אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראל שיאנית העוני במערב: 10% סובלים מרעב צילום: גדי קבלו

ישראל שיאנית העוני במערב: 10% סובלים מרעב

סקר מקיף של הביטוח הלאומי, שבוצע בקרב כ-5,000 משפחות, מעלה כי כשליש מהישראלים ויתרו על צריכת מזון כדי לרכוש מוצרים ומצרכים אחרים. בנוסף, כמעט רבע מהנשאלים הודו כי עליהם להיעזר בחברים ובמשפחה כדי להשיג אוכל

29.11.2011, 14:19 | עומרי אפרים, ynet
השגשוג נעצר בעשירונים העליונים? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתהדר בצמיחה הכלכלית, אבל נראה כי יש מי שאינם נהנים מפירותיה. סקר מקיף שביצע המוסד לביטוח לאומי בקרב כ-5,000 משפחות, המהוות מדגם מייצג של האוכלוסיה, מגלה כי 10% מהישראלים חשו רעב (אי-ביטחון תזונתי) בשנה האחרונה. 2 מכל 100 ישראלים סובלים מרעב חמור. "יש לנו חצר אחורית של אנשים שלא מסוגלים לממן את הוצאות המחייה המינימליות החיוניות", אומרים בביטוח הלאומי.

הממצאים המדאיגים הללו, שיוצגו היום (ג') בפאנל של הקרן לידידות בכנס שדרות לחברה, עולים בקנה אחד עם ממדי העוני. הכנסתן של אחת מכל חמש משפחות היא מתחת לקו העוני. בקרב 9% מהאוכלוסיה, לפעמים אין די אוכל, ואילו 4% מהישראלים מדווחים כי לעתים קרובות אין להם מספיק מזון. הנה עוד נתון מדאיג: כשליש מהישראלים ויתרו על צריכת מזון בחודשים האחרונים כדי לרכוש מוצרים ומצרכים אחרים.

הנתונים מצביעים בנוסף כי כ-23% מהנשאלים נעזרו לפחות במהלך חודש אחד בשנה האחרונה בבני משפחה או חברים כדי להשיג אוכל. באשר לאיכות המזון ולכמות המצויה בבתים, הודו 28% מהנשאלים כי לא תמיד יש ברשותם מזון מהסוג אותו היו רוצים. 9% אמרו כי לעיתים, הכמות אינה מספיקה ואילו 4% הדגישו כי לעיתים קרובות, כמות המזון קטנה מדי.

החוקרים אלכסנדר פרומן, מירי אנדבלד וסמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, דניאל גוטליב, קובעים כי הפיתרון המועדף לעניים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי הוא לעודד תעסוקה בתנאים הוגנים, אולם לא כולם מסוגלים לעבוד - חלקם מבוגרים, סיעודיים, נכים או חולים, או נשארים בבית לטפל באנשים מוגבלים. לאלה, וגם למשתכרים שכר שאינו הולם את צרכי משפחותיהם (משפחות מרובות ילדים), ממליצים החוקרים לתת סיוע כספי באמצעות קצבאות קיום: הבטחת הכנסה, מזונות וקצבאות ילדים, או להקל על התנאים לקבלת קצבת נכות.

החוקרים מזכירים כי מאז תחילת שנות ה-2000 קוצצו מאוד סכומי גמלאות הקיום, וטוענים כי הממשלה בוחרת להתמקד בסיוע לארגוני מזון ובכך תורמת, שלא ברצונה, להגברת הביקוש: "אין צורך בחלוקת מזון בהיקפים גדולים, כל עוד תוחזר רמת הגמלאות למצב סביר יותר מזה הקיים בשנים האחרונות".

לדברי גוטליב, "אי-ביטחון תזונתי מוגדר כחוסר היכולת לאכול את מה שאתה רוצה כשאתה רוצה. המסקנה המרכזית היא שהבעיה של אי-ביטחון תזונתי קיימת ואמיתית. גוטליב הוסיף כי "ישראל היא שיאנית המערב באי-שיוויון ועוני. יש לנו חצר אחורית של אנשים שלא מסוגלים לממן את הוצאות המחייה המינימליות החיוניות. זו עובדה שיש אנשים רעבים בישראל ואי אפשר להתכחש לנתון הזה".

נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר בתגובה: "תוצאות הסקר מזעזעות, אך אינן מפתיעות. לא ייתכן שמאות אלפי אזרחי בישראל לא יוכלו להשיג את מלוא מזונם בעצמם. האחריות הבלעדית לבעיית הביטחון התזונתי החמורה בישראל מונחת אך ורק על כתפי הממשלה, בראשה עומדים מובילי הקיצוצים הדרסטיים בקצבאות בתחילת העשור. הממשלה הקצתה סכום זעום לטובת מיזם לביטחון תזונתי שנגרר כבר שנתיים. כעת הזמן להקים זעקה ולקרוא לראש הממשלה להעלות את הקצבאות לרמה שתאפשר קיום בכבוד ורשת סוציאלית בסיסית לכולם".

מארגון לתת נמסר כי "הנתונים מאוששים את המצב החמור בשטח. כשרבע מהאוכלוסייה בישראל חיה במצוקה, הדבר מאיים על עתידה וחוסנה של החברה בישראל לא פחות מהאיום האיראני. אנו דורשים מנתניהו ושטייניץ לסטות מהמדיניות הניאו-קפיטליסטית שלהם ולגבש באופן מיידי תוכנית לאומית לצמצום העוני והפערים החברתיים, שהינה בעלת יעדים מדידים, כך שהציבור יוכל לבחון האם הממשלה אכן מבצעת את תפקידה".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות