מצרים מחכה למושיע

אין ספק כי את המכה הכלכלית הקשה ביותר כתוצאה מ"האביב הערבי" ספגו המשק ושוק ההון המצריים. מאז החלו המהומות ב־25 בינואר והופל המשטר של הנשיא חוסני מובארק, יצאה מצרים לחורף כלכלי שאורכו אינו ידוע.

לאחר יותר מתשעה חודשים מאז שעזב הנשיא יחד עם רעייתו לשארם א־שייח', מעידים הנתונים במשק המצרי על המגמה שלילית בה הוא שרוי. קשה לראות אופק מבטיח יותר נוכח הכאוס השורר במדינה, הכולל מהומות ושביתות, ואוזלת היד הכללית המופגנת מצד השלטונות. מישהו צריך להתחיל ולנסות להוציא את העגלה הכלכלית מהבוץ, אך כרגע זה לא קורה. התקווה היא כי הבחירות המתחילות היום יסמנו את תחילת תהליך ההתייצבות.

מלאכת השיקום הכלכלית עדיין לא החלה, וכל יום שעובר מגביר את החשש של השלטונות ומעצבי המדיניות הכלכלית מפני קריסה כלכלית מוחלטת. כלכלני קרן המטבע הבינלאומית מעריכים כי המשק במדינה הערבית המאוכלסת ביותר יצמח השנה לכל היותר ב־1.2% לעומת יותר מ־5% בשנה שעברה. שיעורי הצמיחה של השנה הנוכחית אינם מספיקים ליצירת מקומות תעסוקה עבור הצעירים המצרים שיצאו בהמוניהם לרחובות בתחילת השנה.

נציג האחים המוסלמים במצרים | צילום: אי פי אי

הצמיחה שלא חלחלה

המהפכה המצרית תפסה את המשק המקומי דווקא כאשר הוא היה על מסלול חיובי. מאז תחילת שנות התשעים, בליווי קרן המטבע הבינלאומית, עלה המשק המצרי על דרך ההבראה לאחר שנות השמונים שהיו טראומטיות עבורו. בעשור האחרון הפכה הכלכלה המצרית למגוונת ותחרותית יותר.

הרפורמות במשק המצרי היו חשובות להשגת צמיחה, אולם הן התעלמו מהמרכיב האנושי ומהצורך לבצע במקביל גם רפורמות חברתיות. היעדר רפורמות בתחום החינוך בלם את הסיכויים להגדלת ההזדמנויות בשוק העבודה, וכך נוצר מצב שבו האוכלוסייה הצעירה התקשתה למצוא פרנסה ושיעור האבטלה נותר גבוה. הצמיחה הגבוהה לא חלחלה לכל שדרות החברה המצרית, ולכך הצטרפו השחיתות והנפוטיזם הידועים של משטרו של מובארק.

הבשורה הרעה למשק המצרי הגיעה בשנת 2008 עם פרוץ המשבר העולמי. התלות המצרית בשוקי חו"ל (יצוא, השקעות, תיירות נכנסת) גבתה מחיר כבד. מחירי הסחורות המאמירים הביאו לעלייה של 20% במדד מוצרי המזון במצרים עד לאמצע 2010. עבור חלק גדול מאוכלוסיית מצרים כל גרוש הוא משמעותי והתייקרות זו היתה מכה כואבת.

החגיגות בכיכר תחריר עם היוודע דבר התפטרותו של מובארק הסתיימו מהר, לנוכח פני המציאות כלכלית עגומה. בחודשי הקיץ- חודשי השיא של ענף התיירות המצרית - חלה ב־2011 ירידה של 30% בתנועת התיירות הנכנסת. המשמעות היא אובדן מיליארדי דולרים ומקומות תעסוקה רבים. מגזר התיירות שהכניס כ־12.5 מיליארד דולר בשנה שעברה לא ישחזר את הנתון הזה השנה, כאשר על פי הערכות, כ־1.5 מיליון מצרים איבדו את מקום עבודתם מאז תחילת השנה.

ברקע ממשיכה האינפלציה להכות במשק המצרי. מדד המחירים באזורים העירוניים ב־12 החודשים עד יולי 2011 עמד על 10.4%.

החובות תופחים

מצרים זקוקה עתה לשיקום כלכלי ומהיר. החשש של הצמרת הכלכלית המצרית הוא שהמדינה תהפוך בקרוב לחדלת פירעון - "יוון של צפון אפריקה". שר האוצר חאזם בבלאווי הצהיר בחודש שעבר כי ארצו צריכה "כסף ועכשיו", כאשר לדבריו, המפתח מצוי בידי המדינות הזרות. בהקשר זה ברור כי המצב בשוקי העולם, ובייחוד משבר החובות באירופה, לא משחק לטובתה של מצרים וטובת סיכוייה לקבלהסיוע מבחוץ. בבלאווי כינה את הסובסידיות הכלולות בתקציב המדינה "סרטן" (סעיף הסובסידיות בתקציב מגיע קרוב ל־20 מיליארד דולר), אך ספק אם הפוליטיקאים יאפשרו בתקופה זו לקצץ בהן מחשש לתגובת ההמונים.

החובות הכוללים של מצרים, נכון ליוני 2010, נאמדים ב־210 מיליארד דולר, כאשר במהלך שנת הכספים האחרונה תפח החוב המצרי בכ־27 מיליארד דולר. החוב החיצוני של מצרים הוא סביר באופן יחסי ומוערך ב־35 מיליארד דולר. עיקר החוב של המדינה הוא פנימי והונפק באמצעות אג"ח ממשלתיות הנקובות בלירה מצרית. מדובר ברמות חוב סבירות, אולם הבעיה היא שערך הלירה המצרית מידרדר מדי יום וכך גם עתודות המט"ח. לאור המצב, ההבטחות של נשיא ארצות הברית ברק אובמה למחוק חוב בשווי מיליארד דולר למצרים והודעות דומות מצד מנהיגים אחרים בעולם הן בגדר "טיפה בים".

עד כה סירבה החונטה הצבאית לקחת הלוואות מקרן המטבע ומהבנק העולמי. שילוב של סנטימנט לאומי ורצון שלא להגביל את הממשלה שעומדת להיבחר הום השיקול המרכזי לכך.

כדי לנסות ולהתחיל להעמיד מחדש את המשק המצרי על רגליו, תצטרך ההנהגה החדשה, בין שאר הצעדים, לחדש את יישום תוכנית ההפרטה שהופסק בשנת 2008 עקב פרוץ המשבר העולמי. לתהליך מכירת נכסי המדינה תחת שלטונו של מובארק נקשרו האשמות קשות על שחיתות. עם זאת, יש לזכור כי במסגרת ההפרטה נמכרו בנק אלכסנדריה, הבנק הקטן ביותר בשליטת המדינה, וחברת הטלפוניה המצרית טלקום איג'יפט. שתי עסקאות אלה הניבו למצרים הכנסות בשווי של 0.9% ו־1.3% מהתמ"ג בהתאמה . ברשות המדינה נמצאים נכסים לא פחות אטרקטיביים שיכולים להעשיר את קופת המדינה ולעורר את שוק ההון.

שני הבנקים שתהליך ההפרטה אמור להתחיל בהם הם בנק קהיר ובנק מצרים - שניים מהבנקים הפחות יעילים בשליטת המדינה, אשר תוכניות להפרטתם כבר הוקפאו בעבר. הפרטות אלו יכולות ליצור הכנסה חשובה עבור המדינה בטווח הקצר. הפרטות אלה והפרטות עתידיות נוספות יסייעו גם להזרים דם חדש ולהחיות את הבורסה המצרית הקורסת. כדי שזה יקרה, צריכה להיות מושגת רגיעה בזירה הפוליטית וברחובות.

הבורסה המצרית סובלת

שוק ההון המצרי היה אחד הקורבנות הראשונים למה שמכונה "מהפכת 25 בינואר". יומיים לאחר פרוץ המהומות, ב־27 בינואר, נאלצה הבורסה לסגור את שעריה והם נותרו סגורים למשך כמעט חודשיים. לאחר פתיחתה מחדש החלה הבורסה המצרית לרדת עקב חשש המשקיעים, בעיקר הזרים, בשל אי־היציבות. אירועים כמו פיצוץ צינורות הגז בסיני, מהומות בין מוסלמים לבין קופטים, שביתות במגזרים שונים ומהומות בכיכר תחריר הובילו לירידות חדות בבורסה המצרית.

מאז החלה המהפכה ועד לאמצע חודש ספטמבר איבדה הבורסה המצרית כ־15 מיליארד דולר מערכה - מ־71 מיליארד דולר ל־56 מיליארד דולר - ירידה של כ־20%.גם היחס בין שווי השוק לבין התוצר המקומי הגולמי צנח ל־20% בסוף ספטמבר.

מאז סוף ספטמבר חלה הידרדרות נוספת בביצועי 214 המניות הרשומות למסחר ובייחוד באמצע נובמבר נוכח מהומות דמים קשות בכיכר תחריר ובערים נוספות על רקע אי־ההסכמה בין הזרמים הפוליטיים לבין הכת הצבאית השלטת לגבי חוקה עתידית. בנובמבר, הגיע המדד לרמתו הנמוכה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008 - רמה המהווה צניחה של 47% מתחילת השנה. שווי השוק של החברות ירד אל מתחת לרף 50 מיליארד דולר נוכח הקטל בתחריר וחוסר שביעות רצון מהבטחות החונטה הצבאית על העברת השלטון.

יש לזכור כי מאז נפילת מובארק מושבתים קווי הייצור בחברות רבות, אשר חלקן נסחרות בבורסה. הדבר משפיע על פעילותן ותוצאותיהן הפיננסיות, כאשר כולם מסכימים כי עד שלא תושג רגיעה פוליטית, לא תוכל הבורסה להתאושש באופן משמעותי ולאורך זמן. השבתות קווי הייצור נעשות על רקע השכר הנמוך ועל רקע טענות העובדים לשחיתות מצד המנהלים. לא מדובר בחברות קיקיוניות שהעבודה בהן משובשת. מחאות עובדים התפשטו לחברת התקשורת המצרית, לחברות המלט המובילות ולחברות הטקסטיל החשובות במדינה.

המגזרים בשוק ההון המצרי ספגו ירידות קשות מאז תחילת השנה. ברבעון השלישי נרשמה ירידה של כ־24% בערכו של מגזר הבנקאות. ירידה של כ־21% נרשמה גם במגזר הבנייה. ענף הכימיקלים רשם ירידה של כ־10% - הירידה המתונה ביותר בתקופה הנדונה.

בתקופה הנדונה הגיע שווי הסחר ל־32.5 מיליארד לירות (5.4 מיליארד דולר), 79% מהשווי היו ממסחר במניות והשאר ממסחר באג"ח. עיקר הסחר התבצע בשוק הראשי וחלק קטן יותר בשוק הנקרא "ניילקס" - בורסה המיועדת לחברות קטנות ובינוניות בצמיחה.

המשקיעים הזרים מדירים רגליהם מהבורסה המצרית מאז נפילת מובארק. במהלך הרבעון השלישי השנה קרוב ל־80% משווי המסחר בשוק המניות המצרי הם באחריות משקיעים מצרים, כאשר המשקיעים הזרים הלא ערבים היו אחראים על כ־7.5% משווי הסחר בבורסת המניות המצרית. המשקיעים המוסדיים היו אחראים על כ־51% משווי הסחר.

למרות המצב הנוכחי הקשה, ישנן גם כמה סיבות לאופטימיות לקראת העתיד. בהנחה שהאחים המוסלמים יהפכו לכוח פוליטי מוביל לאחר הבחירות, גבר החשש בקרב המשקיעים. האידיאולוגיה האיסלאמית מעודדת אחדות ולכן נתפסת כפחות מעודדת תחרותיות ויוזמה בתחום הכלכלי. לפיכך, מנהלי קרנות הון נפגשו באחרונה עם האיש החשוב ביותר במערכת הכלכלית של האחים המוסלמים במצרים, ח'יירת שאטר. המסר שהתקבל ממנו הוגדר כ"מרגיע". הפעילות בבורסה תימשך כלכלית גם אם האחים המוסלמים יהפכו לכוח הדומיננטי במישור הפוליטי.

פוטנציאל בענף הבנייה

סביר להניח כי גם אם האחים המוסלמים יצליחו, בסופו של דבר, להגשים את חזונם ולהשתלט על מצרים (דבר שכמובן ייקח מספר שנים), הם לא ישרפו את הגשרים עם המערכת הפיננסית העולמית, אם כי סביר כי ייתנו דגש רב יותר על הבנקאות האיסלאמית. המשמעות, בין השאר, היא הנפקות של איגרות חוב איסלאמיות (צוקוק) והרחבת השירותים הפיננסיים האיסלאמיים.

במצב של רגיעה השוק המצרי הוא שוק מבטיח ומציע הזדמנויות השקעה לא מבוטלות. כך, למשל, מגזר הבנייה וחומרי הבנייה, ששווי החברות שלו מהוות קרוב ל־23% מכלל שווי השוק של הבורסה המצרית.

הצמיחה של חברות הבנייה אינה מקרית. ההוצאות במגזר הבנייה המצרי צומחות בקצב שנתי של כ־4%, והסתכמו בשנת 2010 ב־6.2 מיליארד דולר. ההערכה היא כי בשנת 2015 ההשקעה במגזר זה תעלה על 7 מיליארד דולר, בהתאם כמובן למצב בשטח. הצמיחה במגזר זה צפויה להגיע, בין השאר, מתוכניות הממשלה לשיפור תשתיות ודיור. הצהרות בדבר קידום פרויקטים אלה כבר פוזרו במערכת הפוליטית במהלך השבועות האחרונים.

ההוצאות על הבנייה לדיור צפויות לצמוח באופן משמעותי: בשנה שעברה הן עמדו על חצי מיליארד דולר והערכות זהירות מדברות על כך שהן יגיעו ל־600 מיליארד דולר עד שנת 2015.

פעילות מגזר הבנייה נפגעה קשות כתוצאה מסילוקו של משטר מובארק. אבל גם לפני כן סבל מגזר זה ממחסומי השקעה ובראשם השחיתות בקרב ראשי המגזר ומספר נמוך יחסית של בעלי מקצוע. המשבר העולמי הכלכלי פגע במגזר הבנייה בעיקר בכל הקשור למכירות בחו"ל.

בבורסה המצרית רשומות כמה חברות הנחשבות למובילות במגזר הבנייה המצרי, כאשר בראשן עומדת חברת אוראסקום לבנייה, הנחשבת למניה המובילה בבורסה המצרית. חברה זו שייכת לאימפריה העסקית של משפחת סווירס שמעמדה התערער מאז הדחת מובארק, וישנן אף שמועות כי היא צפויה לעזוב את מצרים בעתיד (החברה מחזיקה גם באוראסקום טלקום, הנחשבת לחברה מובילה בשוק ההון המצרי).

אוראסקום עוסקת בתחום הבנייה וייצור חומרי בניין. לפני פריצת המהומות עמד שווי השוק של החברה על 8.8 מיליארד דולר, כאשר כל האינדיקטורים הצביעו על המשך מגמת צמיחה, כאשר בשנת 2010 נרשם גידול של 29% במכירות החברה. הרווח הנקי של החברה ב־2010 זינק ב־40% אל מעל ל־700 מיליון דולר.

משבר המהפכה עשה את שלו וכיום שווי השוק של אוראסקום לבנייה ירד ל־7.5 מיליארד דולר בלבד, אף שהוא עדיין הגבוה ביותר בשוק ההון המצרי. אוראסקום היא גם החברה הרווחית ביותר בבורסה המצרית ומכניסה כ־4 מיליארד דולר בשנה.

השורה התחתונה: הצלחת הבחירות ועלייתו של שלטון מאוחד במצרים עשויות לסייע להתייצבות הכלכלה המצרית וליצור הזדמנויות השקעה בשוק ההון, שאיבד כחצי מערכו מאז תחילת השנה. כדאי לעקוב אחר שוק הנדל"ן, שצפוי להמשיך במגמת הצמיחה גם בשנים הקרובות.

ד"ר גיל פיילר הוא מנהל חברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) ודורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר