שנה של התחלות והחלטות

בפתחה של שנת 2012, נראה כי הנושאים על סדר יומה של תעשיית ה-IT עומדים בעינם ואף מקבלים משנה תוקף, לנוכח מגמת ה"ביג דאטה" המתחזקת. השנתיים האחרונות הוקדשו אצל מנהלי מערכות המידע לשאלה מה יכול הענן לתרום. כיום הם מנסים להבין כיצד ניתן באקלים כלכלי מעורפל, לשכנע את הארגון ובעיקר את סמנכ"ל הכספים להשקיע בענן. זו רק דוגמא אחת לנושא שמטריד מנהלי IT, מנהלי תשתיות ומנהלי מערכות מידע בארגונים כשמדובר בקבלת החלטות בתחום ה-IT.

אי-ודאות כלכלית יוצרת שתי בעיות עיקריות עבור כל מי שמעונין ליישם משהו חדש בארגון. ראשית, היא גורמת לעסקים להתמקד הרבה יותר בטווח הקצר. אפילו אם אפשר להוכיח סיכויים גבוהים להחזר בטווח הרחוק – אם המימון נדרש בטווח הקצר הרי שהארגון יהסס לאשרו. בנוסף, רתיעה מסיכונים היא הרבה יותר מוחשית, לכן, כל דבר חדש או שונה נתקל בהסתייגות וחשש. אחת הדרכים לפרוץ את המחסומים הללו היא שיטת "הפרד ומשול". מרבית העסקים אינם ישות אחידה אלא שורה של אחוזות עצמאיות שהאדונים שלהן מתמקדים כל אחד בתחומו.

כשמנכ"ל מתייעץ בצוות שלו אם עליו לממן השקעה נכבדה ב-IT, המנמ"ר ירצה שמנהל מחלקת משאבי אנוש יגיד כן – כי זה יצמצם בשיעור של 20% את העלות הממוצעת של גיוס עובדים חדשים ויעזור לגייס מהר יותר. הוא גם ירצה שמנהל המכירות יאמר כן – כי זה יקנה לצוות שלו גישה ליותר מידע על לקוחות כשהם נמצאים בדרכים. בלבו של העניין מדובר בהתייחסות לכל מחלקה כאל לקוח נפרד. חשוב להבין מה הצרכים של כל מחלקה ומה סביר שידחה על הסף. לאחר מכן צריך להוכיח בצורה ברורה כיצד המודל החדש יספק להם את הצרכים בצורה טובה ומהירה.

כמובן שמדובר גם בחינוך. אם נחזור לדוגמת הענן, יש שפע של מקבלי החלטות שסבורים כי הענן הציבורי שמציעות חברות כמו גוגל ואמזון, יספק את המענה הבלתי מעורער לבעיות שלהם. אמנם, אין ספק שהוא יהווה פתרון לחלק מהבעיות, אך אם תשאלו את מנהל משאבי האנוש אם הוא באמת רוצה להכניס נתונים רגישים על עובדים לענן הציבורי, התשובה תהיה "לא".

דו"ח שפורסם על-ידי גרטנר, צופה כי עד 2016, 60% מההחלטות בתחום ה-IT יתקבלו ברמת התהליכים העסקיים בארגון. ההבנה מה הקולגות רוצים והיכולת לעזור להם להשיג את מבוקשם, תהפוך לקריטית עבור אנשי ה-IT. אם הלחץ קשור לעלויות (וזה המצב בדרך כלל) צריך להסביר שיוזמות נפרדות ובלתי קשורות זו לזו בתחום הענן הציבורי, לא יהיו בהכרח זולות או יעילות יותר מאסטרטגיה ארגונית עקבית ומלוכדת. הענן הציבורי יכול אמנם לספק חיסכון בעלויות, אך האם היישומים ורמות השירות המוצעות, עולות בקנה אחד עם ציפיות העסק? האם ספקית הענן מנפקת את האבטחה, המדדים והשקיפות הנדרשים לצורך ניהול סיכונים יעיל? אולי, אך אני מסתכן בקביעה שלא עבור כולם.

נקודת הפתיחה שממנה יכולים מנהלי מערכות המידע להתחיל לבנות תכנית בת-קיימא, צריכה להיות ברורה. יש להסביר בקפידה את הטיעונים לטובת המעבר לענן, לצייר חזון שמציג את התוצאה הסופית, ולרכוש מסה קריטית של תומכים בתוך הארגון, בעיקר בקרב הבולטים שבבעלי העניין. חשוב מאוד לבחון לעומק את המודלים לאספקת הענן, כיוון שאחת הסוגיות הקריטיות היא לבחור את התמהיל המתאים לארגון ולתשתית ה-IT. אם רכיביו יגדירו מה בדיוק נחוץ להם, ניתן יהיה לבחור את התמהיל הנכון.