כמעט אין הגבלה על תוכן

לפי תקנון הכנסת אין כל הגבלה לגבי תוכן הצעות החוק הפרטיות, פרט לקביעה בסעיף 134, שלפיה לא יאשרו יושב ראש הכנסת וסגניו הצעת חוק שהיא, לדעתם, "גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי".

יו"ר הכנסת יכול להחזיר הצעת חוק לח"כ לניסוח מחדש אם זו מכילה דברי גידופין או עלבון.

לגבי חקיקה הדורשת תקציב, סעיף 39א' לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה - 1985, קובע כי "הצעת חוק המוגשת לכנסת שבביצועה כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או שבביצועה כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה, תצוין, בנוסח החוק המוצע או בדברי ההסבר לו, דרך המימון להוצאה או להפחתה".

לאחר שעברה הצעת חוק פרטית קריאה טרומית, על הוועדה שמכינה אותה לקריאה ראשונה לציין בדברי ההסבר אם היא כרוכה בהוצאות תקציביות. על הוועדה לדאוג לאומדן העלות על ידי האוצר. המטלה של בירור תקציבי מוטלת על הוועדה ולא על חבר הכנסת.

מכל מקום, אין איסור מראש על הצעת חקיקה פרטית בשל היותה כרוכה בהוצאות תקציביות, בניגוד למקובל בדמוקרטיות פרלמנטריות. עם זאת, חוק שעלותו יקרה מ־5 מיליון שקל, יחייב רוב שונה של חברי כנסת בהצבעה עליו.