אומה שיצאה מדעתה

"מדובר באנשים שמצופה מהם להיות קצת יותר חכמים, לאור העובדה שיש להם מספיק מוצרים בבית. מה יקרה בשנה הבאה, כולם יחשמלו זה את זה עם רובי הלם?". את התהייה המיואשת הזו השמיעה אתמול תרזה וויליאמס, מרצה לשיווק באוניברסיטת אינדיאנה לנוכח הדיווחים על דחיפות, דריסות, קללות, מכות וריסוס ספריי פלפל לכל עבר שנרשמו בסוף השבוע של מכירות בלאק פריידיי - היום הפותח רשמית את אורגיית השופינג האמריקאית השנתית, הנמתחת מנובמבר עד תחילת השנה האזרחית בינואר.

אבל התהייה הזו לא רק מיואשת, אלא גם מייאשת. עכשיו זה כבר כמעט רשמי: מכירות חג ההודיה הזה היו הטובות ביותר בהיסטוריה: אזרחי ארה"ב הוציאו 11.4 מיליארד דולר בחנויות ובאתרי האינטרנט של ענקיות הקמעונאיות של האומה בסוף שבוע אחד בלבד - 6.6% יותר משהוציאו בשנה שעברה, והגידול הניכר ביותר מאז עונת הקניות של 2007. כן, 2007 - השנה שנחשבה שנת שיא בביצועי הכלכלה לפי כמעט כל אינדיקטור בארה"ב, שהפכה, בשנה שאחריה, לדהירה במדרון תלול שגררה איתה את כל העולם לתהום שהיציאה ממנה אינה נראית באופק.

כל אמריקאי שישי

יותר מ־152 מיליון בני אדם בארה"ב פתחו בסוף שבוע אחד את הארנקים שלהם כדי למלא בתים שהמשכנתה עליהם שווה יותר מערכם, במוצרים שהם כמעט בוודאות לא צריכים. גם אם נניח שרבים מהקונים כלולים כמה פעמים במניין הזה, עדיין מבחינה סטטיסטית סביר להניח שכמעט כל אמריקאי שישי השתתף בטקס הזה.

אך מה לעשות שהכתובת מרוחה על הקיר והצבע שלה עוד לא הספיק להתייבש מהפעם הקודמת? האבטלה בארה"ב נשארת סביב 9% זה שנתיים; מחירי הבתים ממשיכים לצנוח (ירידה של 5.9% ברבעון השני של 2011 לעומת הרבעון המקביל) בעת ש־6.5 מיליון בתים מעוקלים או מפגרים בתשלומי המשכנתה; בתוך עשור פיטרו תאגידים אמריקאיים 900 אלף עובדים בארה"ב, בשעה שהגדילו את מספר העובדים שלהם מחוץ לארה"ב ב־1.5 מיליון; הבנקים חוזרים להרוויח ולחלק בונוסים ומשכורות שמנות אבל מקמצים בהלוואות ליחידים ולעסקים קטנים (ירידה של 2.6% מתחילת השנה) באצטלה של "שמירת הנזילות"; מדד S&P רשם בשבוע שלפני בלאק פריידיי ירידה של 4.7% ושבר בכך שיא של עצמו מאז נוסד ב־1932; הקונגרס חי לו מיום ליום ודוחה ל"אחרי הבחירות" את ההכרעה הקריטית כל כך על הפחתת החוב הלאומי שתפח בינתיים ל־15 טריליון דולר; וכל זה בשעה שאירופה מתחפרת בבוץ משלה וסוכנויות הדירוג טובחות בדירוגי האשראי של ממשלותיה.

רגע הפתיחה של סניף סירס במנטור, אוהיו, ביום שישי השחור בחצות הלילה | צילום: בלומברג

אפילו הנשיא השתתף

האם זוהי דרכם של האמריקאים לנער מעליהם את המציאות? ואולי הם בכלל מרגישים שהם פועלים בהיגיון, שכן "אם המצב קשה, ננצל את המבצעים כדי לקנות בחוכמה"? אפילו הנשיא ברק אובמה לקח בשבת את שתי בנותיו לחנות ספרים שכונתית בקרבת הבית הלבן, וכל אחד מהם יצא עם ספר באמתחתו. "סמול ביזנס סאטרדיי", קוראים לזה שם. מעין מחווה לחנויות ה"אמא ואבא", שמתעקשות לשרוד בעידן של דורסנות תאגידית מהסוג המוכר והמנוכר.

אל תטעו, חלילה, לחשוב שמדובר ביוזמה פרטית - המקדמים הבולטים ביותר של הסמול ביזנס סאטרדיי הם חברות ענק כאמריקן אקספרס ופדרל אקספרס. לפי דיווח של רויטרס, שתי החברות הללו איחדו שורות כדי לספק לאותם עסקים קטנים - שהמחזור השנתי שלהם לעתים בקושי מגיע ל־10 מיליון דולר בשנה - את האפשרות להגדיל את התשתית שלהם ולספק את מוצריהם גם ללקוחות שבימים רגילים פשוט אינם יכולים להגיע אליהם.

העבר לא שינה דבר

האזרחים האמריקאים חיים בכלכלה ומקדמים שיטה שרק גורמת להם לצרוך יותר ולהצטרך יותר. לראיה: היום נכנסת לפעולה הצלע השלישית במשולש השופינג הממכר הזה, עם מבצעי הענק ברשתות המקוונות, במה שמכונה סייבר

מאנדיי. עוד לפני תחילת מבצעי סייבר מאנדיי, גדלו המכירות המקוונות בארה"ב בסוף השבוע האחרון ב־24.3%.

אז נכון, לא צריך להרחיק עד לקליפורניה כדי לראות התנפלות משולחת רסן על מוצרים - מספיק להיזכר בפתיחה של רשת H&M בקניון עזריאלי בתל אביב לא מזמן. אבל הפער בין המצב הכלכלי בארה"ב וההיסטוריה הקרובה של המשבר האחרון שבעיצומו הם ואנו עדיין שרויים, לבין התאווה, האנחות והגניחות שמלוות את הקניות של בלאק פריידיי (תציצו בסרטונים ביוטיוב - המבוכה מובטחת), הוא עצום.

המצב מעורר את הרצון לצעוק שעוד רגע הר הגעש הזה יתפרץ ויקבור אותם ואותנו עם הפלייסטיישן ביד. אבל אז נזכרים שזה כבר בעצם קרה, רק לפני שלוש שנים, וזה כנראה לא שינה כלום. אולי את התשובות האמיתיות תוכל האנושות לקבל רק מהארכיאולוגים בעתיד, שיגיעו לבדוק כיצד ייתכן שהשבעה והמתקדמת בתרבויות התבל הטביעה את עצמה ואת שותפותיה לאידיאולוגיה בנחשול של תאוות כסף וצריכה.