אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא חורגת מהנוסחה צילום: בלומברג

לא חורגת מהנוסחה

ריהאנה היא מוצר תעשייתי שמציע פופ זריז, סקסי ונטול בינה. אין הרבה טעם לשפוט את האלבום החדש והמחושב שלה כיצירת אמנות

28.11.2011, 09:43 | גיא בניוביץ'

מאז שרובין ריהאנה פנטי בת ה־23 פרצה לחיינו עם ה"אמברלה אלה אלה" שלה לפני ארבע שנים, היא הספיקה לכבוש את העולם בקלילות רבה. האלבום הקודם, "Loud", מכר 8 מיליון עותקים, ו"Talk that Talk" החדש והשישי שלה יוצא היישר לעונת חג המולד עם סינגל במקום הראשון ברחבי העולם ("We Found Love"). האלבום הזה ממשיך את הקו של פופ R&B מתקתק, עם עטיפה אלקטרונית שעושה נעים בחלקי הגוף הנמוכים יותר, לכל מי שרוצה לרקוד, להתחרמן, או לשלב בין שניהם.

תמונות ארוטיות

הקול המתפנק של הזמרת ילידת ברבדוס הוא עניין של טעם. יש אנשים שמתים עליו, לאחרים הוא נשמע כמו גרסה ווקאלית של ציפורניים חורצות על לוח. האלבומים של ריהאנה מנותבים כמו טיל שמונחה ישירות אל המיינסטרים של רחבות הריקודים ברחבי העולם, והם קצת כמו נוסחה כימית מדויקת – גם כאן אסור לסטות מאף מרכיב, כפי שמוכיח גם האלבום החדש. הסגנון השולט הוא פופ זריז, סקסי ונטול בינה.

הנושאים מגוונים: אהבה, התאהבות, עשיית אהבה. השירים תמיד קצביים, וכוללים משפטי חובה כמו "תן לי את זה מותק, אני רוצה את הכל, תן לי את זה", ו"אני אוהבת שאתה אוכל את זה", פלוס אנחות חנוקות. שיתוף הפעולה המתבקש עם הסנדק, ג'יי זי, הוא בשיר הנושא של האלבום, "Talk That Talk" (ההאבי של ביונסה נשמע משועשע להפליא ומרוצה מעצמו), ולמי שכל זה לא מספיק לו: יש גם תמונות ארוטיות של הזמרת לאורך עטיפת הדיסק. ולא סתם ציינה קייטי פרי, עמיתה למקצוע וחברה טובה, שהיא מקנאת בריהאנה על יופייה.

עטיפת האלבום עטיפת האלבום עטיפת האלבום

 

פסולה לשידור

אבל לא רק סקס מוכר, אלא גם קורטוב של סקנדל: הקליפ לסינגל "We Found Love" כבר נפסל לשידור בשעות השיא בצרפת בשבוע שעבר, לאחר שכלל לטענת הצרפתים "סיטואציות של התנהגות הרסנית ופגיעה עצמית". מה זה אומר? ריהאנה מופיעה שם כשהיא מעשנת, גונבת מחנויות ואף זוכה לחבטות בעכוזה המעוצב מבן זוגה. מפתיע? לא ממש, אם ניזכר שגם קליפ מאלבומה הקודם, לשיר "S&M", נפסל לשידור בעשר מדינות. וכל חגיגת הטיזינג הזאת, שמן הסתם תוכננה בקפדנות, רק מבהירה ש"Talk that Talk" צפוי לתפוס בקלות רבה את המקום הראשון במצעדים האירופיים השבוע, ובמצעד האמריקאי בשבוע הבא.

אז אולי קצת מיותר לשפוט את מוצר הפופ הזה כיצירת אמנות או להעמיד לו קריטריונים רציניים מבחינה מוזיקלית, אבל ננסה: ריהאנה נשארת באזור הנוחות המוזיקלית שלה ושל מפיקיה, ומבחינה זו מעריציה יקבלו בדיוק מה שהם רוצים, מינוס להיטים חזקים של ממש. וזה חבל, כי כשהיא מצליחה לרגש באלבום, כמו בבלדה המקסימה "We All Want Love", התוצאה היא פופ נעים ועל־זמני. הבעיה היא שהשיר הזה נמצא במיעוט.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות