הפרקליטות ערערה על קולת העונש שהוטל על עודד דסאו

הפרקליטות הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור על מה שלטענתה הינו קולת העונש בתיק שהתנהל נגד איש העסקים עודד דסאו.

דסאו הורשע בבית משפט השלום בתל אביב בידי השופטת דניאלה שריזלי בעבירות של גניבה בידי מנהל, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד והדחה בחקירה. סך סכום הגניבה שבה הורשע דסאו הינו כ-19 מיליון שקל. בית משפט השלום גזר על דסאו 24 חודשי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי, וקנס כספי בסך 100 אלף שקל.

דסאו מצידו השיב את סכום הגניבה לאחר שבהליכים משפטיים של בעלי המניות נגדו, הושגה פשרה לפיה דסאו יעביר לקופת החברה סך של 5.75 מיליון שקל, ואילו רוכשי מניותיו קיבלו על עצמם כלפי החברה את יתרת חובו בסך 11.25 מיליון שקל.

הודה כי משך כספים מחשבונה של גולן

כתב האישום הוגש בספטמבר 2007 נגד עודד דסאו, בעל השליטה בחברה הציבורית גולן מלאכת מחשבת, ונגד מי שהיה מנכ"ל החברה, גיל פרס. הטענה היתה כי הועברו כספים באופן בלתי חוקי מהחברה הציבורית, לחשבונו הפרטי של דסאו בסכומים של עשרות מיליוני שקלים. כתב האישום תוקן שלוש פעמים ובסופו של דבר מנה שבעה אישומים, העוסקים בסדרת פעולות ומחדלים המיוחסים לו כבעל השליטה וכיו"ר הדירקטוריון של גולן, בתקופה שבין אוגוסט 2005 ועד סוף חודש יוני 2006.

על-פי כתב האישום, דסאו ביצע העברות בנקאיות בסכומים של בין מאות אלפי שקלים, ועד עשרות מיליוני שקלים, מחשבון החברה הציבורית לחשבונו הפרטי. זאת, מבלי שהוא מבצע את הפעולות הנדרשות לשם כך בחברה ציבורית, לטענת הפרקליטות, במטרה להסתיר את המשיכות מדירקטוריון החברה, מבעלי המניות ומציבור המשקיעים.

דסאו מצידו הודה כי משך את הסכומים הנטענים בארבעה אישומים מחשבונה של גולן, והודה כי שלושת הראשונים הועברו לחשבונו או לשימושו. עם זאת, טען דסאו כי כל פעולותיו נועדו לקידום מטרותיה ותכליתה של גולן, וכי הוא לא התכוון לרמות ולא להפר אמונים, וגם לא להטעות משקיע סביר. עוד טען דסאו כי לאורך כל הדרך פעל בתום-לב, ומעשיו נעדרו כוונה פלילית. לדבריו, הוא הגיע לניהול החברה הבורסאית מעולם אחר, מענף היהלומים, שבו הפעילות העסקית שונה באופייה ובלתי פורמלית לחלוטין. להגנתו טען דסאו כי הוא התנהל בגולן על פי הדפוסים שהכיר משכבר הימים בעסקי המסחר ביהלומים, והתקשה בראשית דרכו להפנים את הנורמות החוקיות הבלתי מתפשרות אשר מתחייבות מהפעילות העסקית בחברה ציבורית ולפעול על פיהן ללא כחל וסרק.

בערעור טוענת פרקליטות מיסוי וכלכלה כי העונש שהוטל על דסאו בבית משפט השלום הוא עונש מקל יתר על המידה, החורג ממדיניות הענישה הראויה והנהוגה, הן ברכיב המאסר המקל והן ברכיב הקנס הנמוך. לעניין המאסר, טוענת הפרקליטות כי אין לקבל את קביעת בית משפט השלום לפיה השבת הגניבה על ידי דסאו, ולו בשלבי סיום המשפט, כחמש שנים מקרות האירועים, מצדיקה הפחתה כדי מחצית עונש המאסר או למעלה ממנו. לעניין הקנס הכספי, טוענת הפרקליטות כי הקנס שהוטל על דסאו, אין בו כדי לשקף את חומרת מעשיו, את הנזק שנגרם לחברה ולבעלי מניותיה, ואין בו כדי להרתיע ולהוקיע עבריינות כלכלית.

על הערעור חתומה עו"ד אורלי דורון, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). את דסאו מייצג עו"ד גיורא אדרת.

סנגוריו של דסאו, עורכי הדין גיורא ואורן אדרת, מסרו: "דסאו החזיר את כל הכסף לקופת החברה. חבל שהפרקליטות לא ידעה על כך כאשר טענה לעונש. על פי הפסיקה, החזרת הגזלה מהווה נימוק מרכזי לקולא. מדיניות נכונה של התביעה צריכה לעודד זאת, והגשת הערעור פועלת לצערנו בדיוק ההיפך".