אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זה מעניין לביבי את הטרכטנברג צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

זה מעניין לביבי את הטרכטנברג

מההצהרות המפוצצות שליוו את מינוי ועדת טרכטנברג לא נותר הרבה. הדו"ח פורק לגורמים, רק פרק אחד ממנו אושר בממשלה, באופן חלקי בלבד, ולשאר ההמלצות לא צפוי עתיד מזהיר. מסמוס הדו"ח - ההתחלה

22.11.2011, 07:05 | כתבי כלכליסט

שמונה שבועות לאחר שהוצגו, המלצות ועדת טרכטנברג נותרו על הנייר. פרק המיסוי רחוק מאישור בכנסת, שילוב החרדים בתעסוקה עתיד להתמסמס, הגברת התחרות נשכחה וברק ושטייניץ רבים על תקציב הביטחון.

 

האוצר מנסה להתמודד עם מכונת היח"צ המשומנת של משרד הביטחון

 

המלצה מרכזית: קיצוץ בתקציב

סטטוס: משרד הביטחון מטרפד

"היינו צריכים להגיש את תקציב הביטחון לתחרות פלאי העולם במקום ים המלח. זה התקציב היחיד שגדל וקטן בו־זמנית", כך אמר אתמול ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), והוא כנראה צודק. עם הגשת דו"ח טרכטנברג, שהמליץ על קיצוץ 2.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, חודשה מלחמת הגרסאות בין משרדי האוצר והביטחון לגבי היקף התקציב, כאשר האוצר טוען כי משרד הביטחון חרג מהתקרה שקבעה ועדת ברודט ב־2007.

הפרק שעוסק בתקציב הביטחון במסגרת דו"ח טרכטנברג חשוב משתי סיבות. ראשית, כספים אלו אמורים לתקצב את פרקי החינוך והרווחה. שנית, הוועדה כרכה את הקיצוץ בסעיף נוסף, שלפיו תקציב הביטחון יופעל באופן שקוף שמאפשר בקרה מצד האוצר והכנסת. האוצר נלחם להחלת העקרונות האלו זה שנים וכמעט הצליח בכך בחוק ההסדרים האחרון לפני כשנה. אולם שעה לפני אישור הסעיף, נכנע נתניהו לשר הביטחון אהוד ברק ועיגן את חוסר השקיפות. אתמול טען שר האוצר שטייניץ, כי הבקרה תחסוך לציבור כ־2 מיליארד שקל בשנה.

כעת גם הקיצוץ וגם הבקרה נמצאים בלב המחלוקת לאישור הדו"ח, ובאוצר מנסים להגיב למכונת היח"צ המשומנת של משרד הביטחון: רק בחודש האחרון התברר שהסכנות העומדות בפני ישראל ממשיות מתמיד; במקביל ח"כים שוכנעו לדבר על רודנות האוצר שממנה סובלים משרדי הממשלה שזוכים לבקרה; ובחודש האחרון קולות חדשים החלו לקרוא להגדלת המשכורות הצבאיות.

נתניהו, שהתחייב בפני טרכטנברג על הקיצוץ, קיים התייעצויות בנושא בלשכתו במהלך השבוע שעבר, בניסיון לתמרן בין המלקחיים של שטייניץ וברק. הבעיה האמיתית היא שאם הביטחון לא יקוצץ, סביר שגם המעט שהציע טרכטנברג יתאייד.

התמ"ת רוצה את הפעוטות אצלו

 

המלצה מרכזית: חינוך חובה מגיל 3

סטטוס: ההמלצות הוצגו בוועדת החינוך

 

אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת טרכטנברג בנושא החינוך היא ליישם סוף סוף את חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, שחוקק כבר ב־1984 ויושם מאז באופן חלקי ביותר. בנוסף, בין היתר, המליצה הוועדה להעביר את הפיקוח על חינוך ילדים בגילי 0–3 ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.

דעה השיטה ניצחה, השיטה תמיד מנצחת השיטה מנצחת בזמן שראש הממשלה אומר שהוא יאשר את המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כיוון כלכלי־חברתי במקשה אחת, ורגע אחר כך מפרק את ההמלצות לאין סוף רסיסים קטנטנים, נוחים למסמוס שאול אמסטרדמסקי, 3 תגובותלכתבה המלאה

לפני כשבועיים הוצגו ההמלצות בפני ועדת החינוך של הכנסת, ובשבוע שעבר הוצגו אלו הנוגעות לגילאי 0–3 בוועדה לזכויות הילד. בדיונים הודיע שר החינוך גדעון סער כי משרדו ערוך למימושן ואף הקים תתי־ועדות ליישום מהיר שלהן כאשר יאושרו.

אולם, משרד התמ"ת מתנגד להעברת מעונות היום לסמכות משרד החינוך. ל"כלכליסט" נודע שמנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי הודיע כי כשיעלו ההמלצות לאישור הממשלה, סעיף העברת המעונות לא ייכלל בהן. ואכן, לפני כשבועיים הודיע שר התמ"ת על תוספת תקציבית של 110 מיליון שקל לטובת הקמת מעונות יום חדשים - מהלך שמעיד על ביטחונו של המשרד כי המעונות יישארו תחת סמכותו.

מכל מקום, פרק החינוך - שאמור היה לעלות להצבעה בממשלה ביום ראשון האחרון - יגיעו אליה רק בראשון הבא או בתחילת דצמבר.

ש"ס מרגיעה את האברכים

 

המלצה מרכזית: הגבלת קצבאות

סטטוס: ההמלצה לא נלקחה ברצינות

דו"ח טרכטנברג כולל כמה צעדים מרחיקי לכת, כמו הנהגת תוכנית ליבה בבתי הספר היסודיים החרדיים והגבלת קצבאות הכולל. אם ייושמו ההמלצות, רובם המכריע של 70 אלף האברכים שנהנים כיום מקצבה של 900 שקל בחודש, ייהנה ממנה במשך חמש שנים בלבד. כמו כן, ההצעה להגדיל את סף התלמידים המינימלי בכוללים מ־15 ל־50 כתנאי לקצבה, תאפשר פיקוח על תופעת התלמידים הפיקטיביים ותוביל לסגירת מאות כוללים. השאיפה היא להוציא שליש מהאברכים לעבודה גם דרך עיבוי פרויקטים לשילובם במעגל התעסוקה.

ואולם, אף שהפרק כולל המלצות אמיצות, בכנסת הוא נתפס במקרה הטוב כ"עז" ובמקרה הרע כבדיחה. אנשי ש"ס גיבשו חזית אחידה לבלימתו עם יהדות התורה, אשר עם שורותיה נמנה יו"ר ועדת הכספים משה גפני - איש המפתח במשכן לקידום הדו"ח, שהכריז כי הפרק פופוליסטי ולא קיים מבחינתו. שר הפנים אלי ישי אף הבטיח בראיונות לכלי תקשורת חרדיים שהפרק יושמט. ארגונים חברתיים כמו חדו"ש וישראל חופשית, לצד חברי כנסת מהעבודה וממרצ, יילחמו לקיימו; אך הסיכויים שלהם קלושים מול הדילים העוצמתיים שרקמו ש"ס, יהדות התורה, הליכוד וישראל ביתנו.

תומר אביטל

בינתיים, רשתות המזון חוגגות

 

המלצה מרכזית: לבחון הוזלת מוצרים

סטטוס: הטיפול הושאר לוועדת קדמי

טרכטנברג לא היה איש בשורה בכל הנוגע לענף המזון. למרות קביעת הוועדה כי זהו הענף עם כשלי התחרות הגדולים ביותר, כל שהמליצה הוא לבחון הוזלה של מוצרי מזון תחת פיקוח וחיוב מונופולים שעיקר פעילותם בישראל לפרסם דו"חות. מלבד זאת הותירה הוועדה את הטיפול בנושא לוועדת קדמי לבחינת ענף המזון, והנחתה אותה לפעול להגברת היבוא ולהפחתת הריכוזיות הקיימת במקטע הייצור והייבוא.

ועדת קדמי, שמונתה ביוני, בוחנת פעולות רדיקליות בהרבה: הפרדה מבנית של בעלויות צולבות בין רשתות למפעלים, הגבלת צמיחה של רשתות קמעונאיות, והגבלת היכולת של חברות גדולות לרכוש חברות ייצור. הוועדה הונחתה לסיים את עבודתה עד סוף אוקטובר, אך טרם נבחרה חברה חיצונית שתבצע עבורה ניתוחים מקצועיים. מקורב לוועדה מסר שהצפי להגשת דו"ח הביניים הוא בשבועות הקרובים, ובטווח הזה גם תיבחר חברת ייעוץ. הדו"ח הסופי להערכתו יוגש בסוף השנה.

בינתיים, רשתות השיווק מנצלות את השקט הציבורי ומעלות מחירים: מסקירה שפרסם השבוע רון אייכל ממיטב, עולה כי מוצרי המזון התייקרו ב־0.3%. במיוחד התייקרו הלחמים ומוצרי המאפה, ב־0.8%. למרות זאת, הלמ"ס מדווחת כי מכירות הרשתות עלו ב־3.6% באוגוסט־אוקטובר.

השינויים בפרק המיסוי עוד בדרך

המלצה מרכזית: מדרגת מס עשירים

סטטוס: ההמלצות אושור חלקית בממשלה

 

פרק המיסוי בדו"ח הוא הראשון (והיחיד עד כה) שאושר בממשלה, אך עד לאישורו הסופי בכנסת הדרך עוד ארוכה, והסיכוי שההמלצות ייוותרו ללא שינויים קטן. אתמול הוא עוד עורר ויכוחים בכנסת, ובסופו של דבר הוחלט לדחות את ההצבעה לגביו בוועדת הכספים, שאמורה היתה להיות היום. יו"ר הוועדה משה גפני כבר הודיע כי בכוונתו לערוך בו שינויים, וסביר שעוד גורמים ינסו לעשות זאת.

גם האישור בממשלה לא עבר חלק: ההמלצה להעלות את חלקו של המעביד בתשלומי הביטוח הלאומי הוצאה; הפחתת המכסים עברה לטיפולו של צוות מיוחד; והרחבת מס הכנסה השלילי עברה לפרק אחר ונראה שלא תאושר בקרוב. גם לא ברור אם יאושרו 2 נקודות הזיכוי לאבות לילדים עד גיל 3.

דחיית אישור המסקנות עובדת לטובת העשירים, אשר הדו"ח מכביד את נטל המס עליהם. במקביל אי־הוודאות בנוגע למס החברות ומס רווחי הון עלולה להציג את ישראל כלא אמינה, ואף להביא לבריחת משקיעים. מכל מקום, הפרק כולל הטבות שלא תלויות באישור הכנסת, כמו הפחתת המס על הבלו, אך ברשות המסים לא מזדרזים לעשות זאת.

אטיאס ביטל את תנאי התעסוקה

 

המלצה מרכזית: דיור מוזל לעובדים

סטטוס: התנאים לא ישונו, החילונים ייפגעו

הצדק החברתי של טרכטנברג בתחום הנדל"ן היה לתת העדפה לציבור העובד בקבלת זכות לדיור מוזל. משרד השיכון מציע שני מסלולים כאלו - מחיר למשתכן ושכירות מפוקחת - והדו"ח קבע כי רק מי שממצה את כושר השתכרותו בהיקף של 125% משרה במצטבר לשני בני זוג, יקבל סיוע. עם זאת, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס הורה כי בשני המסלולים יוסר הקריטריון הזה.

ההחלטה היא לעג בפניו של הציבור החילוני ופגיעה קשה במעמד הביניים. בחודשים האחרונים משרד השיכון הוציא כך אלפי דירות, שבזכות הדו"ח היו יכולות להקל על מצוקת הדיור של אלו שעובדים אך לא גומרים את החודש. אטיאס אמנם טוען כי לא תינתן עדיפות למשפחות גדולות, אך קשה להאמין שרבבות החרדים שיגישו בקשה לא יזכו בדירות בזכות הקריטריונים האחרים, שכוללים ותק בנישואים והעדפה לשלושה ילדים ומעלה.

חמור מכך, ההחלטה התקבלה בלשכתו של אטיאס, בתיאום עם לשכת ראש הממשלה, ללא דיון ציבורי. אם הממשלה אכן תימנע ממימוש סעיף זה, ארגונים חברתיים כמו "רוח חדשה" כבר הודיעו כי יגישו בג"ץ.

בכתיבה השתתפו: תומר אביטל, ליאור בן דוד, טל ליטמן והדר קנה

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
הפעלת לחץ אזרחי דרך מחאה ופעילות
אף הצבעה לבחירות לא תספיק אם לא נגלה מעורבות ונצא לרחובות, נגיע לכנסת, נתבטא במדיה ונפעיל לחץ. טייקונים, דתיים, מתנחלים ומשפיעים אחרים שמעבירים החלטות לטובתם - יושבים כל הזמן על הראש של הנבחרים והפעילים הפוליטיים. דמוקרטיה זה הרבה יותר מלשים פתק בקלפי. זה פעילות, נוכחות, מעורבות ואחריות של כל אחד מאתנו לאורך כל הזמן.
דליה , תל אביב  |  23.11.11
15.
תגובה 6 דוגמא לישראלי הממוצע
רענון באזרחות (אם פספסת בתיכון) : המפלגות "הגדולות" הן גדולות, כי מצביעים להן הרבה אנשים (פראיירים). אם רק 80 אלף איש יצביעו לליכוד, היא תקבל 4 מנדטים ולא תהיה יותר מפלגה "גדולה". מבין? כנ"ל עם קדימה והעבודה וכו'. תמלא את חובתך האזרחית ותחקור היטב לפני שאתה מצביע למי שעלול להשפיע על חייך. יש המון מפלגות טובות, אבל גם המון אזרחים תמימים, שלא מבינים איך פועלת הדמוקרטיה בישראל.
אייל  |  23.11.11
לכל התגובות