אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
על הכוונת של מליסרון: הסודות של עזריאלי צילום: גיל נחושתן

על הכוונת של מליסרון: הסודות של עזריאלי

ערר שהגישה מליסרון לבית הדין להגבלים עסקיים עשוי לגלגל לידיה נתונים סודיים של מתחרותיה. תנובה ושטראוס עלולות להינזק מהחומר הסודי שאספה עליהן רשות ההגבלים

22.11.2011, 10:14 | מארק שון

בחודש הבא יתקיים בבית הדין להגבלים עסקיים דיון מכריע בשאלה הבאה: האם להעביר לקבוצת הקניונים מליסרון שבשליטת עופר השקעות חומר עסקי חסוי, שרשות ההגבלים העסקיים אספה ממתחרותיה של מליסרון ובראשן קבוצת עזריאלי.

החומר נאסף כאשר הרשות נדרשה להכריע האם לאשר את המיזוג בין מליסרון לבריטיש ישראל. בסוף ינואר אישרה הממונה הקודמת על הגבלים עסקיים רונית קן את המיזוג, אבל הציבה תנאי: שהחברה הממוזגת תמכור כמה קניונים לצד שלישי, שאיננו קבוצת עזריאלי. בפברואר האחרון פנתה מליסרון לבית הדין להגבלים עסקיים כדי לערער על התנאי. מליסרון ביקשה לקבל לידיה את כל החומר ששימש את רשות ההגבלים העסקיים בבואה לקבוע את התנאי, כולל נתונים מפעילות עזריאלי, כדי שתוכל לבסס את הערר. הדבר עורר את התנגדות המתחרות של מליסרון, ובחודש הבא כאמור יגיע התיק לדיון חסוי ומכריע.

"הרשות הסתמכה על מסמכים מכל השוק, ובין השאר פנתה לקניונים אחרים ולרשתות דוגמת קסטרו, גאפ ו־H&M, כדי לבדוק כמה משלמות הרשתות לקניונים", מסביר גורם המקורב לבדיקת הקניונים. "הרשות עושה בדיקות שוק מאוד מעמיקות, ומבקשת נתונים ברמת בדל סיגריה. התוצאה היא שיש במאגר של הרשות נתונים סודיים מאוד. אין גוף אחר במדינה שיש לו נתונים כאלה לגבי חברות מסחריות.

"רוב הבדיקות של הרשות הכרחיות אך לעתים מוגזמות", סבור הגורם, "המידע הזה נשאר ברשות, ועולה חשש שהוא משמש את הממשלה לאיסוף מידע על גופים פרטיים".

גרנד קניון בחיפה. הנכס שבריטיש תיאלץ למכור במסגרת המיזוג עם מליסרון, לפי דרישת רשות ההגבלים, צילום: גיל נחושתן גרנד קניון בחיפה. הנכס שבריטיש תיאלץ למכור במסגרת המיזוג עם מליסרון, לפי דרישת רשות ההגבלים | צילום: גיל נחושתן גרנד קניון בחיפה. הנכס שבריטיש תיאלץ למכור במסגרת המיזוג עם מליסרון, לפי דרישת רשות ההגבלים, צילום: גיל נחושתן

 

מה עם החומר?

המקרה של מליסרון אינו היחיד שמעלה תהיות לגבי מאגר המידע של הרשות. לפני חודש אספה הרשות נתונים במסגרת חקירה שהיא מנהלת נגד תנובה ומנהליה, בחשד להסתרת מסמכים בעקבות מחאת הקוטג'. חוק ההגבלים קובע שאם לא יוגש כתב אישום, הרשות חייבת להחזיר את החומרים לתנובה בתוך חצי שנה.

אבל דווקא המתחרה הגדולה של תנובה, שטראוס, נמצאת במרכזה של פרשה המהווה דוגמה מובהקת לתפקיד הבעייתי שממלא מאגר המידע של רשות ההגבלים. מדובר בפרשת קדבורי שנחקרה בתחילת 2003, ושבמסגרתה נחשדה עלית (שהתמזגה לאחר מכן עם שטראוס) כי הפעילה סנקציות כלכליות ומסכת איומים כלפי קמעונאים וסיטונאים כדי לחסום את מותג השוקולד הבינלאומי קדבורי, ששווק בישראל על ידי חברת כרמית.

העניין הסתיים בצו מוסכם בלי כתב אישום, שבמסגרתו שילמה שטראוס למדינה 5 מיליון שקל. אבל באפריל 2006 ביקשה כרמית לעיין בכל חומרי החקירה של הרשות נגד שטראוס. הרשות תומכת בהעברת מסמכי החקירה לכרמית, כולל שלוש קלטות של הקלטות סתר שנעשו בפברואר 2003. בינואר 2010 הגישה כרמית תביעה בגובה 22 מיליון שקל נגד שטראוס לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. עיקר התביעה נשען על החומרים שהרשות עשויה להעביר לכרמית.

לטענת שטראוס, אנשי הרשות הבטיחו לה עוד בדצמבר 2007 כי החומר יוחזר "בזמן הקרוב", אבל בפברואר 2008 החליטה הממונה קן לאפשר לכרמית לעיין בחלק מחומר החקירה. "רשות ההגבלים מוסמכת, ולעתים אף חייבת, למסור לאזרח מידע המוחזק בידה. מן הראוי לאפשר לכרמית לעיין בחלק מחומר החקירה", כך נכתב בפנייה של הרשות לעורך הדין של שטראוס ניב זקלר. לטענה כי לרשות כבר לא היתה באותו הזמן סמכות להחזיק בחומר, הגיבה הרשות בטענה משלה: "כאשר אדם טוען לזכות לעיין בחומר המצוי בידי הרשות (...), איננו יכולים להוציא את החומר מידינו".

עד היום מתנהל "פינג פונג" בין בתי המשפט המוציאים צווים כדי למנוע את העברת החומרים מהרשות לכרמית, בניגוד לעמדת הרשות.

נתוני המתחרים

"מליסרון ושטראוס הן שתי סוגיות נפרדות לחלוטין", מסבירה עו"ד טל אייל־בוגר, העומדת בראש תחום הגבלים בפישר, בכר, חן, וול אוריון. "הסוגיה של מליסרון היא מענה לדרישת נתונים של תאגיד בקשר לפסיקה של צד אחר, שעלול להגיע לכך שהמסמכים יתגלגלו לצד אחר בהליך מול הרשות. במקרה של שטראוס מדובר במסמכים שהגיעו לידי הרשות במסגרת חקירה פלילית".

עורך הדין מתן מרידור ממשרד אגמון מסביר את הרגישות הכרוכה במאגר המידע: "כשאני מגיש ערר על החלטה של הרשות מותר לי לקבל את כל המסמכים שעליהם התבססו. אבל אני למעשה מבקש את הנתונים של המתחרים שלי". מרידור ואייל־בוגר מסבירים כי בעבר עורך הדין של החברה שהגישה את הערר היה שומר על חיסיון המידע ולא מעביר אותו אליה. אבל באחרונה יותר ויותר צדדים לא מוכנים למתווה הזה.

מרשות ההגבלים העסקיים נמסר: "העברת חומר חקירה לצד מעוניין מעוגנת בהנחיית פרקליט המדינה. צד המעוניין בהעברת חומר צריך לפנות לרשות ולבקש לעיין בחומר בהתאם לכללים המצויים באותה הנחיה. החלטות בנושא העברת מידע, כמו כל החלטה אחרת של רשות ההגבלים העסקיים, כפופות לביקורת שיפוטית".

תגיות