אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 "צריך למנות קצין פנסיה בכל ארגון מסודר" צילום: עמית שעל

"צריך למנות קצין פנסיה בכל ארגון מסודר"

"הכלכלנים במשרד האוצר, עם מיטב החינוך הפיננסי, השקיעו פחות בתחום הפנסיה לעומת השאר", כך אמר ד"ר מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בפאנל שעסק בפסיכולוגיה של החיסכון, במסגרת הוועידה המרכזית לחיסכון פנסיוני של "כלכליסט"

17.11.2011, 13:54 | יסמין גיל
"למה אנשים מקבלים החלטות גרועות בתחום הפנסיוני? בשל קוצר ראייה. אנשים לא רואים את העתיד או מתקשים לדחות סיפוקים", כך הסביר היום (ה') ד"ר מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, בוועידה המרכזית לחיסכון פנסיוני של "כלכליסט", שנערכת בתל אביב, בדיון בנושא: הפסיכולוגיה של החיסכון. "ההחלטה על פנסיה מעלה מחשבות מטרידות על האפשרות שנמות, שנהיה נכים או אפילו זקנים", הסביר, "ובנוסף, וזה לב המחקר שערכנו בנושא: המוצר הפנסיוני זה המוצר הכלכלי הכי מסובך עלי אדמות".

מדובר במחקר שהתבסס על סקרים שנערכו בקרב 136 כלכלנים מכל אגפי משרד האוצר, בהם 38 מאגף הפנסיה. מטרתו הייתה לבדוק האם כלכלני משרד האוצר בעלי החינוך הפיננסי הגבוה מהממוצע, מקבלים החלטות פיננסיות אישיות באופן רציונלי. בסקר הם נשאלו לגבי הליכי קבלת ההחלטות ברכישת דירה, מכונית, קרן פנסיה ומכשיר חשמלי.

"הכלכלנים במשרד האוצר, עם מיטב החינוך הפיננסי, השקיעו פחות בתחום הפנסיה לעומת השאר", הסביר ד"ר דהן, "גם כשהם שקלו פנסיה, הם שקלו הרבה פחות אפשרויות (2.2), לעומת מה שחשבו בסקר מקדים שצריך לשקול (5)". לדבריו, כ-40% מהנסקרים לא ידעו כלל מה גובה דמי הניהול והתשואה בקרן הפנסיה שבה הם נמצאים. מתוך כלכלני אגף הפנסיה, כ-20% לא ידעו "והם אלה שקובעים את מדיניות הפנסיה בישראל", אמר ד"ר דהן, "ההחלטה הפנסיונית מאוד מורכבת, אפילו לאנשים עם החינוך הפיננסי הגבוה ביותר. צריך למנות קצין פנסיה בכל ארגון מסודר".

פרופ' דן זכאי, ראש התכנית לתואר שני להתנהגות ופיתוח בארגונים, במרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר: "האדם הוא בעל החיים היחיד שיכול לחשוב על העתיד והודות לכך היחיד שמסוגל לחשוב על מותו ולדעת שהוא ימות. לכך יש השלכות: קודם כל, אנחנו לא רוצים שזה יקרה ולכן כדאי לנו להדחיק. כי כל מחשבה על העתיד מקרבת אותנו ליום מותנו הבלתי נמנע".

לדבריו, בשנים האחרונות התפתחה כלכלה התנהגותית שמנסה להסביר התנהגויות פיננסיות על בסיס הפסיכולוגיה האנושית: "תופעה נפוצה היא שיש זוג צעיר, בעל משפחה, אך הוא לא מצליח לסגור את החודש. חוסך קצת בפק"מ ומצד שני יש לו אוברדרפט", הסביר כדוגמה, "אז אני בא ואומר להם: חבר'ה, במקום להשקיע כל שקל בחסכון שנותן לכם 1.5%, תקטינו את החוב שעולה לכם 10%. והם מתקשים להבין את זה. הסיבה הפסיכולוגית לכך נקראת 'חשבונאות מנטלית'. אדם אומר 'זה הכסף שאני מייעד לטיול, זה למכונית, זה לאוכל וכו'', יש לנו מעין מדורים בחשיבה הכלכלית במוח. אותו דברים אנשים אומרים: 'זה חסכון ואני לא נוגע בו, וזה חוב - אני אטפל בו בצורה אחרת'".

"באופן כללי אנשים אינם רציונלים ולכן נוטלים על עצמם סיכונים בלתי מבוקרים פיננסית", המשיך, "הרוב נובע מחשיבה אינטואיטיבית שמתבססת על תחושות בטן וזה מביא לתופעות כמו האופטימיות הנאיבית: לי זה לא יקרה. לאנשים אין את ההבנה המלאה של איך מתנהל השוק. כשאדם מבצע השקעה כספית, על מה הוא חושב? על שאיפות או על הישרדות. כאשר הוא חושב על שאיפות, הוא ייקח יותר סיכונים. כל הארגונים החדשים שקמים, הסטארט-אפים למיניהם, כושלים תוך שנתיים, כי יש את אותה אופטימיות נאיבית של 'לי זה לא יקרה'. הם נוטלים סיכונים והרוב נכשלים".

"נקודה כואבת במיוחד היא חסכון והשקעות בקרב קשישים", סיכם את דבריו, "בדיוק בגיל שבו הם פודים את הפנסיה, הם נמצאים עם סכום גדול ולא יודעים מה לעשות איתו – ואז גם עטים עליהם מכל עבר. בארה"ב למשל, מרמים אותם בלי סוף. ההערכות בארה"ב הן שיש הונאות של קשישים במיליוני דולרים. ולמה? כי הקשישים עוד פחות רציונלים לקבל החלטות, אגב בין היתר מסיבות פיזיולוגיות. הנושא הזה כאוב במיוחד וצריך לחשוב בחברה מתוקנת מה לעשות כדי להגן על הקשישים במצבים הללו".

פרופ' שרון שפיר, מנהל המחלקה לאנטומולוגיה ומנהל מרכז הדבורים מהאוניברסיטה העברית, הסביר מה ניתן ללמוד מהדבורים על חסכון לטווח ארוך: "העולם של דבורת הדבש הוא לחסוך. דבורת הדבש חוסכת דבש, והעולם שלה לא פשוט. מסורבל. שוק הפרחים מורכב והיא צריכה לקבל החלטות כלכליות: כמה רחוק לעוף לפרח, כמה אנרגיה להשקיע. אנרגיה בעולם החי, היא הכסף בעולמנו. כשמגיע החורף, הכוורת שלא אגרה דבש באביב והקיץ, לא תשרוד את החורף. הדבורים עושות את זה כ-30 מיליון שנה, כך שיש להן הרבה ניסיון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
כמה הערות
הפנסיות נבנות כמו כל מוצר פנסיוני מריבית דריבית.אנשים שיחלו להפריש מגילאי ה20 המוקדמות יגיעו לסכומים שיהיו גבוהים בהרבה מאלו שהחלו בגיל 30 .אלו שיחלו בגיל 40 כבר לא יגיעו לסכומים שיאפשרו להם מחיה כפי שהורגלו.אדם שחיסל חסכון של 40 אלף שח בגיל 25 בעצם חיסל אלף ש"ח פנסיה וכדי להחזיר סכום זה יעבוד הרבה יותר שנים. בעבר אנשים נכנסו לקרן פנסיה ונגעו בכסף רק בגיל 65.היום עשרות גופים לכאורה בשם הליבראליזים והחופש הופכים לאנשים את הראש עם טבלאות ותחזיות כך שהאדם שהחליף והוציא והעביר נשאר ללא כלום.
אבי , חיפה  |  17.11.11