הישראלית שגורמת למכונות לדבר ביניהן

העידן האפוקליפטי שמוצג בסרטו העתידני של ארנולד שוורצנגר "שליחות קטלנית 2", שבו מתנהלת מלחמת מכונות הפועלות ומתקשרות באופן עצמאי, עדיין לא כאן, אולם טכנולוגיית ה־M2M (Machine to Machine) לוקחת אותנו צעד נוסף לכיוון צורת חיים יותר אוטומטית ומרושתת מבעבר.

תחום ה־M2M (או בעברית - מכונה למכונה) הוא אחד התחומים הטכנולוגיים הפחות מוכרים, אבל נושא עמו פוטנציאל צמיחה גבוה מאוד בצד מכשולים רגולטוריים המעיקים על צמיחת הענף.

מה זה M2M?

טכנולוגיית ה־M2M מפתחת את היכולת לחבר מכשיר קצה (לדוגמה, טלפון סלולרי, או בעתיד מונה החשמל או המים) למרכז מידע ולאפשר העברת נתונים בין הצדדים.

הרעיון שעומד בבסיס התחום הוא העברת נתונים בזמן אמת בין מכשיר הקצה לבין שרת שמאפשר לשמור את המידע, לנתח אותו ולשלוח את המידע שהתקבל הלאה. בעזרת המידע שהתקבל ניתן לשלוח בחזרה הוראות או לשלוט ביחידת הקצה או כל יחידה אחרת ברשת. התחום מקיף את תחומי החומרה, התוכנה והתהליך שמאפשר ניהול המכשירים בצורת תקשורת חוטית לאלחוטית.

התפתחות עולם האינטרנט והעברת המידע תאפשר לתחום ה־M2M לפרוץ ולצמוח בשנים הקרובות. האפליקציות למכשירי הקצה עם יכולות תקשורת הן רבות. לדוגמה: מוני חשמל, גז ומים יוחלפו בשנים הקרובות במונים חכמים וישדרו נתונים כמו הצריכה בזמן אמת לספקים כדי שיוכלו לעקוב בזמן אמת ולחייב את המשתמש בצריכה מדויקת. במקרה של דליפה הוא יוכל היישום את הבעיה בקלות ובמהירות ולדווח עליה.

יישום נוסף מיועד ליצרניות הרכב שמוכרות בכלי הרכב החדשים מערכת אינטגרלית שמספקת ניווט, מידע ובידור עם התקן תקשורת שמאפשר להעביר את כל עולם האינטרנט אל הנהג.

באמצעות הטכנולוגיה יהיה ניתן לחבר את מערכות האזעקה הביתיות למוקד דרך התקן התקשורת, ובמקרה שמתועררת בעיה לצפות דרך המצלמות האם מדובר בפורץ או אזעקת שווא ואם מדובר בפורץ לשלוח סייר לבית. קיימים עוד יישומים רבים שבעתיד יהיו מחוברים למרכזי מידע חיצוניים בעזרת אותו התקן תקשורת. התחומים שעליהם ישפיע הענף הם מגוונים: בריאות, תעשייה, אנרגיה, ביטחון, רכב, קמעונאות ומערכות מידע.

תחום מרכזי שצפוי להשתנות במהלך השנים הקרובות עם התקדמות השימוש ב־M2M, הוא השימוש ברשתות התקשורת. כיום פועלים 90% משוק ה־M2M ברשתות ותיקות כגון ה־GSM או ה־CDMA, אף שהן זולות בעשרות אחוזים לעומת רשת מתקדמת כגון רשת ה־3G. זאת משום שהיישומים כיום לא דורשים העברת מידע רב ותדירות העברת המידע אינה רציפה. אולם בעתיד, יישומים מתקדמים יותר ידרשו רוחב פס רחב יותר וספק הסלולר ירצה לפנות תדרים ברשתות הוותיקות ולעבור להתקני תקשורת על רשת מתקדמת יותר כמו רשת ה־3G, שבה התקן התקשורת יקר בעשרות אחוזים לעומת הרשתות הוותיקות.

מהו גודל השוק?

לא מזמן העריך מנכ"ל ענקית ציוד התקשורת אריקסון, כי בשנת 2020 יהיו מחוברים כ־50 מיליארד מכשירים לאינטרנט, גידול משמעותי לעומת המצב כיום שבו רוב המכשירים שמחוברים לאינטרנט הם הטלפונים הסלולריים. חברת המחקר ביצ'ם (Beecham) זהירה יותר בהערכותיה ומדברת על שוק של 100 מיליון מכשירי קצה עם יכולות תקשורת סלולרית שימכרו בשנת 2015 לעומת קרוב ל־30 מיליון מכשירים שנמכרו בשנת 2010.

ההפרש בין ביצ'ם לאריקסון נובע מהגדרת השוק. ביצ'ם מתייחסת רק לשוק ה"תעשייתי" יותר, שבו נקנה לרוב התקן תקשורת שלם ומשולב במוצר הסופי, אך היא בניגוד לאריקסון לא מתייחסת לשוק ה"גאדג'טים" הצרכני שפורח בשנים האחרונות כתוצאה מכניסת האייפד והקינדל, ובו יצרניות המכשירים שמות את רכיבי התקשורת ישירות על המעגל המודפס.

ניתן להסביר את הפער בהערכות גם דרך הבנת שרשרת ההפצה. כאשר חברה שהיתה רוכשת התקן תקשורת, החלה למכור בכמויות גדולות (מעל לכמה מיליוני יחידות), יותר משתלם עבורה לרכוש ישירות רכיבי תקשורת כגון שבב מודם או כרטיס סים ולשלב אותם ישירות במכשיר, וכך הן עוקפות למעשה את יצרניות התקשורת ואינו נמדד בהערכותיה של ביצ'ם.

מה תהיה נקודת המפנה בשוק?

שני אלמנטים המעכבים פריצת דרך של טכנולוגיית ה־M2M הם זמן פיתוח מוצר ארוך (בין שנתיים לשלוש) ודרישות רגולטריות גבוהות מצד הגופים המפקחים (ממשלות). המפנה עשוי להתרחש כאשר יתפוגגו החששות ברמה המאקרו־כלכלית והחברות ירגישו בטוחות יותר להשקיע משאבים במוצרים שהם "מחוברים" לרשת ולמכשירים אחרים ולא במוצרים "טיפשים" - כאלה שאינם מחוברים. חשוב לציין שבעקבות המשבר של 2008 שוק ה־M2M כמעט וקרס וזאת עקב ירידת מחירים חזקה של התקני התקשורת ועצירת פרויקטים, אך בשנת 2010 חזר השוק לצמוח בכל הפרמטרים.

גם היום המשבר הכלכלי באירופה שוב פוגע בשוק ה־M2M זמנית עם עצירות של הזמנות במחצית השנייה של השנה. לדוגמה, באיטליה בעקבות המשבר הכלכלי שעובר על המדינה, שר האוצר עצר זמנית חוק שמחייב כל כלי רכב להתקין התקן המשדר אותות מצוקה בזמן תאונה. אנחנו בטוחים שלא יהיה מנוס מלחזור ולהטמיע התקני תקשורת בכל אותם מכשירים והשוק יחזור לצמוח חזק בשנים הקרובות.

מי השחקניות המרכזיות בשוק?

כיום פועלות בשוק שלוש שחקניות מרכזיות ששולטות ביותר מ־75% מהשוק. החברה האיטלקית גמאלטו (Gemalto) שולטת בנתח השוק הגדול ביותר - 28.6%. החברה השנייה היא סיירה וויירלס הקנדית שמחזיקה ב־25.7%. השלישית היא טלית (Telit) הישראלית שמחזיקה ב־22.2% מהשוק.

אתגר מרכזי של החברות הוא לייצר צמיחה במכירת מספר יחידות, שתהיה גבוהה יותר משיעור ירידת המחיר הממוצע ליחידה. לפי המחקר שערכה ביצ'ם, מספר היחידות שיימכרו בשוק יצמח ביותר מ־27% מדי שנה עד לשנת 2015, לעומת צפי לירידת המחיר הממוצע ליחידה של כ־12% לשנה באותה תקופה. ההשפעה נטו, על פי ביצ'ם, צפויה להיות צמיחה של כ־12.5% לשנה במהלך ארבע השנים הקרובות.

בין שלוש המניות טלית היא המעניינת ביותר, שכן היא נותנת חשיפה טהורה רק לשוק ה־M2M בניגוד לאחרות שהתחום הוא לא החלק העיקרי בפעילותן. בנוסף, טלית מצליחה לקחת נתח שוק ממתחרותיה כיוון שבשנים האחרונות היא מצליחה לצמוח בשיעור צמיחה גבוה יותר מקצב צמיחת השוק.

טלית הצליחה בשנים האחרונות לנגוס בנתח השוק של החברות המתחרות, כאשר נתח השוק של החברה שעמד על 7.2% ב־2007 גדל ליותר מ־22% ב־2010. הצמיחה מתבטאת בגידול בהכנסות מ־71.5 מליון דולר ב־2007 ל־131.7 מיליון דולר ב־2010, וה־EBITDA עלה מ־2 מיליון דולר ל־12.4 מיליון דולר באותה התקופה.

השורה התחתונה

למרות המשברים הכלכלים העולמיים וזמן הפיתוח הארוך שמעכבים את פריצת הדרך בתחום ה־M2M, ההערכות מדברות על צמיחה שנתית ממוצעת של 12% עד 2015. טלית מחזיקה ב־22% וכדאי לעקוב אחר המשך פעילותה בתחום

רמי רוזן, אנליסט טכנולוגיה וראש מחלקת מחקר Sell Side בהראל פיננסים. יוני אבישר הוא מנהל קרנות טכנולוגיה בהראל פיא