אריסון: לא ידעתי על ההלוואה של דנקנר

"לא ידעתי על ההלוואה שקיבל דני דנקנר", כך מסרה בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון במסגרת עדותה בפרשת השוחד, שבה חשוד יו"ר הפועלים לשעבר דני דנקנר. מתמלילי העדות שמסרה אריסון בחקירתה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), ושהגיעו לידי "כלכליסט", עולה כי אריסון לא הייתה מעודכנת על הנעשה בדירקטוריון הבנק. יש להדגיש, כי אריסון לא נחקרה באזהרה והיא אינה חשודה בדבר.

ב־5 בספטמבר השנה הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כי יש בכוונתה להגיש נגד דנקנר כתב אישום בגין שורה של עבירות: לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון. החשדות נגד דנקנר עוסקים בפרשות רכישת בנק פוזיטיף הטורקי, קבלת הלוואה אישית מבנק DHB ואי־דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון באמצעות שימוש בחשבון של מזכירתו חגית מלכה.

אחת השאלות המרכזיות בפרשה היא כיצד בוצעו כל המעשים הנטענים כלפי דנקנר, וזאת מבלי שבעלת השליטה בבנק אריסון, מעורבת בהם או מודעת אליהם. החוקרים שאלו את אריסון לגבי ההלוואה שקיבל דנקנר מבנק DHB, והיא השיבה כי לא היה לה מושג לגבי הלוואות שדנקנר קיבל "אם הייתי יודעת לא הייתי תומכת בהעסקה שלו".

במהלך העדות התייחסו החוקרים לשאלה כיצד יתכן שנציגיה בדירקטוריון כבעלת השליטה לא בדקו, לא פיקחו ולא דיווחו לה על הנעשה. אריסון לא התחמקה ואמרה: "לא היה לי מושג. אם הייתי יודעת הייתי פועלת אחרת, כולל מול הנעשה בבנק ישראל באותה תקופה".

תשאול של שעה וחצי

אריסון תושאלה במשך כשעה וחצי, בין היתר בעניין פרשת רכישת בנק פוזיטיף על ידי הפועלים. הפרקליטות חושדת כי בשנים 2005–2008 השתתף דנקנר באופן פעיל בדיוני הדירקטוריון שאישרו את הרכישה במשותף עם קרן RP. זאת, כאשר לכל אורך התקופה לא גילה דנקנר לדירקטוריון הבנק על הקשרים העסקיים המורכבים של RP עם אלרן השקעות ואלרן נדל"ן. בשתי חברות אלה החזיק דנקנר החזקות שהיוו את עיקר הונו.

עוד טוענת הפרקליטות בטיוטת כתב האישום, כי דנקנר היה מעורב באופן פעיל בתהליך קביעת פיצוי בגובה 25 מיליון דולר, שאותו קיבלה קרן RP מבנק הפועלים. הוא זה שקבע למעשה את גובה הפיצוי שאותו קיבלה בסופו של דבר RP והוביל לאישורו של הפיצוי בדירקטוריון. כל זאת מבלי שגילה דנקנר לדירקטוריון הבנק על הקשרים העסקיים של אלרן השקעות ואלרן נדל"ן עם RP.

לטענת הפרקליטות, דנקנר פעל כדירקטור וכיו"ר הבנק מתוך מודעות במצב של ניגוד עניינים - בין ענייני בנק הפועלים לענייניו הפרטיים - כשלקח חלק פעיל ותמך ברכישת בנק פוזיטיף, תוך קיומם של מו"מ ועסקאות מהותיות בנוגע לנכסים משמעותיים של אלרן השקעות. "לא היה לה מושג שדני דנקנר קשור לאלרן", אמרה אריסון בעניין.

מטיב עם צ'ינילולו

בפרשת קבלת ההלוואה מבנק DHB טוענת הפרקליטות כי במהלך נובמבר 2008 ביקש דנקנר הלוואה אישית של 5 מיליון יורו מ־DHB, השייך לאיש עסקים טורקי בשם חאליט צ'ינילולו, המחזיק גם בבנק פוזיטיף יחד עם בנק הפועלים. דנקנר קיבל את כספי ההלוואה במרץ 2009.

לטענת הפרקליטות, דנקנר לא דיווח לדירקטוריון בנק הפועלים או ליועץ המשפטי של הבנק על בקשת ההלוואה או על אישורה, ולא דיווח על העברת הכסף לחשבונו עד ליום פתיחת חקירת המשטרה בעניינו. הפרקליטות טוענת כי ההלוואה ניתנה לדנקנר בשיאו של משבר האשראי העולמי, שעה שדנקנר - או בני משפחתו, לא יכולים היו לקבל הלוואה דומה בכל בנק אחר. זאת, לאור מצבם הכלכלי באותה תקופה ולאור מצבה של חברת אלרן באותו מועד.

עוד טוענת הפרקליטות כי בתקופה שבין בקשת ההלוואה ועד אישורה פעל דנקנר, במסגרת תפקידו כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, כדי שדירקטוריון הבנק יאשר חלוקת דיבידנד בבנק פוזיטיף שהיטיבה עם צ'ינילולו. במקביל הוא פעל לכך שהדירקטוריון יאשר רכישת 4.82% מניות של פוזיטיף מידיו של צ'ינילולו בכ־15 מיליון דולר. לטענת הפרקליטות, במעשיו אלה ביקש וקיבל דנקנר שוחד מצ'ינילולו.

בטיוטת כתב האישום נטען, כי לצורך קבלת ההלוואה הציג דנקנר ל־DHB הצהרת הון עצמי כוזבת של 50 מיליון יורו. במעשים אלה, קיבל דנקנר דבר במרמה בנסיבות מחמירות. עוד נטען כי בשימושים שעשה דנקנר בכספי ההלוואה, ובהעברת הכסף לחשבונות שונים שלו ושל בני משפחתו, הוא ביצע פעולות ברכוש אסור כמשמעותו בחוק איסור הלבנת הון.

דוברת קבוצת אריסון סירבה להגיב.