אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האיש שחושב עשר שנים קדימה: כך מתכננת אינטל את העתיד שלה

האיש שחושב עשר שנים קדימה: כך מתכננת אינטל את העתיד שלה

בריאן ג'ונסון, העתידן הראשי של ענקית הטכנולוגיה, עובד כבר היום על מוצרים שייצאו לשוק רק בעוד עשור. בראיון עם "כלכליסט" הוא צופה עולם שבו נמצא מחשבים בכל מקום - בקירות, במכוניות ואפילו בבגדים

16.11.2011, 14:30 | הראל עילם

אינטל, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, נאלצת להתמודד עם בעיה מיוחדת: היא צריכה לחזות את העתיד. אמנם כל חברה רצינית עוסקת גם בחשיבה קדימה, אך אינטל, בשל המוצר המיוחד שלה, צריכה לתכנן כבר היום את המעבדים שייצאו לשוק בעוד עשור. מעבד שתהליך החשיבה עליו יחל היום יעבור תהליך ארוך של תכנון, התאמה במפעלים ופיתוח שיטת ייצור מתאימה, כך שייצא לשוק רק בשנת 2021.

תקופה זו היא נצח במונחים של עולם הטכנולוגיה, וכאן נכנס לתמונה בריאן דיוויד ג'ונסון, העתידן הראשי של אינטל. ג'ונסון, היושב בקליפורניה, ממונה על צוות שכל תפקידו הוא לחזות את העתיד לבוא. הצוות שלו מונה 25 חוקרים, עתידנים וסטטיסטיקאים, וצוותים אחרים בתוכנית כוללים אנשים שתפקידם לחשוב אחרת, כולל מעצבים, אמנים, פיזיקאים, מהנדסים, אנתרופולוגים וסוציולוגים.

בראיון ל"כלכליסט" מבהיר ג'ונסון שהתפקיד הוא למעשה לבצע תצפית, או Future Casting. "תחזית היא מלאכתו של הטיפש. הרעיון שלנו הוא ליצור חזון, כזה שניתן גם למימוש. תפקידן של המחלקות השונות הוא לוודא שהחזון הזה בר־מימוש ופרקטי, ולכן אנו גם יוצאים מהמעבדה ונפגשים עם כל מנהלי אינטל, כדי לתאם את החזון שלנו ולהעבירו".

אינטל. "התפקיד הוא ליצור חזון שניתן למימוש", צילום: בלומברג אינטל. "התפקיד הוא ליצור חזון שניתן למימוש" | צילום: בלומברג אינטל. "התפקיד הוא ליצור חזון שניתן למימוש", צילום: בלומברג

"הצרכן רוצה בחירה"

 

הפרויקט הראשון של ג'ונסון עבור אינטל פורסם בספר "Screen Future", שעסק בעתיד המדיה ב־2015. "זה לא רק עתיד הטלוויזיה, אלא של כל תעשיית הבידור, שמהווה את אחד המקורות העיקריים של צריכת תוכן לאנשים. כשבאתי למנהלי אינטל בתחילת האלף ואמרתי להם שבעתיד הכל יהיה מונחה בידור, הם חשבו שהשתגעתי. אבל הנה, צריכת מדיה היא הפעילות העיקרית היום במכשירים. כיום, הצרכן רוצה בחירה. אני לא עושה הרבה תחזיות, אבל הנה אחת: הצרכנים רוצים הרבה אפשרויות, הרבה מסכים ובגדלים שונים".

בעקבות הספר פיתחה אינטל את המעבדים שנכנסו לבסוף לגוגל TV - מיזם של ענקית הטכנולוגיה שאמור להביא את האינטרנט לתוך הטלוויזיה. ג'ונסון עצמו אופטימי כלפי העתיד, למרות חוסר הצלחתו של גוגל TV לחדור לשוק.

Will.i.am, הזמר והמפיק שעומד בראש המחלקה היצירתי באינטל. "יש לו נקודת מבט מרתקת על טכנולוגיה", צילום: בלומברג Will.i.am, הזמר והמפיק שעומד בראש המחלקה היצירתי באינטל. "יש לו נקודת מבט מרתקת על טכנולוגיה" | צילום: בלומברג Will.i.am, הזמר והמפיק שעומד בראש המחלקה היצירתי באינטל. "יש לו נקודת מבט מרתקת על טכנולוגיה", צילום: בלומברג

נראה שאינטל משקיעה רבות בחשיבה מחוץ לקופסה. בראש המחלקה היצירתית של אינטל עומד היום הזמר והמפיק Will.i.am מההרכב בלאק אייד פיז, וג'ונסון שמח לדבר על שיתוף הפעולה ביניהם: "יש לו נקודת מבט מרתקת על טכנולוגיה. מבחינתי הוא מומחה ואני מרבה לדבר איתו על העתיד שהוא היה רוצה לראות. הוא אומר למשל שאנחנו מבזבזים הרבה כסף על יצירת מכונות חכמות ומהירות, אבל אנחנו לא משקיעים כך באנשים".

סופרים בשירות המדע

 

ג'ונסון הוא סופר וקורא מדע בדיוני אדוק, והשיחה איתו מלאה בציטוטים ואזכורים לספרים ולסופרים ידועים יותר ופחות. הוא מגדיר את עצמו כפרגמטיסט, ומתייחס אל מדע בדיוני כאל דרך להבין את העתיד. בין הפרויקטים שיזם נמצא גם אחד שבו שולבו סופרי מדע בדיוני מוכרים. אלו הוזמנו למעבדות החברה, ועל בסיס הפיתוחים שראו שם כתבו סיפורים קצרים שאוגדו לספר. באחד הסיפורים באוסף, למשל, זוג מנסה להביא אם יולדת לבית החולים, אך נאלץ להיאבק במערכת ניווט תחבורה לא ידידותית.

בספר המדע הבדיוני הראשון שפרסם, "Fake Plastic Love", ג'ונסון מתייחס לבעיה מוכרת במדע - Uncanny Valley, הפער שנוצר כאשר ככל שטכנולוגיה הופכת להיות קרובה יותר למציאות, היא נראית מזויפת יותר. "בספר שאלתי מה היה קורה אם לא היינו מנסים ליצור רובוט שנראה כמו אדם, אלא רובוט שנראה כמו סלבריטאי. הרי סלבריטאים לא נתפסים אצלנו כאמיתיים".

כעת, ג'ונסון והצוות שלו עובדים על הפרויקט הבא שלהם: עתיד המחשוב ב־2021. "ההנחיות הכלליות הגיעו מאינטל, שביקשה מאיתנו לבחון כל מכשיר שיש לו כוח עיבוד. זה משהו שאנחנו עובדים עליו כבר 18 חודשים. רק עכשיו אני יכול לדבר על חלק מהמסקנות. אני מקווה שבעוד 18 חודשים כבר נוכל לפרסם אותן בספר נוסף".

ומה לגבי כוח העיבוד שנמצא איתנו בכל יום, המוח האנושי?

"בעתיד הפרויקט יוכל לכלול אנשים, אבל עדיין לא הגענו לשם. אנחנו צריכים להגיע קודם למסקנות לגבי מוצרי צרכנות שימושיים. לתפיסתנו, ב־2021 עוד לא יהיו הרבה שבבים ביולוגיים ועוד לא תהיה טכנולוגיה שנכנסת לתוך הגוף שלנו. אני מאוד פרגמטי בתפיסה שלי. אני תמיד שואל למה - למה שנשלב כוח חישוב בתוך הגוף שלנו? מתי נרגיש בנוח להכניס צ'יפים למוח שלנו? בעוד עשר שנים, עדיין לא נהיה שם".

ג'ונסון טוען כי "מה שכן יקרה בתוך כמה שנים הוא שכוח העיבוד ייכנס לכל מקום, ובעתיד הוא יהיה בקירות, במכונית ואפילו בבגדים. במחקר שלי אני מתרכז בשלושה תחומים: אני קורא להם 'החיים הסודיים של המידע', 'הרוח במחשב' ו'עתיד הפחד'. אלו הבעיות והשאלות הגדולות ביותר שאנחנו צריכים להתמודד איתן היום.

"אנחנו חווים הצפת מידע", מסביר ג'ונסון. "מה יקרה בעולם של חיבור קבוע ומהיר לרשת, של יותר מידע ממה שנוכל לקרוא אי פעם, של כוח חישוב בלי מגבלה? איך בכלל חושבים על דבר כזה, שמידע הופך למשהו חי? הרי בסופו של דבר, אנחנו יוצרים את כל המידע הזה והוא נועד לשרת אותנו ולשפר את חיינו".

עתיד הפחד

 

בהתאם להגדרתו כעתידן, ג'ונסון מציג בעיקר סימני שאלה ופחות תשובות מוחלטות. "כיצד אפשר להתייחס לכוח העיבוד שהולך וסובב אותנו, ונכנס לכל פינה? איך מתממשקים עם כוח העיבוד הזה? הרי עדיין נצטרך להתמודד עם טלפונים ועם מסכים גדולים. אולי יהיה טלפון זעיר וכמעט בלתי נראה שנוכל להכניס לאוזן, אבל עדיין נצטרך לתקשר איתו איכשהו, לגעת בו, להתממשק אליו. לדעתי, יהיה כוח עיבוד ללא ממשק ישיר, והשאלה היא באיזו צורה בדיוק נתקשר איתו".

הבעיה הכי מעניינת, לפי ג'ונסון, היא מה שהוא מגדיר "עתיד הפחד". לדעתו, יהיה קשה מאוד להרגיש בטוחים, כפרטים וכחברה, עם כמויות גדולות כל כך של ידע. "עתיד כזה יוצר שדים", הוא אומר, "פחד מהלא ידוע, שמפריע לנו לחשוב. אני רוצה שתהיה לנו אבטחה ושנוודא ממה צריך באמת לפחד. כתרבות עלינו לברר מהו פחד לא רציונלי ומה כן. לא באמת בחנו את העולם הזה, וזה דיון שאני רוצה לעשות עם הציבור.

"בארה"ב, למשל, רוב האנשים מסיעים את הילדים לבתי הספר כי הם מפחדים משודדים, מרוצחים ומפדופילים. אבל להסיע את הילד שלך באוטו הרבה יותר מסוכן מאשר לאפשר לו לנסוע באוטובוס או ללכת ברגל. זהו מקרה מובהק של פחד שמוביל להחלטות לא רציונליות".

אז איך ייראה העולם ב־2021? לדברי ג'ונסון, העתיד הרבה יותר משעמם מאיך שאנחנו מדמיינים אותו. "אנחנו עדיין לא בעידן המכוניות המעופפות. לדעתי, העבודה שלי היא לעצב עתיד שמהר מאוד יהפוך ל'יומיומי'. הטלפון שאני משתמש בו הוא בעל כוח עיבוד גדול מזה שהיה למחשב השולחני שלי כשהייתי ילד, אבל אני מקבל את זה כמובן מאליו. בעוד עשר שנים עדיין יהיו מחשבים, טלפונים וטלוויזיות, פשוט כי אנשים אוהבים אותם. מה שישתנה זה שנראה כוח חישוב בכל מקום, כזה שיזוז איתנו לאיפה שהוא צריך להיות - מהבית למכונית ולמחשב בעבודה".

"אני לא יודע איך ייראו המכשירים ב־2021. מה שאני יודע בבטחה זה שיהיה להם יותר כוח עיבוד ויותר חיבוריות. הם יהיו על הגוף שלנו, יתלוו אלינו, ואולי אפילו יסיעו את עצמם - ממש כמו רובוטים. כשאני חושב על העתיד, אני חושב על חוויית המשתמש. אם נוכל לבנות מודל של החוויה הזו, נוכל לבנות את החומרה. הרעיון חשוב יותר מהחומרה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
קראו מה אני צופה בעתיד !!! לגבי גוגל, לגבי האנושות
אני צופה שבעתיד גוגל תפתח רשת הלוגרמית שתחבר את כל האתרים ותתמיר אותם אוטומטית למידע הלוגרמי. כל מי שיש לו אתר עם תוכן, ודאטא בייס, יוכל להציג את המידע בצורה הלוגרמית אוטומטית דרך מנוע חיפוש חדש גוגל הלוגרמי, שנית אני צופה שהמאגר הביומטרי יחבר את כל תביעות האצבעות של האנשים, כל הקווים על האצבעות יתחברו בסופו של דבר לקוד אנושי. כמו חלקים של פאזל שמשלימים תמונה גדולה שלישית, אני צופה שהמדע הלא מודע יתגלה. יהיו כלי מדידה אנרגטיים, נוכל למדוד, תחושות, נוכל למדוד רגשות ונוכל למדוד מחשבות. EINAT ZOLLER שוויץ.
עינת  |  19.11.11
12.
מחשב עם שליטה על מזג האויר יש?
הנושא הכי דחוף דווקא לא מוזכר - מתי תהיה למחשבים יכולת שליטה על מזג האויר?זה דורש תחנת מעקב על צילינדר באויר וגם קשר למנועי חימום וקירור,מדחסים ומכשירי שליטה על לחץ האויר.אם נעשה זאת כתרגיל למומחי מחשבים,אולי נשיג את מניעת הטייפונים והשטפונות בכוכב ארץ יותר מהר מהפיזיקאים והכימאים,שמזמן היו צריכים לעשות זאת, אבל הירח ומארס יותר מעניינים אותם מכוכב ארץ,והנשים הרועדות מקור בו בחורף...
אנה , יפו  |  16.11.11
לכל התגובות