שלומי פריזט: כשל מתמשך ברגולציה הכלכלית של המדינה הוא הגורם ליוקר המחיה בישראל

"הגורמים ליוקר המחיה בישראל הם כשל בסיסי ומתמשך ברגולציה הכלכלית שמפעילה המדינה בהיבט של השפעתה על יוקר המחיה, היעדר חשיפה אפקטיבית לתחרות בין-לאומית במגזרים שונים במשק ובכלל זה חסמים רבים לייבוא, קיומם של שווקים ריכוזיים והצרת התחרות ברבים מענפי המשק" - כך אמר הערב (ג') ד"ר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי הפורש של הרשות להגבלים עסקיים, בכנס בכירי עולם הכספים של חברת Biconix שהתקיים בתל אביב. פריזט היה חבר בצוות לבחינת התחרותיות ויוקר המחיה של ועדת טרכטנברג, והציג בפני אנשי עסקים את תובנותיו המרכזית מעבודת הוועדה.

פריזט פתח את דבריו ואמר כי "400 אלף איש יצאו לרחובות למחאה לא אלימה. ניסינו לפענח מדוע אנשים יצאו לרחובות. הכותרת היתה 'צדק חברתי', אבל היו הרבה מאוד נושאים. אנחנו הצלחנו למפות את תחושת העם לשלושה נושאים עיקריים: מצוקה כלכלית שגרמה לחרדה לעתיד ולחוסר תקווה, חוסר צדק שנבע מהגברת אי שוויון ונשיאה בנטל, ותחושת ניכור מול מוסדות המדינה והמערכת הפוליטית".

פריזט המשיך לפרט ואמר כי "עשינו ניתוח של סל הצריכה של משקי הבית ומצאנו שלוש קבוצות של מוצרים: הקבוצה הראשונה נוגעת למוצרים שמחירם עלה והכמות עלתה -ביניהם תשלומים עבור שירותי בריאות וחינוך. הקבוצה השנייה הינה מוצרים שמחירם עלה והכמות ירדה, ביניהם מוצרי מזון שברובם נמצאים בהגנה מפני יבוא. הקבוצה השלישית היא מוצרים שמחירם ירד והכמות ירדה - ביניהם טקסטיל, ריהוט, אלקטרוניקה, ציוד חשמלי ומגבות - כל המוצרים שנהנו מוכנית החשיפה של שנות ה-90".

פריזט הוסיף כי "מניתוח שעשינו מצאנו בעיה של חוסר משילות מול גופים רבי עוצמה וקבוצות לחץ. לדיונים בוועדות הכספים מגיעים נציגי קבוצות לחץ שמשפיעים על ההחלטות וקולו של הצרכן לא נשמע. כמו כן, מצאנו כי מדיניות המכסים על התוצרת החקלאית מגנה גם על היצרנים, ויתכן שיש לשקול מדיניות זו - יש לבחון האם לא יותר נכון להגן על התוצרת המקומית באמצעות סובסידיות. בחנו גם את סוגיית עובדי הקבלן במגזר הציבורי, ומצאנו כי הפתרון הוא לטפל בתנאים של האנשים שמקבלים שכר נמוך אבל עם גמישות לסקטור הציבורי לנהל את עצמו. הסקטור הציבורי יכול לעשות הרבה דברים יותר טוב, יותר יעיל, יותר גמיש גם מתוך הממשלה וגם מבחוץ".