השורה התחתונה - שאלת מיליון הדולר בהייטק: מי הבאה בתור?

שוק ההייטק הישראלי נמצא בעיצומה של תקופת מיזוגים ורכישות, כשהשנה האחרונה הניבה מבול של אקזיטים: מדיה מיינד, ספקית פתרונות ניהול הקמפיינים האלקטרוניים, נמכרה ל־DG בתמורה ל־517 מיליון דולר כחצי שנה בלבד אחרי הנפקתה בנאסד"ק. ביגבנד, העוסקת בהעברת שידורי טלוויזיה בפס רחב, נמכרה ב־172 מיליון דולר, כאשר לשתיים הצטרפו גם ויסוניק, אופיר אופטרוניקה ושמיר אופטיקה שנמחקה מהמסחר אחרי מכירת 50% מהמניות לאסילור הצרפתית.

על אלה נוספו וולטייר שנמכרה ל מלאנוקס בתמורה ל־218 מיליון דולר, נס טכנולוגיות שנמכרה לקרן ההון סיכון של סיטיגרופ בתמורה ל־317 מיליון דולר ופאנדטק שנמכרה לקרן הפרטית GTCR בתמורה ל־370 מיליון דולר.

עסקאות אלו, ששיקפו פרמיה נכבדה לבעלי המניות, מעלות את השאלה - אילו מחברות הטכנולוגיה הישראליות עשויות להימכר במהלך השנה הקרובה.

"הרבה מאוד חברות אמריקאיות גדולות כמו יבמ, HP, אורקל, דל ומיקרוסופט מחזיקות בהיקף שיא של מזומנים", מסביר יורם ענבר, מנכ"ל מריל לינץ' ישראל. "אם הן יזהו חברות שיוסיפו להן יכולות — נמשיך לראות רכישות של חברות ציבוריות, גם ישראליות וגם זרות. נוצר כיום מצב שיש חברות כמו מלאנוקס, נייס, צ'ק פוינט ואמדוקס, שסביר להניח שימשיכו להישאר עצמאיות, ויש חברות בשווי 200–400 מיליון דולר, שהדבר הנכון מבחינתן הוא להירכש".

רמי רוזן, מנהל המחקר בהראל פיננסים ואנליסט טכנולוגיה, מוסיף כי "מי שמבצע רכישות בתחום הטכנולוגי כיום עושה בשכל, והחברות הישראליות מציגות לרוכשים אמריקאים בונוס נוסף — בגלל נושא המיסוי. יש הרבה חברות אמריקאיות שלא יכולות להכניס כספים מחוץ לארצות הברית לתוך המדינה, ולכן עדיף להן לרכוש חברות מחוץ לארה"ב".

חברות בסבירות גבוהה לרכישה

ניתוח שוק חברות הטכנולוגיה הישראליות מעלה כי חמש חברות מציגות סבירות גבוהה לרכישתן: אלוט, קליקסופטוור, רדוורו קומברס והחברה־הבת ורינט. שתיים מתוכן, רדוור ואלוט, היו על סף רכישה כבר בשנה האחרונה, אולם בסופו של דבר העסקה התפוצצה והן נותרו ציבוריות לעת עתה.

רמי הדר, מנכ"ל אלוט. "נמצאת בנישה צומחת" | צילום: אוראל כהן

אלוט תקשורת: החברה מפתחת פתרון לניטור תעבורת רשת המאפשר למפעילות התקשורת לדעת בדיוק באיזה יישום משתמש הגולש בזמן הגלישה באינטרנט. אלוט מספקת למפעילות התקשורת הן את היכולת להגביל את רוחב הפס לפעילויות מסוימות, כגון הורדת תכנים הזוללת משאבים רבים, והן את היכולת עבור ספקיות הטלקום ליצור חבילות תקשורת מבוססות שירותים ספציפיים, דוגמת חבילה המיועדת לשיחות ברשת באמצעות סקייפ - מגמה שאותה מנסות כעת לעודד מפעילות התקשורת, שבעבר נהגו לגבות תשלום כולל עבור גלישה בלתי מוגבלת באינטרנט.

רמי רוזן מאמין כי "אלוט יכולה להשתלב עם שחקנים כמו HP או סיסקו כחלק מפורטפוליו של מוצרים. יש להם הטכנולוגיה הנכונה וסגמנט הפעילות הנכון". סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט הטכנולוגיה של אופנהיימר, אומר כי "זה מאוד הגיוני שאלוט תירכש מתישהו. היא נמצאת בנישה צומחת, וכל מי שיש לו נגיעה למפעילי תקשורת עשוי לקנות אותה. בין השמות שניתן להזכיר: סיסקו, אלקטל־לוסנט וג'וניפר, כמו גם חברות המפעילות תקשורת לחברות הציוד דוגמת ריוורבנד".

דניאל מרון, אנליסט הטכנולוגיה של RBC, שותפו האסטרטגי של תמיר פישמן, מוסיף כי "זרז אפשרי לרכישה של אלוט יכול להיות זכיות בחוזים עם חברות תקשורת אמריקאיות, כמו גם המשך של פריסה בקרב הלקוחות הקיימים. בין החברות שעשויות לרכוש את אלוט נמצאות ענקיות כגון סיסקו, אריקסון ואפילו F5, המתחרה של רדוור". חברות מסוג אחר שעשויות להתעניין באלוט הן חברות בילינג דוגמת אמדוקס, שירצו לספק למפעילות התקשורת סל מוצרים מלא יותר הכולל אפשרות לחיוב על פי סוג השימוש.

קליקסופטוור: החברה מספקת פתרונות לניהול כוח אדם לחברות שירותים, ועובדת עם מפתחת התוכנות SAP בצמידות. רמי רוזן אומר כי "סביר שקליקסופטוור תירכש בעתיד. המועמדת לבצע את הרכישה היא אורקל, שמחפשת כמעט כל דבר שיכול לתת לה אחיזה בשוק הארגוני, כשגם SAP היא מועמדת טבעית. אני מאמין שהמכפיל הגבוה של קליקסופטוור (מכפיל של 27 — נ"צ) נובע מציפייה של משקיעים שהחברה תירכש".

דניאל מרון מאמין כי "האפשרות שקליקסופטוור תירכש בטווח של כמה שנים תלויה, בין היתר, ביכולת של החברה להשיק כמה יישומים לתחום הארגוני ולהתרחב לפתרונות של SAAS (תוכנה המוצעת כשירות - הלקוח חוכר מהחברה את התוכנה, המותקנת על מחשבי החברה שמספקת את השירות — נ"צ)".

עוד אומר מרון כי "פקטור נוסף שיכול להוביל לרכישה של קליקסופטוור הוא ההצלחה בתחום הסלולרי הארגוני, פן שתלוי במידה מסוימת בהחלטה של המנכ"ל והמייסד, משה בן בסט".רדוור: חברה נוספת שהסבירות לרכישתה גבוהה יחסית היא רדוור, ספקית פתרונות ניהול העומסים על גבי רשת האינטרנט, שהיתה במגעים למכירתה בשנה האחרונה, מגעים שלא הבשילו לכדי עסקה. "זו אפשרות סבירה שרדוור תימכר, אבל זה צריך להיות מפגש של אינטרסים", אומר דניאל מרון. "מישהו צריך לרצות להתחרות ב־F5, כשחברות כמו יבמ, HP וריוורבנד עשויות להיות רוכשות פוטנציאליות".

רמי רוזן אומר כי "רכישה של רדוור היא הגיונית. בזמנו משפחת זיסאפל (בעלי השליטה ברדוור — נ"צ) אמרו באופן לא רשמי שהיו להם הצעות יותר טובות מאלה שהיו על השולחן, והשמות שצוינו אז, יבמ ו־HP, הם הגיוניים גם היום — שתיהן וסיסקו לוטשות עיניים לתחום הארגוני". סרגיי וסצ'ונוק הוסיף כי "לרדוור יש קבלות אמיתיות, בעיקר מאזור אירופה, שמעלות את הסבירות לרכישה".

קומברס וורינט: קומברס עוסקת בפתרונות למפעילי תקשורת והחברה־הבת, ורינט, עוסקת בפתרונות ניטור לתחום הביטחוני ובפתרונות למרכזי שירות. שתי החברות, בכללותן או חלקים מהן, עשויות להיות אף הן יעד לרכישה. לפני כשנה שכרה קומברס את שירותיו של גולדמן זאקס כבנקאי מייעץ במטרה למכור חלק מהחברה, אולם עד כה מאמץ זה לא הבשיל.

קומברס. "תצטרך השנה להציף ערך" | צילום: מיכאל קרמר

בחודשים האחרונים שבה קומברס להיסחר ברשימה הראשית של נאסד"ק, מה שעשוי להקל על מכירתה. דניאל מרון אומר כי "השנה היא כנראה השנה שבה תצטרך קומברס להציף ערך לבעלי המניות. קומברס כבר עסקה בזה באופן תיאורטי בעבר, אולם כעת, אחרי שנפתרו הסוגיות החשבונאיות, זה יעבור לפסים אמיתיים: מכירת חטיבת הרשת, מכירת חטיבת ה־VAS או אפילו מכירה של החברה־הבת סטארהום. במקביל, ייתכן גם מצב שבו ורינט תעמוד מול החלטה אסטרטגית, וככל הנראה מדובר בעניין של 9–12 חודשים.

"עם זאת, זה לא מצב שבו מונחת להנהלת קומברס חרב על הצוואר והיא מוכרחה למכור, אלא מדובר במחויבת להציף ערך לבעלי המניות. בין המתעניינות האפשריות בחטיבת הבילינג אפשר למצוא את אמדוקס, אריקסון וקונברג'יס, כאשר בוורינט עשויות להתעניין חברות כמו סיסקו או אורקל, אבל המועמדת העיקרית והטבעית לרכישה של ורינט היא נייס".

רמי רוזן אומר כי "קומברס לא תירכש כיחידה אחת. היא תימכר אולי כחטיבות שמהן היא מורכבת". באשר לוורינט אומר רוזן כי "הצעד ההגיוני ביותר הוא שנייס תרכוש אותה".

חברות בסבירות בינונית לרכישה

ארבע חברות מציגות סיכויים בינוניים לרכישתן: איזיצ'יפ, רדוויז'ן, DSPG וסרגון.

איזיצ'יפ: החברה מייצרת מעבדי רשת במהירות גבוהה. "הסיכוי שאיזיצ'יפ תימכר הוא בין בינוני לגבוה, אך אני לא חושב שזה יקרה ב־2012", מעריך רמי רוזן. "בהקשר הזה אפשר להעלות שמות כמו ברודקום, מארוול או סיסקו. גם מישהו מהסינים יכול להתעניין, כי הם לקוחות משמעותיים שלה. כרגע השווי של איזיצ'יפ עדיין לא מגלם את הפוטנציאל שלה".

דניאל מרון מוסיף כי "יש סיכוי למכירה, אבל צריך חברת שבבים גדולה שחשוב לה להרחיב את תחום שבבי התקשורת בצורה משמעותית. חברות שעשויות לבוא בחשבון הן אינטל או ברודקום אם כי גם סיסקו עשויה להתעניין, מאחר שהיא תרצה להגן על הבסיס הטכנולוגי שלה. סיסקו היא גם לקוחה גדולה של איזיצ'יפ".

רדוויז'ן: החברה מייצרת פתרונות לשיחות ועידה מבוססות וידיאו. רדוויז'ן נתקלה בקשיים משמעותיים בשנה האחרונה אחרי שסיסקו, אחד הלקוחות הגדולים של החברה, בחרה לרכוש את יריבתה הגדולה, תאנדברג. מאז לא מצליחה רדוויז'ן להתאושש והיא נסחרת בשווי המזומן שבקופת החברה, ולעתים אף למטה מזה, כך שאם רדוויז'ן אכן תימכר, זה יקרה כתוצאה מכישלון טכנולוגי ועסקי ולא מעמדת כוח.

"רדוויז'ן היא חברה עתירת מזומנים עם פעילות מפסידה שסובלת מסיום ההתקשרות עם סיסקו", מסביר רמי רוזן. "מבחינה טכנולוגית קשה לראות מישהו שירצה לקנות את החברה הזו, אבל בגלל המזומן בקופה זה תסריט אפשרי. כל המיזוגים שהתרחשו בתעשייה על בסיס טכנולוגי כבר מוצו, כך שרדוויז'ן נשארו בעמדת מיעוט. אם תתבצע רכישה של רדוויז'ן, זה יהיה על בסיס כספי נטו".

DSPG: החברה מייצרת שבבים לטלפוניים אלחוטיים. רמי רוזן אומר כי "DSPG היא חברה שמבחינה עסקית יש לה תוצאות מאכזבות ברבעונים האחרונים, ויש שם מרכיב גבוה של מזומן. אני חושב שהסיטואציה שיקנו את DSPG היא בינונית — אולי חברה מסגנון CSR שקנתה את צורן יכולה להתעניין באפליקציות שיש לחברות כמו DSPG, אבל הסבירות בינונית".

סרגון: החברה מייצרת פתרונות תשתית למפעילות תקשורת סלולרית. "מדובר באפשרות רכישה לא גבוהה. זה שוק גדול והחברה גדולה וחשובה אבל יש עוד עשר חברות אחרות בתחום הזה, אז אם בכלל תהיה שם פעילות - היא תהיה של מיזוג", מסביר דניאל מרון. סרגיי וסצ'ונוק מוסיף ואומר כי "מי שיכול לקנות את סרגון אלה חברות כמו אלקטל־לוסנט, ZTE או חברת ציוד תקשורת שרוצה להתפתח בשווקים המתעוררים".

חברות בסבירות נמוכה לרכישה

אל מול תשע החברות הנמצאות בסבירות גבוהה או בינונית לרכישה, קיימת שורה של חברות שהסיכוי שיימכרו נמוך.

אלווריון: החברה, שהיתה מהמובילות בתחום ה־WiMAX, תקן לתקשורת סלולרית שהפסיד לתקן מתחרה, מתמודדת עם ירידה קבועה בהכנסותיה. אלווריוןמנסה כעת להמציא את עצמה מחדש בתחום שיפור הקליטה הסלולרי בתוך מבנים, תחום שבו אין לה יתרון על חברות אחרות.

מפעל אורבוטק ביבנה. "תחום נישתי" | צילום: טל שחר

"מרכיב המזומן בחברה כבר לא מספיק גבוה בשביל למשוך משקיעים שינסו להשתלט עליה", אומר רמי רוזן. סרגיי וסצ'ונוק מוסיף כי "אלווריון היא החברה האחרונה שתעמוד על הפרק בהקשר של רכישה - היא עובדת בטכנולוגיה סטנדרטית ואין לה שום ערך מוסף", ואילו דניאל מרון מעריך כי "שוק הרשתות בארגונים נשלט על ידי גורילות ענקיות והשאלה העומדת בפני אלווריון כרגע היא האם היא תצליח לחדור אליו. אם היא תצליח, רכישה עשויה להתרחש".

קמטק: החברה מייצרת מכונות בדיקה למעגלים מודפסים במפעלי שבבים. רמי רוזן אומר כי "אם מחפשים מי יקנה את קמטק, רק צריך לנסוע לכיוון יבנה, לאורבוטק - אבל זה דבר שכבר שנים לא קורה. הסיבה מאוד ברורה: אורבוטקאולי תוציא מתחרה מהשוק, אבל הלקוחות רוצים לראות כמה מקורות לציוד, ולכן ברגע שאורבוטק תקנה את קמטק, ייווצר ואקום שמישהו אחר ייכנס אליו".

סרגיי וסצ'ונוק שופך גם הוא מים צוננים על הסיכוי למכירת קמטק, ואומר כי "באופן כללי, לא היו הרבה עסקאות בציוד לתעשיית השבבים, ואני לא מאמין שמישהו יקנה אותם. עם זאת, תמיד יש מקום למיזוג של כמה יצרנים קטנים".

אורבוטק: מתחרתה של קמטק בתחום ציוד הבדיקה למעגלים מודפסים, הפועלת גם בתחום ציוד הבדיקה למסכים שטוחים, גם היא אינה מועמדת טבעית לרכישה. רמי רוזן אומר כי "אני לא רואה סיבה שיקנו את אורבוטק. מדובר בחברה די גדולה בתחום שלה, אבל זה תחום נישתי". סרגיי וסצ'ונוק מסכים עמו בנוגע להערכת סיכויי המכירה ואומר כי "אורבוטק היא חברה קלאסית לרכישה, הבעיה היא שאין פה הרבה חברות שירכשו. ישנן KLA ואפלייד מטיריאלס, כשאפלייד מטיריאלס נמצאת כרגע בבעיות. בנוסף, אני חושב שאין רצון למכור את אורבוטק".

נובה: חברה נוספת שפעילה בענף השבבים והוזכרה כמועמדת לרכישת קמטק בעבר היא נובה, המייצרת מכשירי מדידה לעובי הפרוסות. רמי רוזן מעריך כי "מיזוגים יכולים לקרות בתחום והמכפילים של המתחרים הם בערך דומים. פה אולי יש היגיון לרכישה, אבל הפרמיה לא אמורה להיות יותר מדי משמעותית. המוטיבציה לרכישה היא נתחי שוק וטכנולוגיות". סרגיי וסצ'ונוק מוסיף כי "אפלייד מטיריאלס, לקוח גדול של נובה, רוצה להיכנס לתחום הבדיקות בענף השבבים, אבל השאלה היא אם הם יחליטו לעשות את זה בצורה אגרסיבית".

אודיוקודס: מדובר באחת החברות הוותיקות בהייטק הישראלי, המייצרת ציוד לשיחות טלפון מבוסס VOIP, ובראשה עומד שבתאי אדלסברג. לדברי רמי רוזן, הסיכוי שאודיוקודס תירכש קלוש במיוחד. "אני לא יכול לראות סיבה למה שמישהו ירצה לקנות את החברה. יש כל מיני חברות אמריקאיות שמתחרות באודיוקודס, אבל הן לא חברות מאוד גדולות, וגם הסינים קצת מתחרים בהם. בשני הרבעונים האחרונים הביצועים לא היו יותר מדי מוצלחים, והיתה גם אזהרת רווח ברבעון השלישי". סרגיי וסצ'ונוק אומר כי "הבעיה באודיוקודס היא שהמנכ"ל חושב שהחברה שווה יותר מהמחיר שלפיו היא נסחרת ולכן רכישה לא תצא לפועל".

סיווה: החברה עוסקת בתכנון שבבים עבור טלפונים סלולריים. "סיווה היא חברה נפלאה. ARM או קוואלקום אולי היו יכולות לקנות אותה, אבל הסבירות פה היא נמוכה. החברה מעצבת שבבים ומוכרת אותם למספר רב של חברות — השווי של סיווה בנוי על כמות הלקוחות. ברגע שתבוא חברה אחת ותקנה אותה, היא לא תוכל להמשיך למכור לשאר החברות ואז בעצם לסיווה אין ערך".

צ'ק פוינט, אמדוקס, מלאנוקס ונייס: שווי השוק של כל אחת מארבע החברות האלו עולה על מיליארד דולר, מה שיקשה על רכישתן. לגבי צ'ק פוינטאומר רמי רוזן כי "המכירה חסרת סיכוי כנראה. ברור שמכל הזוויות יש לצ'ק פוינט מה להציע, הן מהבחינה הטכנולוגית והן מבחינת נתח השוק, אבל קשה לי לראות את סיסקו מתמקדת בתחום הזה. ג'וניפר, שגם היתה עשויה להתעניין ברכישת צ'ק פוינט, איננה גדולה מספיק בשביל זה".

באשר לאמדוקס מעריך דניאל מרון כי "זו בהחלט אפשרות שאמדוקס תירכש אבל זה לאו דווקא כרגע. זו חברה חזקה עם מומנטום עסקי, כאשר קונים פוטנציאליים הם חברות טכנולוגיה גדולות שרוצות להיכנס למפעילי התקשורת או קרנות פרטיות. כבר הרבה זמן מחפשים באמדוקס להציף ערך, והשאלה היא אם נותרו מהלכים אסטרטגיים שיביאו לזה או לא".

לגבי נייס, אומר רמי רוזן כי "נייס היא יותר בצד הרוכש מאשר בצד הנרכש. אני חושב שפעם יבמ הוזכרה כמועמדת לרכוש אותה — ספקולציה שלא התממשה".

לבסוף, גם מלאנוקס, יצרנית ציוד התקשורת למרכזי המידע הארגוניים, מציגה סבירות נמוכה לרכישה. "מהרשימה של הלקוחות המרכזיים של מלאנוקס אפשר לדעת מי עשוי להיות מעוניין בה בעתיד: יבמ, HP ואורקל — האחרונה כבר מחזיקה ב־10% מהחברה ואחזקה זו מונעת את האפשרות שהאחרות ירכשו אותה", מסביר רמי רוזן. הסיכוי שמלאנוקס תירכש תמיד קיים, אבל זה פחות ריאלי שזה יקרה אלא אם אורקל תשים 2 מיליארד דולר על השולחן". וסצ'ונוק אומר כי "זו חברה שהרבה היו רוצים לקנות, אבל היא לא רוצה להימכר עד שתגיע למכירות של מיליארד דולר, כך שאין על מה לדבר על זה בשנים הקרובות".