתי שלג, ועל היווצרות מבנים בטבע. רציתי ליישם את זה במערכות ביולוגיות והחלטתי להתחיל בחיידקים כי הם האורגניזמים הבסיסיים ביותר. הם היצורים הראשונים שהופיעו, הם שינו את האקלים ואפשרו חיים ליצורים אחרים בכדור הארץ".

 

משתפים פעולה: "כיוון שהחיידק קטן הוא יכול לקלוט רק מעט מידע מהסביבה. לכן האסטרטגיה של החיידקים היא של שיתוף פעולה. החיידקים במערכת העיכול', למשל, משתפים פעולה. לכל אחד יש תפקיד אחר והם מעבירים אחד לשני חומרים. הם שולחים הודעות כימיות מורכבות זה לזה. יכול להיות שחלק ממושבת החיידקים עמיד לאנטיביוטיקה, ואם המושבה נחשפת לאנטיביוטיקה היא תסיע את החיידקים העמידים למקום שבו צריך אותם. מרכז המושבה מהווה מרכז פיקוד, שם אוספים מידע ומעבירים הוראות".

הסוף לאלימות: "הגדרנו איי.קיו חברתי של חיידקים: הגנים שמשמשים לתקשורת, להתמודדות עם מזיקים, ליכולת התארגנות ולעיבוד מידע. המחקר נותן לנו כלים להתמודד עם חיידקים אלימים, ולהבין איך לפתח שיטות נכונות להתמודד איתם. עד היום לא הצליחו להתמודד עמם כיוון שזלזלו ביכולות שלהם ולא הבינו כמה הם מתוחכמים. בעתיד אולי נוכל לעשות אדפטציה לתאים סרטניים, ואיך הם מפתחים עמידות לחומרים".