"אנחנו חוזים בהתפרקות הכפר הגלובלי"

באוגוסט האחרון נאלץ ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון לעצור את חופשתו באיטליה עקב הסתערותם של מתפרעים על רחובות לונדון. המהומות, שפרצו בצפון לונדון, התפשטו למרכז העיר ונבלמו באזור הסיטי, הרובע הפיננסי בעיר. בדומה לישראל, גם כאן המפגינים מוחים על מחירי הדיור הגבוהים, והצעירים, כך נראה, איבדו אמונה כי יהיה ביכולתם לרכוש לעצמם פיסת נדל"ן בעיר.

אבל לא רק מחירי הדירות מעסיקים את הלונדונים. בשונה ממדינות הפריפריה באירופה, בריטניה נחשבת לאחת המדינות העשירות ביבשת הישנה, אךיושבי מאהל המחאה הנמצא בחצרה של קתדרלת סנט פול הממוקמת בלב הסיטי, מאמינים שהצמיחה בכלכלה המקומית נעוצה בשכר הנמוך שלו זוכים המהגרים במדינה, בעוד שהצעירים הבריטים נאלצים להסכים לעבוד שעות נוספות תמורת שכר נמוך כדי לשמור על מקום העבודה.

במילים אחרות, הגלובליזציה, זו שהמערב ניסה לטפח בעשורים האחרונים והיוותה את עמוד התווך בצמיחת הכלכלה העולמית, מפתחת עם השנים תופעות לוואי. לדברי וירג'יני מייזונב, מנהלת ההשקעות הראשית של שרודרס בתחום מניות של חברות בינלאומיות וגלובליות, שינויים חברתיים, בעיות פוליטיות, שינויים דמוגרפיים, התחממות גלובלית, וגם התקשורת עצמה, גורמים לשסעים בכפר הגלובלי.

בכנס השקעות שערכה שרודרס, אחת החברות הגדולות והוותיקות בעולם לניהול קרנות נאמנות ותיקי השקעות, עם נכסים מנוהלים בהיקף של 300 מיליארד דולר, הסבירה מייזונב כי המשבר הכלכלי היה רק הטריגר לשסעים שהתגלעו בכפר הגלובלי. "כדי להגדיל את היעילות ולמצוא מקורות צמיחה נוספים, תאגידים בינלאומיים הרחיבו את דריסת הרגל הגיאוגרפית שלהם אל עבר השווקים המתפתחים. זה הביא למצב שהיום מחצית מהכנסות החברות המרכיבות את מדד S&P 500 מגיעה ממכירות בשווקים המתפתחים. קח לדוגמה את האייפון, רכיבים שפיתחו חברות זרות וכוח עבודה מחוץ לארצות הברית אחראים ל־94% מהמכשיר. המותג אפל הוא למעשה האלמנט האמריקאי היחיד במכשיר.

"התחרות בעלויות שהציעו המדינות המתפתחות העניקה להן כוח רב, ונוצר מצב שבו העובדים במערב הם, מצד אחד, צרכנים, ומצד שני, ספקים של מוצרים, שירותים וסחורות שמקורן בשווקים הבינלאומיים. ההערכות הן שב־2050 יהיו בשווקים המתפתחים שישה צרכנים על כל צרכן אחד במערב, מה שיביא לשינויים בצריכה העולמית ולעלייה בגירעון המסחרי של המדינות המפותחות. כבר בתחילת 2012 שיעור הצמיחה בשווקים המתפתחים מסך התמ"ג העולמי יעלה על שיעור הצמיחה במדינות המפותחות, וב־2050 ארה"ב תהיה כנראה המדינה המפותחת היחידה מבין חמש הכלכלות הגדולות בעולם", מזהירה מייזונב.

לפי התמונה העגומה שמציירים בשרודרס, בשנים הקרובות שוקי המניות יחווו תנודתיות רבה. "בתקופה הקרובה אני ממליצה למי שיושב על מזומן להשקיע רק 20% מהכסף ברכישת נכסים, ורק לאחר כמה חודשים — להגדיל את ההשקעה".

מה יקרה בעוד כמה חודשים?

"גם אם השסעים בכפר הגלובלי יעמיקו ניתן יהיה לאתר הזדמנויות השקעה, אך בחודשים הקרובים מה שיוביל את התנודתיות הוא החלטות הפוליטיקאים. מספיק שסרקוזי ומרקל מתווכחים כדי להביא לצניחה בשווקים. היום, כשאני מגיעה הביתה, אני לא צריכה להדליק טלוויזיה כדי לצפות בדרמה, יש לי מספיק ממנה במשרד".

בינתיים, נראה כי המנהיגים באירופה עסוקים בעיקר בהתכתשויות אלה עם אלה, וממשל אובמה עסוק בפתרון הבעיות הפנימיות בארה"ב, כך שגם התערבות אמריקאית לא נראית באופק. את באמת חושבת שכל הסאגה הזאת תסתיים בתוך חודשים?

"אני מסכימה שחלק גדול ממשבר החוב הוא תוצאה של משבר מנהיגות. סין שמחה להעניק אשראי בריביות נמוכות למדינות מפותחות. אלא שלא היתה בקרה על החוב שנטלו על עצמן מדינות כמו אירלנד, ספרד ואיטליה. אנשים לא צפו את המשבר הזה מגיע, זה אבסורדי.

"בעיית החוב קיימת, והיא כאן כדי להישאר. בנקים מכווצים את המאזן שלהם, ועד שיסתיים הליך זה, ייקח זמן רב. אלא שמעל כל זה ישנה בעיה אמיתית במנהיגות הפוליטית. כשהכלכלה משגשגת וכשהכל הולך לפי התוכניות, קל להיות מנהיג טוב. אבל אם המצב הכלכלי קשה וישנה אבטלה גבוהה, קשה מאוד למצוא חן בעיני הציבור.

"בארה"ב יש שתיים וחצי מפלגות. לעומתה, באיחוד האירופי יש יותר מ־20 מדינות עם תרבויות שונות, כך שהקושי לבצע גישור ביניהן גדול בהרבה. אני לא רואה מנהיג כריזמטי עם דעות פוליטיות מוצקות שמסוגל לבצע גישור כזה".

מדוע סין לא מתערבת? האם היא מעדיפה לצפות בשקיעת המערב?

"סין נמצאת במצב עדין, יותר קל לה לשלם לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) מאשר לשלם ישירות לקרן היציבות האירופית. בסין יש 50 מיליון אנשים שמשתכרים פחות מדולר ליום. המשכורות בסין אפילו נמוכות יותר מאשר ביוון. כיצד ייראה הממשל הסיני בעיני האזרחים שם אם הוא יחליט לשלם מאות מיליארדים בזמן שהאנשים שלו לא יכולים לרכוש נכסים ורבים סובלים מעוני? לכן, אם הם יוכלו לשלם לקרן המטבע הבינלאומית ולקבל ריבית בתמורה, הם יוכלו להצדיק את הזרמת הכספים. לגרמניה וצרפת יהיה קל יותר אם סין תתערב במשבר באמצעות ה־IMF, שכן זה יאפשר להן לנטוש את רעיון הדפסת הכסף מצד הבנק המרכזי האירופי. גם אם תבחר סין להתערב, זה כנראה יהיה רק בעוד כמה חודשים".

למה שיינטשו את הדפסת הכסף?

"כשממשלות כל כך ממונפות, יש מעט מאוד אפשרויות לפתרון. מרקל חוששת ממצב של אינפלציה. אני חושבת שנכון יהיה להדפיס כסף, הסיכון של לא לבצע הקלה כמותית גדול יותר מלצאת בתכנית כזו. בארה"ב היו שתי תוכניות הקלה כמותית ולא היתה אינפלציה. אם יבצעו את ההתאמות הנכונות, גם באירופה לא יהיה".

מייזונב. "לא חושבת שסרקוזי עשה עבודה טובה בצרפת"

הולכים לשנת בחירות

השנה הבאה היא שנת בחירות. בארה"ב ייערכו בחירות לקונגרס ולנשיאות, ברוסיה צפוי ראש הממשלה פוטין לשוב לכס הנשיאות, בצרפת ינסה פרנסואה הולנד הסוציאליסטי להדיח את הנשיא סרקוזי מכסאו, ובסין יסיים ראש הממשלה את תפקידו.

האם הבחירות ברחבי העולם יסייעו לסיום מהיר של המשבר ולירידה בתנודתיות השווקים?

"בארה"ב אנחנו לא מתמודדים עם חילוקי דעות בין רפובליקנים לדמוקרטים, אלא עם חילוקי דעות בין דמוקרטים ל'מסיבת התה' (תנועת המחאה השמרנית שהחלה להציף את מוסדותיה של המפלגה הרפובליקנית ברחבי ארה"ב, ובכך עברה, למעשה, להתארגנות פוליטית - ש"ה). יש להם דעות מנוגדות לחלוטין, ואני לא רואה איך הם יכולים להגיע שם להסכמה.

"באירופה, אני לא תומכת נלהבת בסרקוזי, אני לא חושבת שהוא עשה עבודה טובה, אבל אני לא רואה שיש לצרפתים אלטרנטיבות. כרגע, הניסיון שצברו מתחריו, אינו מספיק כדי להיות מועמדים ראויים. במילים אחרות, הדור החדש של המנהיגים לא מסוגל לספק את הסחורה. אני לא רואה שצומח לנו מיטראן, מה גם שכעת מצבה של הכלכלה טוב פחות מזו שבתקופתו של נשיא צרפת הקודם.

"לכן, בחודשים הקרובים העניינים הפוליטיים ימשיכו להוסיף ולהוביל את התנודתיות, אבל ככל שיחלוף הזמן, דווקא שינויים החברתיים, התמורות הדמוגרפיות ושינויי האקלים הם אלה שיביאו לתנודתיות".

לדברי מייזונב, "התנפצות הכפר הגלובלי" הופכת את הידע הכלכלי שמחזיקות מחלקות המחקר של בתי ההשקעות ללא מספק, ו"מנהל ההשקעות החדש" צריך לפנות גם ללימודים סוציאליים בסיסיים כדי להתמודד עם התנודתיות הצפויה.

"במקביל לצמיחת הכלכלה, נרשמה עלייה גם באי־השוויון בהכנסה. בעבר, לימודים גבוהים היו משמשים כיתרון במציאת עבודה בשכר גבוה. היום זה הפך לצורך של ממש כשגובה ההכנסה הפך לתלוי במשתנה בודד: חינוך".

איפה זה בא לידי ביטוי?

"באי־השוויון שלאורך השנים הלך והעמיק. בארה"ב, למשל, המאיון העליון אחראי לרבע מסך ההכנסה של המשק האמריקאי. לשם השוואה, בתחילת שנות השמונים מאיון זה היה אחראי רק לשמינית מההכנסה המצרפית. הסכנה היא שיותר ויותר עניים יתקשו להשיג תארים גבוהים וייאלצו להתמודד עם האבטלה. זו לא בעיה חדשה, אך היא הסיבה העיקרית לגלי המחאה שהציתו את 'האביב הערבי' ומחאות חברתיות אחרות".

אלא, שלפי מייזונב, הטריגר היה החשיפה של אזרחי העולם לתקשורת. "בשנת 1987 ניתן היה לצפות בערוץ הטלוויזיה CNN ב־87 מדינות, והיום הערוץ מציג ב־212 מדינות; לרבע מאוכלוסיית העולם יש גישה לאינטרנט, ול־60% מהאוכלוסייה גישה לטלפונים סלולריים; בטוויטר, אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על האינטרנט, צמח קצב הציוצים היומי מ־20 אלף ב־2007 ל־65 מיליון ציוצים, היום, מדובר ב־750 ציוצים לשניה".

בינתיים החשיפה לנתונים הביאה להפלת משטרים במדינות ערב, אך השפעה מהותית של מחאה חברתית על החלטות מתווי המדיניות במדינות המערב עדיין אין. מייזונב גורסת שהשפעה כזאת עוד תבוא. "כרגע המנהיגים מפחדים לבצע רפורמות שיסייעו לאזרחים כי הם חוששים להיתפס כלא פופולריים בקרב התאגידים. אבל השינויים חייבים לקרות, ולשם כך צריך בשסע חברתי גדול יותר", מסבירה מייזונב.

לדברי מייזונב, גם למידע הרב שאליו נחשפת האוכלוסייה בעקבות השינויים הטכנולוגיים יש השפעה על התנודתיות בשווקים. "כמשקיעים, אנחנו חייבים להיות מודעים במיוחד להשפעת המידע", מזהירה מייזונב. "הסטטיסטיקה מלמדת שמשקיעים עם מידע רב ביצעו החלטות גרועות לעומת אחרים מאחר שהמידע הרב שהיה ברשותם העניק להם תחושה של שליטה. התוצאה היא מסחר אגרסיבי ועלייה בתנודתיות".

נתוני חברת הייעוץ מקנזי מגלים דפוסי התנהגות מעניינים של המשקעים כיום לעומת העבר. ב־1970 החזיקו המשקיעים את המניה שרכשו לתקופה של שבע שנים בממוצע; כעת, משך האחזקה במניה קטן בממוצע לשבעה חודשים, בעיקר בשל העובדה שטכנולוגיות כמו אלגוטריידינג מאפשרות למשקיעים להחזיק במניות למשך שניות ספורות בלבד. למעשה, משקיעים אלה אחראים היום ל־70% מנפח המסחר.

להעדיף השקעה בחסרות גלובליות

אז כיצד על המשקיעים להתמודד עם התנודתיות הצפויה עקב "התנפצות הכפר הגלובלי"? מייזונב ממליצה להתמקד בהשקעה בתאגידים גדולים ולוותר על השקעה בחברות קטנות. "משבר אשראי יפגע בחברות קטנות והן יתקשו לקבל גישה להון", מסבירה מייזונב. "כבר עכשיו הרגולטורים מבקשים מהבנקים לבצע הידוק מוניטרי. הבנקים ימשיכו להלוות כסף, אך הם יעדיפו להלוות אותו לחברות גלובליות. מצד שני, החברות הקטנות ייאלצו לפנות להלוואה מ'כרישי אשראי' בריביות גבוהות יחסית".

באופן עקרוני, בשרודרס מתייחסים לשלושה נושאים גלובליים שבהם צריך להתחשב בניהול התיק. "בבואנו לבחור מניות, עלינו להתחשב בשינויי האקלים, בשינויים הדמוגרפיים ובתפקיד שימלאו השווקים המתפתחים בכלכלה הגלובלית", טוענים בחברה. "להתמודדות עם שינויי האקלים צפויה להיות השפעה מכרעת על הכלכלה הגלובלית. ישנה מדיניות לטווח ארוך של צמצום פליטת גזי החממה, וכדי למנוע אסון, עד 2050 יש צורך בירידה של 25% בפליטת גזי החממה. אנחנו מעריכים כי השווקים עדיין לא גילו את הפוטנציאל באנרגיה ירוקה והיא מוערכת בחסר, כך שניתן למצוא בחברות הפעילות בתחום הזדמנות השקעה", מציינים בשרודרס. בין החברות שירכבו על גל השינויים הצפויים באקלים מציינים בשרודרס את הונדה מוטור, את קמעונאית האינטרנט eBay ואת ענקית הקמעונאות וול־מארט.

מבחינה דמוגרפית, כך מעריכים בשרודרס, אוכלוסיית העולם צפויה לצמוח עד 2050 ב־50% ל־9.3 מיליארד תושבים — 98% מהצמיחה יגיעו מהשווקים המתפתחים, כאשר 16% מהאוכלוסייה יחצו את גיל ה־60, מסיבה זו הם מציעים להשקיע בחברות שייהנו מהשינויים בהרגלי הצריכה עקב המעבר לשווקים המתפתחים. "העלייה בתוחלת החיים תצריך פתרונות בריאות זולים, לכן אנחנו שוריים על תחום הבריאות", מציינת מייזונב.

כמו כן, בשרודרס ממליצים על השקעה בחברות תרופות גנריות כמו טבע או חברת ההשקעות פרסניוס (Fresenius) המספקת מוצרי דיאליזה מוזלים. בשרודרס סימנו גם את חברת יאם! (Yum!) המחזיקה במותגים פיצה האט, KFC וטאקו בל.

ומה לגבי השקעה בשווקים מתפתחים? על פי הערכות, עד 2030 יהיה צורך לבצע השקעות בהיקף של 32 טריליון דולר בשווקים המתפתחים בתחומי התחבורה, האנרגיה, המים והתקשורת, ולכן מומלץ לבחור תאגידים הפועלים בתחומים אלה, כדוגמת חברת האלקטרוניקה סמסונג, ענקית הטלקום צ'יינה מובייל וחברת האנרגיה הרוסית גזפרום.

מגורים: לונדון

תפקיד: מנהלת ההשקעות הראשית של שרודרס במניות של חברות בינלאומיות וגלובליות

תפקידים קודמים: מנהלת ההשקעות הראשית בחברת Clay Finlay, יועצת שר החוץ הצרפתי לענייני סין

השכלה: תואר שני במינהל עסקים מ־ESLSCA, תואר בכלכלה פוליטית מאוניברסיטת בייג'ינג

תחביבים: טניס ויוגה