סנגורו של ויטה: "הרתעה אינה חשובה יותר מסליחה"

בבית המשפט המחוזי בתל אביב החל היום (א') שלב הטיעונים לעונש בעניינו של איש המס הבכיר שוקי ויטה, שהורשע בעבירות של הפרת אמונים במשפט שבו הואשם וזוכה עורך הדין ד"ר יעקב וינרוט. ויטה הורשע לאחר שטיפל בענייני המס של לקוחותיו של וינרוט ובהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, בעוד שוינרוט מטפל בענייניו האישיים של ויטה. השופט גלעד נויטל קבע קביעות קשות בנוגע להתנהלותו כפקיד שומה ופסק כי הוא פעל שוב ושוב כשהוא מצוי בניגוד עניינים. באולם נכחו קרובי משפחתו של ויטה, ואף עורכי הדין גרשון גוטובניק ועודד גזית ממשרדו של וינרוט. עוד נכחו בדיון שניים מבניו של וינרוט, דב ויחיאל.

ויטה הביא שני עדי אופי מטעמו, אחד מהם הוא פרופ' ראובן פוירשטיין, זוכה פרס ישראל לחינוך, מועמד לפרס נובל וראש מכון פוירשטיין לחינוך. פרופ' פוירשטיין העיד על התנדבותו של ויטה בעמותה: "אנחנו זכינו במר שוקי ויטה. הוא הופנה אלינו, בא אלינו, הוא מתנדב לעזור לנו בתקופה הקשה הזאת שבה היינו כמו עומדים בפני קריסה. היינו בתסבוכות כלכליות ומר שוקי ויטה, כמתנדב, היה פשוט מתמסר - הן בדרכי חשיבתו הכלכלית, והן בדרכי ההתייחסות הנפלאה שלו לילדים. אני לא יודע איך היינו יוצאים מזה. אני יכול לומר שאנחנו חייבים למר שוקי ויטה הרבה הרבה תודות על עבודתו הנמרצת והחכמה". השופט גלעד נויטל הודה לפרופ' פוירשטיין ואמר "זכינו לראות אותך היום באולם בית המשפט".

התובעת במשפט, עורכת הדין שרון כהנא, ביקשה מבית המשפט להטיל על ויטה עונש מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח, וכן מאסר על תנאי וקנס כספי: "המאבק על קיומו של שלטון תקין, ההגנה על טוהר השירות הציבורי, וקיומו של מנגנון ציבורי שיזכה לאמון הציבור, הוא אחד מהמאבקים הקריטיים של החברה הישראלית היום. אנו עדים לשחיתויות מתפשטות בשירות הציבורי ועל בית המשפט להתאים את רמת הענישה למציאות החיים ולצורך בהכוונה ציבורית. כדי להעביר מסר ברור של מאבק נחרץ לקיומו של מערך ציבורי ראוי, יש הכרח בענישה מרתיעה. יש לקבוע תג מחיר גבוה על מעשי הפרת אמונים של עובדי ציבור. עובדי הציבור המועלים באמון שניתן בהם כנושאי תפקיד, חייבים לדעת שהם ייענשו בחומרה וירצו עונש מאחורי סורג ובריח. על אחת כמה וכמה בהינתן הנסיבות המחמירות כפי שפורטו בהכרעת הדין כאן, שאם לא כן, נותרות האמירות בדבר החשיבות על טוהר השירות ואמון הציבור בבחירת מס שפתיים". כן ביקשה התובעת מבית המשפט לקבוע כי במעשיו של ויטה דבק קלון.

סנגורו של ויטה, עורך הדין אלון רון, ביקש מבית המשפט לנסות ולשכנעו כי יש לבטל את ההרשעה של ויטה. רון ציין בנימוקים לקולא את הפער העצום בין הכרעת הדין של אדוני לבין הסיפור שהובא בכתב האישום, וכי מעשיו של ויטה לא נעשו מתוך כוונת פגיעה במדינה, אלא מתוך רצון אמיתי לעשות את אותם הסכמים שבהם ראה את ה"קצפת" של העבודה שלו, גם מבחינת אינטרס המדינה, גם מבחינת היכולת המקצועית שלו.

בהמשך התייחס סנגורו של ויטה לאלמנט המחילה ככזה המצדיק אי הרשעה: "התחשבות בנסיבותיו של הנאשם ובנתונים הקונקרטיים של הפעולות שלו ושל התכונות שלו איננה סלחנות. זה נאמר כאילו זו איזשהי מילה רעה. כולנו שואפים, רוצים, מקווים שכאשר ניכשל במשהו ביום מן הימים, יסלחו לנו. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לסלוח, אנחנו מבקשים, מי שנוהג לעשות זאת לפחות פעם בשנה, שגורם עליון יותר יסלח לנו על חטאינו, כל אחד ואחד מאיתנו בדרכו שלו. המסר של הרתעה אף פעם לא חשוב יותר ממסר לפיו חברה יודעת לסלוח, ובאמת סולחת, במקרים שראויים לסליחה".

המשך הדיון נקבע לתחילת דצמבר.