"הפרקליטות מנסה להתנכל לדני דנקנר"

עורכי הדין יורם ראב"ד ויוסי בנקל, המייצגים את יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר בפרשת בנק פוזיטיף, דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין לאפשר להם להמשיך לייצג את דנקנר במסגרת ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו.

אתמול (ג') שלחו השניים מכתב חריף לוינשטיין שבו העלו את הדרישה, זאת על רקע הנחיה שהעבירה הפרקליטות שלשום לעו"ד נבות תל־צור, החבר אף הוא בצוות ההגנה של דנקנר. הפרקליטות הנחתה את תל־צור שלא להעביר לשניים חומרי חקירה, היות שייתכן כי ישמשו עדי תביעה נגד דנקנר, אם יוגש נגדו כתב אישום.

"מנסים להגביל את זכות דנקנר לייצוג"

עו"ד יורם ראב"ד | צילום: עמי ארליך

דנקנר חשוד בשורה ארוכה של עבירות. בתחילת ספטמבר האחרון הודיעה לו הפרקליטות כי בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע שאמור להיערך בעניינו בקרוב.

ראב"ד ובנקל נחשבים למקורביו של דנקנר ומכירים אותו זה שנים. אם אכן תחליט הפרקליטות לזמן אותם להעיד נגדו, ייתכן כי אף לא יוכלו לייצגו בשימוע, טרם הגשת כתב האישום נגדו.

"לדעת מרשנו, ההנחייה שהועברה בעניינו מהווה התנכלות מכוונת שמטרתה לפגוע בזכותו לבחור לו את הייצוג המשפטי שבו הוא חפץ", כתבו ראב"ד ובנקל במכתב שהעבירו אתמול לווינשטיין. "ההנחיה הועברה מתוך כוונה לשבש את הגנתו ולפגוע בה הן בשלב השימוע והן בשלב ניהול המשפט, אם וככל שיוחלט על הגשת כתב אישום נגדו".

עוד ציינו עורכי הדין במכתב את "האבסורד שבניסיון להגביל את זכותו של מרשנו לייצוג הולם, בנימוק של אי־גילוי חומר החקירה ל'עדים פוטנציאליים'". לדבריהם, שיטוט מהיר באתרי החדשות באינטרנט "מלמד כי חומר החקירה החסוי, כביכול, פרוש וגלוי לעיני כל".

עו"ד יוסי בנקל | צילום: גלעד קוולרציק

בנוסף טענו ראב"ד ובנקל במכתב לווינשטיין כי ההגבלה שהושתה עליהם, שלא לקבל את חומרי החקירה בעניינו של דנקנר, נעשתה שלא כדין, תוך חריגה מסמכות, ומהווה שימוש לרעה בכוח הנתון בידיה של הפרקליטות מעצם אחזקתה בחומרי חקירה שהחשוד נזקק להם לשם היערכות לשימוע בעניינו.

ראב"ד ובנקל טענו כי נעשה לדנקנר עוול, היות ש"לא זומנו מעולם לחקירה לא בפרשה זו ולא בכל פרשה אחרת אשר מר דנקנר נחקר בגינן" וכן "לא נתבקשו להשיב על שאלות כלשהן או למסור מסמכים כלשהם". הם גילו במכתב כי בפרשת אחרת שבה נחקר דנקנר, פרשת קרקעות מלח, "נעשה ניסיון על ידי המשטרה לזמן את עו"ד בנקל לחקירה, ובהתערבות הפרקליטות, לאחר פניית עו"ד בנקל, בוטל הזימון וטוב שכך".

עורכי הדין הביעו זעם במכתב על כך שמנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, לא מיענה אותם על ההנחיה שהועברה לתל־צור ואף סירבה לקבל מהם "שיחת טלפון בשעות הבוקר של היום, כאשר נעשה ניסיון לברר את פשר המהלך התמוה". הם דרשו מוינשטיין לבטל את ההנחיה שניתנה לתל־צור בתוך 73 שעות, אחרת יעתרו לבג"ץ נגד המהלך.

"הפנייה הכי הזויה שקיבלתי בקריירה"

"התגובה הראשונה שלי להנחיה היתה שזו הפניה הכי הזויה שנתקלתי בה במהלך הקריירה", אמר אתמול ל"כלכליסט" עו"ד בנקל. "אחר כך התגובה התחלפה בתדהמה מוחלטת. אין שום היגיון ובסיס עובדתי ומשפטי במה שנאמר במכתב. זה רק מלמד אותי שמישהו לא התעמק בתיק החקירה". במענה לשאלה למה עשויה הפרקליטות לזמן אותו כעד תביעה, אמר בנקל: "אין לי מושג ירוק למה יש כוונה כזו. לא הייתי מעורב בזמן אמת באף אחד מהאירועים שנזכרו בפרשה ולכן זה נראה לי גם הזוי וגם תמוה".

לדברי בנקל, "אם ייאלצו אותנו לפנות לבג"צ - נפעל על פי פסיקתו. לא נגיע לשימוע של דנקנר בכוח ולא נעשה דין לעצמנו". בנקל מציין כי הוא וראב"ד לא התחילו בניסוח העתירה לבג"ץ "כי אנחנו בטוחים שלמישהו בפרקליטות נפלטה החלטה חפוזה ובלתי מבוססת. לאחר שהוא יעיין בה שנית, הוא יחסוך את הזמן של כולנו".

מבחינתם של שני הסנגורים, הפגיעה החמורה באמת עלולה להיגרם לדנקנר עצמו: "דני רק חשוד בשלב הזה וכבר מנוע מלבחור לעצמו את הייצוג שבו הוא רוצה. לא ייתכן שהרשות המאשימה תהיה מעורבת בבחירה של חשוד בייצוג. זה אבסורד שעוד לא נתקלתי בו.

"אם אתה שואל אותי, מישהו עשה שם בדיקה טכנית, ולא לקח בחשבון את ההשלכות שלה. יכול להיות שבשוליים יש מסמך שעבר דרך המשרד שלנו, שהם ירצו להגיש בבית משפט, אבל מפה ועד עדות מהותית, ההבדל תהומי".

לגבי האפשרות שייקרא לעדות, אמר בנקל כי "אם אדם נקרא לבית המשפט הוא חייב להתייצב ולעלות על דוכן העדים, וכששואלים אותו שאלות הוא חייב לענות. אבל יש גם חיסיון על יחסי עורכי דין־לקוח. החיסיון הוא של הלקוח".

בתגובה לפניית ראב"ד ובנקל מסר אתמול דובר משרד המשפטים בשם לשכת היועץ המשפטי לממשלה: "הפנייה התקבלה הערב בלשכת היועמ"ש. הפונים ייענו כמקובל".