דו"ח טכנולוגי: משולש האתגרים של עובדי חברות הטכנולוגיה

הקללה האחרונה של ג'ובס

סטיב ג'ובס, קל ונוח לשכוח, גרם בחייו לא מעט נזק: נתעלם לרגע מהפשעים הגדולים באמת – ניצול מחפיר של כוח עבודה זול בעולם השלישי, שחלק ממנו שילם בחייו ובבריאותו – ונתמקד בהשפעות על החלק השבע יותר של העולם. הוא הרגיל אנשים לשלם מחירים מופקעים עבור עיצוב, ויותר מכך - הרגיל משתמשים לכך שלא צריכה להיות להם שליטה על המחשבים שלהם, ושיש אב גדול שאחראי על התוכן. זה לא התחיל בשנים האחרונות: זה התחיל כבר עם המק השני, כשג'ובס הורה לסלק את הברגים כדי שהמשתמשים לא יוכלו לשנות את המחשב בעצמם.

ואם זה לא מספיק, הביוגרפיה המצליחה של ג'ובס מעידה שוב ושוב על כך ש, כמאמר "החמישייה הקאמרית", הוא היה חרא של בן אדם. לא ברור אם יש אמת בשמועות שג'ובס נהג לפטר עובדים סתם בשביל הצחוקים, אבל העובדה היא שבכנס של עובדי אפל לשעבר, יותר מאלף מהם, כולם הרימו ידיים כשנשאלו אם הוא העליב אותם אי פעם. הוא התפרסם בכך שגרם לעובדים לבכות, ושקרא להם לשנוא זה את זה אם הם לא משפרים את מצב חשבון הבנק של... אה, סליחה, עומדים בפרויקטים לשביעות רצונו.

נו, טוב, אתם אומרים, המכשפה הרעה מתה. מה אתה רוצה עכשיו? ובכן, המיתוס של ג'ובס – מיתוס שהוא תיחזק עוד בחייו – עובר עכשיו מוטציה. עכשיו, כשמותר לנו לדבר על כך שהוא היה בן זונה, מתחילה להתפתח התפיסה שכדי להיות מנהל טוב, אתה צריך להיות בן זונה. במותו, ג'ובס ציווה לדור של מנהלים את הרשיון להתנהג כמו חלאות המין האנושי ולהאמין שזה משפר את הביצועים שלהם, בהנחה המפוקפקת שיש כאלה.

דור שלם של בהמות מתחיל לקדם עכשיו את האמונה שאם הם רק יהיו בהמות גסות יותר, ישפילו יותר את העובדים שלהם, הם יקדמו את סיכויי ההצלחה שלהם. אם יש צדק בעולם, וכנראה אין, הבודהיסט-בשנקל ג'ובס כבר התגלגל בגופו של ילד שמקבל פחות משכר מינימום במפעל בסין – זה לא הרעיון שלי, מישהו כבר עשה מזה קריקטורה מוצלחת. אבל אפילו זה לא ישנה את העובדה שאת התוצאות של דוקטרינת ג'ובס מיליוני עובדים ימשיכו לאכול עוד הרבה, הרבה שנים.

ובעניין דומה...

 

המתכנת האגדי נגד ארינגטון

מייק ארינגטון. אתם תעבדו, אנחנו נרוויח | צילום: בלומברג

דיווחנו אתמול על המרמור הגואה בשורות העובדים של זינגה, שהמנכ"ל שלה מרשה לעצמו לשלול מהעובדים אופציות שהעניק להם. בתגובה, כתב איש ההון סיכון מייק ארינגטון פוסט צווחני וצדקני. זהירות, לא לבעלי לב חלש.

את ארינגטון אתם עשויים לזכור מתפקידו הקודם, עורך טק-קראנץ', תפקיד שממנו נבעט בשל התעקשותו לא להכיר בקונספט של ניגודי אינטרסים. כעת הוא קורא לעובדי הסטארט-אפים לא לבכות, לעבוד קשה ולסתום את הפה. את הפוסט קישט ארינגטון בציטוטים ארוכים מהיומן המקוון של אליל המתכנתים ג'יימי זווינסקי, קטעים שנכתבו בשנות התשעים.

זווינסקי, שידוע בעיקר בכינויו Jwz, נחשב לרוח החיה מאחורי שורה של פרויקטים חשובים בשנות התשעים, בהם מוזילה. מאז הוא שינה את אורח חייו, ועבר להיות בעל מועדון לילה. Jwz לא אהב, בלשון המעטה, את העובדה שארינגטון עושה בו שימוש כזה, אז הוא כתב פוסט שקרע לו את הצורה.

הנקודה של ארינגטון, כותב Jwz, היא ש"הדרך היחידה להצלחה בתחום התוכנה היא לעבוד שעות מטורפות, לישון מתחת לשולחן שלך, ולוותר על הנעורים היחידים שיהיו לך. ואם אתה לא עושה את זה, אתה נקבה". בשלב הזה, סביר להניח שהרבה מסוממי הייטק מהנהנים בהסכמה.

אבל לא, אומר Jwz, זה לא המסלול הנכון – זה רק המסלול הנכון מבחינת משקיע הון סיכון. "מה שנכון הוא שכדי שהמודל של איש ההון סיכון יעבוד, הכרחי שאתה תוותר על חייך כדי שהוא יהפוך לעשיר יותר." וכשהגאון הצעיר יישרף, איש ההון סיכון ימצא לו תחליף.

כן, אומר Jwz, זכיתי בלוטו של מוזילה. עשיתי כסף. אבל המשקיעים עשו פי מאה יותר כסף, ואף אחד מהם מעולם לא ישן תחת שולחן העבודה שלו. רוצים לתכנת ולעבוד שעות ארוכות? נהדר, אם זה באמת מה שאתם שואפים לעשות. רק תזכרו שאתם מעשירים, על פי רוב, לא את עצמכם אלא את הארינגטונים של העולם. רוצים לסיים את יום העבודה בשש בערב? גם זה טוב, כל זמן שתעשו מה שאתם רוצים.

רגע, זה לא נגמר כאן.

אנחנו נרוויח, אתה תישן על הסיפון

תעשיית ההייטק האמריקאית סובלת מבעיה: ארה"ב לא מייצרת מספיק מתכנתים טובים, ומכסות ההגירה הנמוכות לא מאפשרות לעמק הסיליקון לרוקן את העולם השלישי מהמתכנתים של... אה, סליחה, לא מאפשרות לו להשיג את העובדים שהוא צריך.

אז איזה גאון עלה על פתרון: הוא מתכוון לשים יד על ספינה גדולה, ולעגון איתה מחוץ למים הטריטוריאליים של קליפורניה, סמוך מאוד לעמק הסיליקון. על הספינה יחיו ויעבדו 1,000 מתכנתים – הביטוי Code Monkey מעולם לא היה מתאים יותר – ומדי פעם הם יגיחו אל מחוץ לספינה, לפגישה עם לקוחות ומעסיקים בארה"ב גופא. מותר לעשות זאת גם עם ויזת עסקים רגילה, שאפילו מתירה למתכנת הצעיר לבלות את הלילה בארץ ההבטחות הבלתי ממומשות.

בקיצור, מה שהפרויקט הזה רוצה הוא בדיוק מה שארינגטון רוצה: מתכנתים שעובדים עבור בוס שאפילו לא מסוגל לארגן להם ויזת שהייה. הם אמורים לחיות ולעבוד תקופות ארוכות על ספינה, ולחנות מדי פעם ביבשת. על התענוג הזה הם ישלמו, כמובן. מבריק.

תיכוניסטית עם חשבון טוויטר 1, מושל קנזס 0

סם בראונבק. עימות מתוקשר עם תיכוניסטית

 

קנזס בחרה לפני שנים רבות מדי מושל רפובליקני בשם סם בראונבק, שעולה על העצבים של חלק ניכר מתושבי המדינה. כמה חבל שהם לא טורחים להגיע לקלפיות. בראונבק לא היה מוזכר בעמודים אלה, אלמלא תקרית מביכה – מבחינתו – שאירעה בסוף השבוע.

תלמידת תיכון בשם אמה סאליבן הגיעה יחד עם בני כיתתה לפגישה עם המושל. התלמידה לא עשתה לבראונבק חיים קלים: היא שאלה אותו שאלות קשות, העירה כמה הערות נבזיות, ואחר כך טענה שאמרה לו בפניו שהוא גרוע (במקור, המונח בעייתי יותר – Sucks). את כל זה היא כתבה בעליצות בחשבון הטוויטר שלה, יחד עם האשתג בעייתי לא פחות (heblowsalot#).

נוצרי טוב, ופוליטיקאי שפוי, היה בולע את זה (חה חה) ומפנה את הלחי השניה. לא בראונבק. אחד מאנשי הצוות שלו מיהר להלשין על סאליבן לבית הספר שלה, והתיכוניסטית זומנה אחר כבוד למשרד המנהל, שדרש ממנה לשלוח למושל מכתב התנצלות. סאליבן הבהירה שישוע יקפוץ לביקור לפני שזה יקרה, כל העסק יצא לתקשורת, ובראונבק נאלץ להתנצל בפומבי – בעמוד הפייסבוק שלו, כמובן. עם זאת, הוא טען שכל הפרשה "מזכירה לנו את חירויותינו, כמו גם את הערכים של תרבות והתנהגות ראויה". פחחחחח.

קצרצרים

"יום שני המקוון", יום החג של הקניות ברשת, חל אתמול. בעוד שמיליוני אמריקאים מיהרו להגדיל את החוב הפרטי שלהם והחוב הלאומי של ארצם (שניים במחיר אחד!), מניות חברות הווב 2.0 דווקא ירדו. מניית גרופון, מזימת-הפונזי-לכאורה החביבה על המדור, צללה בעליצות וירדה בעוד תשעה אחוזים, בדרך לאיבוד 42% בחמישה ימים. מסכנים העובדים שלה: זוכרים שההנהלה אסרה עליהם למכור אופציות עד חצי שנה אחרי ההנפקה? בקרוב לא יהיה טעם למכור אותן. שורה של חברות אחרות ירדו גם הן, אבל פחות.

בחדשות חיוביות אחרות (שניים במחיר אחד!), שני הקניונים שהחליטו לעקוב אחרי מכשירי הסלולר של הלקוחות נסוגו מכוונתם זו, לפחות השנה. אולי עד השנה הבאה הם ימצאו ניסוח אורווליאני יותר – "השגחה אישית", אולי? – למעקב כזה, ואז יוכלו לבצע אותו.

חמשת הבלוגרים מאיחוד הנסיכויות שעל מאסרם דיווחנו אתמול, קיבלו במפתיע חנינה. זה אומר שהמשטר שם הוא, מצד אחד, אכזר וטיפש, ומצד שני פחדן. זה שילוב מעודד במשטר דיקטטורי.

ועוד באותו הנושא: החברה האיטלקית שאמורה היתה לבנות את מערכת מעקב הרשת של משטר אסד, Area SpA, קיבלה רגליים קרות ואנשיה נוטשים במהירות את דמשק. החברה טוענת כעת שהפרויקט "הוקפא לשלושה חודשים, ולא יושלם בהתחשב בכך שהתנאים במדינה אינם משתפרים". אנשי החברה צריכים לקוות שהיא קיבלה את הכסף מראש, כי יכולת התשלום של משטר אסד נראית עכשיו, איך לומר, לא משהו.

עוד יום, עוד מוצר מתלקח של אפל – והפעם האייפון עצמו. הגרוטאה כנראה נזכרה בגעגוע בקיץ של 2008, אז מכשירים עלו באש כל יומיים בערך. אדם שעלה למטוס באוסטרליה גילו שהאייפון שלו הפך לאדום מרוב חום, והחל לפלוט עשן ולהתלקח. מטף טיפל בבעיה במהירות, ואף אדם לא נפגע, אם כי האייפון הגיע למצב המכונה טוטאל לוס. באוסטרליה קיץ עכשיו, ובהמשך לטור של אתמול - זאת דווקא סיבה מצוינת לא להפעיל מכשירים סלולריים במטוסים. לפחות לא כאלה מתוצרת אפל.

אם תשחק, יבוא שוטר: גיימרים צעירים בדרום קוריאה – בני 16 ומטה – ימצאו את עצמם בקרוב תחת עוצר משחקים. בעקבות ה"תיקון לחוק ההגנה על הנוער" השנוי במחלוקת, ייאסר על הקטינים לשחק במשחקי מחשב בין חצות לשש בבוקר. האיסור חל בינתיים על משחקי מחשב וקונסולה, אך הממשלה מתכוונת להרחיב אותו גם למשחקים סלולריים בתוך כשנתיים. באוסטרליה, לפי הדיווחים, שוקלות הרשויות חוק דומה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"