משבר הרופאים: האם בג"ץ יחייב מו"מ או יאשר את מכתבי ההתפטרות?

מערכת הבריאות כולה ממתינה הבוקר לראות מה יפסוק בג"ץ בעתירתם של 730 המתמחים, לאחר שלפני חודש ביטל בית הדין הארצי לעבודה את התפטרותם. הדיון, בהרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה דורית ביניש, ינסה שוב למצוא דרך למו"מ בין משרד האוצר לרופאים המתנגדים להסכם השכר שחתמה ההסתדרות הרפואית, בשאיפה כי זה מה שיחזיר את השקט לבתי החולים.

לפני שבוע הסתיים ניסיון כזה, בדיון מקדמי בניהולו של השופט חנן מלצר, במפח נפש, כאשר גם משרד האוצר וגם המתמחים הודיעו כי השיחות שניהלו במשך שבועיים לא העלו דבר.

עקב חוסר האמון הכבד ששורר בין משרדי הבריאות והאוצר לבין הרופאים המתנגדים, נראה ששני הצדדים מקווים כי בג"ץ יציל את המצב. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, שהביקורת עליו מצד הרופאים המתנגדים קשה גם כן, אמר אתמול ל"כלכליסט", כי "אני אגיד בבג"ץ שצריך לאפשר לכל רופא להתפטר, אם זה מה שהוא באמת רוצה, כפי שגם אמרנו בעבר. אולם, אני מתכוון להציע בדיון מספר רעיונות שאני מקווה שיצליחו להפיס את דעתם של כל הצדדים". אחד מהרעיונות הללו הוא פנייה לבוררות, צעד שבעבר ההסתדרות הרפואית התנגדה לו במו"מ שערכה עם משרד האוצר.

הבוקר נערכה שיחת ברור בין מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו לסגן מנהל ביה"ח רמב"ם פרופ' שמעון רייסנר לאחר שביה"ח סירב אתמול לדרישת משרד הבריאות לממש את מכתבי ההתפטרות של 10 מומחים. בסוף השימוע לא התקבלה החלטה, אולם לדברי פרופ' רייסנר הוא הסביר למנכ"ל את הגורמים לאי ביצוע הנחיית המשרד שהם חשש מיידי לדבריו לשלום החולים ופגיעה בצוות רמב"ם. לתחושתו המנכ"ל הבין את שיקולי הנהלת רמב"ם, אולם פרופ' גמזו הבהיר לרייסנר שמדובר במעשה חמור לאי ציות להנחיה של הדרג הממונה. ההחלטה בנוגע לסעדים משמעתיים תתקבל במשרד הבריאות בהמשך.

"תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה לגעת בו"

ד"ר ג'קי אור, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בשיבא, שהגיש גם הוא את התפטרותו שלשום, תיאר אתמול ל"כלכליסט" את חוסר האמון שחשים הרופאים המתנגדים כלפי מנהליהם: "המעשה של ליצמן הפך אנשים שקולים למיליטנטיים, שאומרים כי הם מוכנים לעלות על בריקדות. זה לא אופיייני לרופאים לדבר ככה. זה לא שסגן השר החליט שמכיוון שבעדת המתפטרים יש רופאים לא טובים, אז כדאי לנצל את ההזדמנות. הוא רצה לקחת את קבוצת הרופאים המובילים את המאבק ולתלות אותם בכיכר העיר, אבל הם לא נבהלו. הם אמרו שאם תיגע במישהו מאיתנו תראה מה יקרה במדינה. לכן, הכדור נמצא אצל ההרכב בראשותה של ביניש. אנחנו מחכים להחלטות שלה ומקווים שהן יהיו עם הרבה חוכמת חיים, כמו אלו שהיו אצל השופט מלצר. אני מקווה שהפעם, בנוכחות הנשיאה, פקידי האוצר ומשרד הבריאות לא יעזו להמרות את פיה וינהלו מו"מ כמו שצריך".

לעומתו, מי ששותף למאבקו, פרופ' יהודה אולמן מרמב"ם, דווקא סבור כי בג"ץ לא ישנה דבר: "הכדור לא נמצא רק במגרש של בג"ץ, משרד האוצר או משרד הבריאות, אלא נמצא אצל כולם ביחד ואצל אף אחד. הבעיה הסבוכה שנמצאת בה עתה מערכת הבריאות הציבורית היא כנראה תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה לגעת בו וכל אחד מחכה שמישהו אחר יפתור את הבעיה. הייתי רוצה לשאת את עיניי לבג"ץ, אבל אם הוא לא ייתן אישור להתפטר אז זה לא דמוקרטי, ואם הוא כן ייתן אז לא ברור לי איך נצליח לקיים בית חולים".

אולמן סבור גם הוא, כי יש להציע דמות ציבורית שמקובלת על כל הצדדים שתוביל לבוררות, אך מבחינתו המנדט של הבוררות הוא למצוא אופנים לקיצור ההסכם מ־8 שנים ל־3–4 שנים בלבד, צעד שגם במשרד האוצר וגם בהסתדרות הרפואית מתנגדים לו.

על הפרק: בורר

בפני הנשיאה ביניש ניצבות שתי אפשרויות עיקריות. הראשונה היא לדון בעתירה לגופה, כלומר לקיים דיון בשאלה האם להשאיר על כנו את הצו של בית הדין הארצי לעבודה, שמבטל את מכתבי ההתפטרות של כ־730 המתמחים.

האפשרות השנייה היא למצוא דרך, גם אם בהוראה ישירה שלה, להחזיר את הצדדים למו"מ. ייתכן שהמו"מ יהיה על סמך מתווה שכבר היו עליו הסכמות ראשוניות, כמו הגדרת כמות העבודה בשעות אחר הצהריים שתזכה את המומחים הצעירים (רופאים לאחר סיום ההתמחות) בשכר גלובלי גבוה יחסית. לאור המבוי הסתום שהיה עד כה במו"מ, נראה כי ביניש תצטרך להגדיר גבולות גיזרה ברורים, כמו לעגן את ההסכמות הראשוניות בהחלטה שתחייב את הצדדים לדון אך ורק בהם.

השאלה היא האם ביניש תגדיר בורר במו"מ, כפי שעשה בג"ץ לפני שלושה חודשים. אז, בשיא המתח בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר, הוחלט למנות את פרופ' יצחק פטרבורג, סמנכ"ל בחברת טבע ולשעבר מנכ"ל שירותי בריאות כללית, לתפקיד המגשר, מה שהוביל בסופו של דבר להסכם הנוכחי.

לפי הערכות שונות במערכת הבריאות, ביניש תתייחס לנושא, אולם לא ברור אם היא תגדיר את המנדט של הבורר ככולל גם אפשרות לפתוח את ההסכם.