צילום: ורדי כהנא
אבא אמר: "לא משנה מה אתה מוכר, חשוב מה השני חושב שהוא קונה"
סגן יו"ר ומנכ"ל גדות מיכליות ומאגרים לכימיקלים, מספר כי המסר שקיבל מהוריו היה כי "הציונים לא מטרידים. חשוב איזה אדם אתה"
ארז מלצר, סגן יו"ר ומנכ"ל גדות מיכליות ומאגרים לכימיקלים, יו"ר המרכז לשירותי התנדבות בן 54. נשוי ואב לארבעה, מתגורר ברעננה
"נולדתי בארצות הברית להוריי שרה וגורי (גוריון) במסגרת הלימודים של אבי, וגדלתי שם עד גיל 4. הוריי היו מאושיות ההקמה של התעשייה הישראלית: אבי היה ממייסדי תדיראן, ובהמשך שימש בתפקידים בכירים בטלרד ובבזק. אמי עבדה בהנהלת פקר פלדה והיתה ממקימי גבור סברינה. גדלתי כילד דתי, למדתי בישיבה. בגיל 16 התחלתי לשאול את עצמי שאלות ובגיל 18 חזרתי בשאלה, אבל הבית היה ליברלי, לכן לא הייתי צריך למרוד.
"אמי היא סופת הוריקן, טורבו. מלאת אנרגיה, מנסה לנהל את כל העולם. היא שימשה ראש הלשכה של שלושת הרמטכ"לים הראשונים ושל בן־גוריון. אבי הוא איש חזון, אופטימיסט חסר תקנה. בהרצאה שלו ב־1973 הוא אמר: 'בעשורים הקרובים העולם יתהפך. לא יהיו אנשים שיורים זה על זה, העולם יעבור ללוחמה אלקטרונית'. את המונח 'תקשוב' שמעתי ממנו בשנות השבעים, עוד לפני עידן ה־PC.
"כשהיינו ילדים אמא דאגה שלכל ילד יהיה את הפרי שהוא אוהב לבית הספר, שיעורים ומחברות לא עניינו אותה. כבר ביסודי המסר שלה היה: 'הציונים שלך לא מטרידים אותי, לי חשוב איזה אדם אתה, ולזה ממילא אין ציון'. בשנות השבעים הוריי הוציאו אותנו לשלושה חודשים מבית הספר, ובית הספר התרעם. הלחץ החברתי ממש לא פעל עליהם. שניהם אמרו: 'לא ניתן לבית הספר להפריע לחינוך של הילדים שלנו'. מבחינת הוריי מי שעסק בחינוך זה הם.
"אני מנכ"ל מגיל 28, לא מכיר משהו אחר. אני זוכר שסביב שולחן השבת בבית דיברו על ניהול ותעשייה. באותן ארוחות אבי הסביר לי: 'לא משנה מה אתה מנסה למכור, חשוב מה השני חושב שהוא קונה ממך'. אבי לא אהב את תחושת הזיהוי המוחלט של מנכ"לים עם החברות שבהן עבדו. הוא תמיד אמר לי: 'אתה לא עובד לבד. אתה המנצח, אבל אתה לא התזמורת'.
"הוריי לא עבדו בשביל הכסף. אבי כל הזמן עסק בהבראת חברות, וכשהיה צריך לחתוך שכר בחצי, הוא לא היסס ועשה את זה גם על משכורתו. הוא נהג לומר לי גם: 'תהיה בן אדם, כי כשתסיים את התפקיד מה שיישאר לך זה מי שאתה ולא מה שאתה'. כשהשתחררתי מהצבא ביקשתי מאבי שיעזור לי ליצור קשרים עם חבריו מארצות הברית. אבא אמר: 'זה מיותר. רוב החברים הם אנשים שהיו צריכים אותי בגלל התפקיד שלי. את החברים האמיתיים אתה מכיר ממילא'. אני חושב היום שגם אם לא עשיתי מיליארדים, הנכס הכי חשוב שצברתי הוא חברים. יותר נכסים מהתחייבויות".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה