אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האיש שהביא את הפיראטיות לכל בית: "נעזור לחברות להתחרות באפל" צילום: cc by Jacob Appelbaum

האיש שהביא את הפיראטיות לכל בית: "נעזור לחברות להתחרות באפל"

אחרי שפיתח את שירות שיתוף הקבצים ביטורנט והכניע את אולפני הסרטים, מסמן בראם כהן את המטרות הבאות: אפל וחברות הכבלים והלוויין. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסביר כי לטכנולוגיה המזוהה עם פיראטיות יש גם שימושים לגיטימיים, אבל הוא בכלל לא משתמש בה

22.11.2011, 11:41 | עומר כביר

לפני עשר שנים, בגיל 25, התחיל בראם כהן לעבוד על פרוטוקול שיתוף שנועד לאפשר העברת קבצים גדולים, תוך ניצול מינימלי של רוחב פס האינטרנט. להמצאה הקטנה שלו הוא נתן את השם BitTorrent (ביטורנט, או נחשול ביטים, בתרגום חופשי).

עשור מאוחר יותר ביטורנט כבר עבר מזמן את HTTP - אבן היסוד של הרשת המודרנית - כפרוטוקול בעל נפח התעבורה הגדול ביותר באינטרנט, והצליח להוריד על הברכיים את אולפני הסרטים ההוליוודיים, שעדיין לא מסוגלים להתמודד עם הפצת הקבצים הפיראטית שמתבצעת באמצעותו. עכשיו, בראיון ל"כלכליסט", מסמן כהן שתי מטרות חדשות: ספקיות הטלוויזיה בכבלים ובלוויין, וענקית מוצרי הצריכה המהפכנית - אפל.

 

כהן, יליד מנהטן, למד לתכנת כבר בגיל 5 על מחשב Timex Sinclair. את הרעיון לביטורנט הגה בימי השיא של בועת הדוט.קום. "עבדתי בכמה סטארט־אפים נידחים", הוא מספר. "למדתי שם שהמשאב הכי יקר הוא רוחב פס, והגעתי למסקנה שכאשר משתמשים משתפים תכנים זה עם זה הם צריכים לשתף גם רוחב פס. הבעיה הגדולה עם תוכנות שיתוף קבצים באותה עת היתה הדפוס הבסיסי שבו כמה אנשים מורידים תוכן, וכשהם מסיימים באים אנשים אחרים ומורידים אותו. אין חילופים אמיתיים: או שמישהו מוריד או שהוא סיים להוריד. אז חשבתי, 'היי, אולי אצור כלי שיאפשר למורידים לשתף פיסות מידע זה עם זה'".

כהן לא הסתפק ביצירת הפרוטוקול החדשני. ב־2004 סייע למפתחת המשחקים Valve לפתח את מערכת ההפצה המקוונת Steam, שהפכה, גם בזכותו, למערכת הפצת המשחקים הדיגיטלית הגדולה בעולם. במקביל הקים את חברת ביטורנט, במטרה להמשיך ולפתח את הפרוטוקול וליצור תוכנות עבורו. תוכנות שיתוף הקבצים של החברה, ביטורנט ויוטורנט, אחראיות כיום ל־80% מהתעבורה בפרוטוקול ומשמשות 100 מיליון איש מדי חודש. כהן עצמו מחזיק בתפקיד המדען הראשי של החברה.

"אני לא האויב של חברות הסרטים"

 

כשרק התחלת לפני עשר שנים, חשבת שהפרוטוקול יהפוך כזה גורם משפיע ומהותי?

"היתה לי תיאוריה שזה אפשרי, זה היה הגיוני על הנייר, אבל לא ציפיתי שזה מה שיקרה".

אולפני הסרטים וחברות התוכן הגיבו נכון לאיום של ביטורנט?

"רואים בוודאות שלא. תסתכל על נטפליקס. זה לא שירות P2P (המשמש לשיתוף קבצים - ע"כ), זה שירות סטרימינג, כי זה מה שדורשים ממנו האולפנים. התוצאה היא עלויות אדירות לנטפליקס, איכות הווידיאו לא ממש טובה, וזמן המתנה בתור לפני הצפייה. לו היה מותר להם, נטפליקס היו יכולים לשתף פעולה עם ביטורנט ולאפשר לאנשים לצפות בווידיאו באיכות HD מלאה ובעלות נמוכה הרבה יותר. אבל הם לא יכולים לעשות את זה, בגלל החוזים שמחייבים אותם להזרים את הכל, מתוך אשליה שזה משנה משהו מבחינת הפיראטיות. התוצאה היחידה היא מוצר חלש יותר".

אתה מרגיש אחראי במידה מסוימת לפיראטיות שנגרמת בעקבות השימוש בביטורנט?

"כשאנשים מורידים תכנים פיראטיים, מדובר לרוב בתכנים שלא זמינים ברשת בשום מחיר, וניתנים להשגה רק ברכישת די.וי.די ולא בהורדה חוקית. כשהתוכן כבר זמין ברשת, מדובר באיכות הרבה יותר גרועה. התוכן הזה נמכר במחירים מגוחכים שזהים לתקליטורי די.וי.די - ושיווקם של אלה כרוך בעלויות עצומות. חברות המדיה מציעות מוצר רע במחיר גבוה, ואז הן מאשימות אותי כשאנשים לא מרוצים".

יכול להיות שבגלל התדמית הפיראטית של ביטורנט ארגונים גדולים לא מתייחסים לפרוטוקול ברצינות, ומפספסים הזדמנות לנצל אותו לצורכיהם?

"יש הרבה שימושים אפשריים לביטורנט. הרבה חברות משתמשות בו לצרכים פנימיים. טוויטר משתמשת בו לפריסת תוכנה במערכות המחשבים של החברה, וגם פייסבוק. אבל העובדה שלא נעשה שימוש בפרוטוקול בעולם המדיה, על ידי יצרני ומפיצי תוכן, זו אשמתם הבלעדית".

עידן חדש של שידורים

 

כהן לא מסתפק במהפכה שכבר חולל בעולם התוכן, ועל הכוונת שלו ושל חברת ביטורנט כבר נמצאים שני גורמים משמעותיים נוספים. הראשון שבהם הוא ספקיות הטלוויזיה בכבלים ובלוויין, שאותן מקווה כהן לזעזע באמצעות פרוטוקול לייב־סטרימינג חדש מבוסס P2P. "מבחינת השימושיות שלו, הפרוטוקול דומה לשידורי טלוויזיה", אומר כהן. "אם יש משהו שמשודר עכשיו בשידור חי וכולם רוצים לצפות בו, אין ממש פתרון טוב להעביר את השידור ברשת. הפתרונות הקיימים הם מאוד יקרים, דורשים תשתית מיוחדת וקשה מאוד לתחזק אותם.

"אני עובד על מוצר שיאפשר קליטת שידור חי בהפרש של עד 10 שניות מזמן השידור, כאשר 90% מהמידע מגיע מאחרים שמשתפים את השידור במקום מהמקור. בפרוטוקולים מתחרים מדובר בהפרש של 90 שניות, כשחצי מהמידע מגיע ממשתפים אחרים. אני עובד על זה בשנתיים האחרונות, והדמואים הראשונים יוצגו בחודשים הקרובים".

אילו שימושים יהיו לפרוטוקול הזה?

"למעשה, כל מה שמשודר בצורה חיה בטלוויזיה, וכרגע אין טכנולוגיה טובה מספיק כדי לשדר אותו. אין גבול לאפשרויות השימוש. עם הפרוטוקול שלי, כבר לא תהיה סיבה טכנית לצרוך יותר תכנים דרך הטלוויזיה".

ניתן יהיה לשלב את הטכנולוגיה במקלטי טלוויזיה ובכך לייתר את חברות הכבלים והלוויין?

"כן, לגמרי. הרעיון הוא להיפטר בסופו של דבר ממערכת שידורי הכבלים והלוויין המסורתית. נוכל להסתפק בחיבור אינטרנט מהיר. המערכת הקיימת היא בעצם אנדרטה לחוסר יעילות. יש מאה ומשהו ערוצים, וכולם משודרים אליך כל הזמן - למעשה, מדובר בכמות עצומה של מידע, ש־99.999% ממנו פשוט מבוזבזת".

uTorrent, אחת התוכנות המתבססות על ביטורנט. כהן לא מסתפק במהפכה שחולל בעולם התוכן, צילום מסך: utorrent.com uTorrent, אחת התוכנות המתבססות על ביטורנט. כהן לא מסתפק במהפכה שחולל בעולם התוכן | צילום מסך: utorrent.com uTorrent, אחת התוכנות המתבססות על ביטורנט. כהן לא מסתפק במהפכה שחולל בעולם התוכן, צילום מסך: utorrent.com

מתחרים באפל

 

המטרה השנייה על הכוונת של חברת ביטורנט היא ענקית מוצרי הצריכה אפל. את המטרה הזו מתכוונת החברה לתקוף באמצעות יוזמה עסקית־טכנולוגית חדשה: שילוב של טכנולוגיית ביטורנט במוצרים כמו טלוויזיות, ממירים ונגני די.וי.די או בלו ריי. היוזמה תאפשר למכשירים תומכים להזרים תכנים מהמחשב שהורדו או צורפו לתוכנה של ביטורנט, ואף להוריד תכנים ישירות מהרשת תוך שימוש בפרוטוקול. החברה כבר חשפה כמה יצרניות השותפות למיזם, ובתערוכת האלקטרוניקה הגדולה CES, שתיערך בלאס וגאס בינואר, יוצגו מכשירים של יצרניות גדולות אשר ישלבו את הטכנולוגיה של ביטורנט.

"החזון שלנו הוא שבעתיד פרוטוקול ביטורנט יהפוך לאבן יסוד באינטרנט, בדומה ל־HTTP", מסביר האסטרטג הראשי של ביטורנט שי גאנם. "בדומה לאופן שבו סקייפ עשתה שימוש ב־P2P כדי לחולל מהפכה בתעשיית הטלקומוניקציה, ביטורנט עושה שימוש בטכנולוגיה הזו כדי לחולל מהפכה בניהול והעברה וצריכת מדיה דיגיטלית".

אתם רואים את עצמכם כמתחרים ב־iTunes?

בראם כהן. דווקא הוא לא משתמש בביטורנט, צילום: cc by Jacob Appelbaum בראם כהן. דווקא הוא לא משתמש בביטורנט | צילום: cc by Jacob Appelbaum בראם כהן. דווקא הוא לא משתמש בביטורנט, צילום: cc by Jacob Appelbaum

 

"ביטורנט מתחרה באפל עצמה. iTunes מתמקדת בתוכן פרימיום, וזה לא מה שאנחנו עושים. אבל אפל יצרה סביבה שבה משתמשים יכולים להוריד תוכן למחשב ולהעביר אותו לטלוויזיה שלהם. המוצרים שלה עובדים ממש טוב, בתנאי שכל הקבצים הם בפורמט של אפל ואתה משתמש רק בחומרה של אפל. אנחנו מספקים לחברות נוספות אותן יכולות כמו אפל, באמצעות הטכנולוגיה שלנו".

השימושים האפשריים של ביטורנט מגוונים ביותר. לכן היינו מאוד מעוניינים לשמוע מה כהן עצמו מוריד מהרשת. התשובה שלו היתה בלתי צפויה לחלוטין. "למעשה", הוא אמר לנו, "אני לא משתמש בביטורנט בעצמי".

מפתיע. זה כמו שמארק צוקרברג יגיד שהוא לא משתמש בפייסבוק.

"כן, תראה, מה שמעניין אותי זו הטכנולוגיה - איך להעביר מידע מנקודה לנקודה. אנשים מצפים שיהיה לי חזון לתעשיית התוכן, אבל ברמה מסוימת ממש לא אכפת לי. אין לי טלוויזיה. עשיתי לאחרונה מינוי לנטפליקס רק כי רציתי לדעת איך זה עובד, כדי שאוכל לדבר על זה. אני רואה שם רק דברים שאני מרגיש שאני צריך לראות, כי אני מפספס הרבה התייחסויות תרבותיות כשאנשים מדברים על זה. אבל אני לא מומחה גדול בסדרות ובסרטים".

מדוע ביטורנט כל כך פופולרי?

כאשר משתמשים מורידים קבצים באמצעות תוכנות המבוססות על פרוטוקול ביטורנט, הם מספקים למשתמשים אחרים גישה לחלקים מהקובץ שהם כבר הורידו. כתוצאה מכך, לא נוצר צוואר בקבוק שבו מספר רב של משתמשים מנסה להוריד קובץ ממספר זעום של משתמשים שמחזיקים אותו ברשותם. כמו כן, הזמינות של קובצי ההורדה גבוהה במיוחד גם כשלמעט מאוד משתמשים ישנו הקובץ המלא. ביקוש גבוה לקובץ לא פוגם בקצב ההורדה, ולמעשה לרוב הוא דווקא מאיץ אותה.

עובדה זו תרמה משמעותית לפופולריות של ביטורנט, אבל לא רק היא. בראם כהן בחר להפיץ את הפרוטוקול בקוד פתוח, ובכך לאפשר לכל מי שמעוניין לכתוב תוכנה המשתמשת בו. התוצאה היתה פריחה של תוכנות בעלות יכולות משתנות, שהעלו את הפופולריות של הפרויקט. הביזוריות הגדולה שלו הקשתה על חברות תוכן לעצור את התפשטותו, ולמהלכים כמו תביעת מורידים ספציפיים או אתרים המאפשרים הורדת קובצי טורנט היה אפקט זניח ביותר.

העובדה שלפרוטוקול יש שימושים לגיטימיים רבים (למשל, העברת קבצים גדולים בתוך ארגון), וכן העובדה שאין לו אפשרות לשלוט בפיראטיות שהפרוטוקול מאפשר, הן שהגנו על כהן מתביעות משפטיות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

45 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

45.
נורא נחמד לצעוק "גנב" אבל הוא לא קשור לפיראטיות..
כולם קופצים פה, אבל בראם כהן רק שיפר שיטה של העברת קבצים. לביטורנט ממש לא איכפת איזה סוג קובץ מועבר ומה החוקיות שלו זה פשוט פרוטוקול לשיתוף קבצים מהיר, העובדה שאנשים משתמשים בזה להורדה פיראטית היא לא פוגעת בחשיבות של הפרוטוקול. רכב זאת המצאה מעולה שגרמה למותם של מיליוני אנשים בעולם... אינטרנט זאת המצאה מעולה שדרכה אפשר גם להשתמש למטרות טרור והאקינג ההמצאות בסופו של דבר הם המצאות...האנשים משתמשים בהן בצורה לא חוקית הם הבעייה לא הממציא.
אורי  |  24.11.11
לכל התגובות